 |
/images/archive/gallery/138/445.jpg נחל חרדי,
צילום: יואב גוטרמן, דובר צהל  |
|
|
|
|
| הנח"ל החרדי, שיצא לדרך כניסיון חלוצי לגייס חרדים לצבא, משנה את פניו. את מקומם של לובשי המקטורנים השחורים, תופסים בהדרגה יותר ויותר בני ישיבות ההסדר, חובשי הכיפות הסרוגות וגם "נערי גבעות". "הם בוחרים לבוא כי יש כאן תנאים יותר טובים לדתיים: כשרות למהדרין, רב שמגיע כל יום לתת שיעור-ואין בנות". בוגרי המחזור הראשון של היחידה חרדים ומודאגים |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
נאוה צוריאל, מוסף שבת
10/12/2004 11:50 |
|
|
|
|
|
|
|
"אנחנו, החתומים מטה, בוגרי המחזור הראשון של הנח"ל החרדי, 'נצח יהודה', מביעים בזאת את מחאתנו הנמרצת אודות שילובם של חיילים שאינם נמנים עם הציבור החרדי ביחידתנו. . . להווי ידוע כי ייחודו של הנח"ל החרדי בא לידי ביטוי במגויסיו החרדים, ואף על פי שרובו המוחלט מורכב מהנוער החלוצי החרדי הלוחם ניתן לחזות בברור בתופעה מקבילה בדבר גיוסם של אלו שאינם עונים לקריטריונים של היחידה, ומזיקים לתדמיתה. . . וכך בעצם מאבד הנח"ל החרדי את צביונו, ייחודו ומטרת שליחותו".
המשפטים הללו לקוחים מתוך עצומה, שאותה התכוונו לפרסם בחודש האחרון רוב בוגרי המחזור הראשון של הנח"ל החרדי. המטרה: להתריע מפני השתלטותם של חובשי הכיפות הסרוגות על היחידה, הממלאים את שורותיה במחזורי הגיוס האחרונים.
האם רעיון הנח"ל החרדי, שנועד להיות
ראש גשר לגיוס חרדים לצה"ל, עומד על סף קריסה? זה הפחד שלנו, אומר דוד זולדן, חרדי בוגר היחידה ומיוזמי העצומה, למראה חובשי הכיפות הסרוגות, תלמידי ישיבות ההסדר, התופסים ביחידה את מקומותיהם של החרדים. "החבר'ה מישיבות ההסדר מעוניינים להיכנס לנח"ל החרדי כי כאן יש תנאים יותר טובים מההסדר, כשרות למהדרין, אין בנות, יש רב שמגיע כל יום לתת שעור, יש הקפדה במשימות הצבאיות על נושאים הלכתיים", אומר זולדן, "הבקשה שלנו היא שיהיו תנאי קבלה מוקפדים, ולא כל אחד שיש לו כיפה וזקן יוכל להיכנס".
העצומה נגנזה, לאחר לחצים שהופעלו על הבוגרים מצד גורמים הקשורים לנח"ל החרדי, מחשש שתזיק ליחידה. "מבחינה עניינית היה נכון להגיש את העצומה", מסביר זולדן, "אבל מבחינה פוליטית הסבירו לנו שזה לא טוב, והחלטנו להקפיא אותה בינתיים".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מ-30 ל-120
|
|
|
 |
|
|
|
בשבוע הקרוב יתגייס המחזור ה-13 של גדוד "נצח יהודה", הנח"ל החרדי. מאז שהוקם, לפני כשש שנים, קלט הנח"ל החרדי כאלף חיילים דתיים. במחזורים הראשונים שירתו בו רק חיילים מרקע חרדי, כאלה שקיבלו קודם לכן פטור מהצבא מהטעם של "תורתם אומנותם", אך בפועל לא השתלבו בעולם הישיבות, והחליטו להחליף את המקטורנים השחורים במדי צה"ל.
31 בחורים התגייסו למחזור הראשון וכונו "הנחשונים", אלה שאמורים להוביל את המחנה. הם ספגו אז את עיקר חצי הביקורת מהחוגים החרדיים. בפשקווילים נגדם פורסם כי הם מתרועעים עם בחורות, מחללים שבת ולא מקפידים על כשרות. הביקורת נבעה אמנם בעיקר בשל החשש של המגזר החרדי מהפרצה, אך גם בגלל גל שמועות על הרמה הדתית הירודה ביחידה.
"החבר'ה האלה הקריבו את המעמד החברתי שלהם בציבור החרדי", מספר משה ורטהיימר, מפקד המחזור הראשון, "הם מיד שויכו לסטטוס אחר, זה פגע להם בשידוך. היו חבר'ה שהתנתקו מההורים. גם המעמד בצבא לא היה פשוט. רק מאוחר יותר נבנה המעמד שלהם כחיילים קרביים". כיום הם חוששים כי המחיר ששילמו על מנת לפרוץ את הדרך למחזורים שאחריהם היה אולי לשווא. "בשטח יש יותר ויותר כיפות סרוגות", מודה י', בעצמו חובש כיפה סרוגה, בן מחזור י"א, שהתגייס במרץ השנה לנח"ל החרדי. "ברור לי שאם פעם הנח"ל החרדי לא היה אופציה לכיפות סרוגות, וזה לא היה בלקסיקון בכלל, היום זו אופציה בלתי מבוטלת, וזה נכנס יותר ויותר. המחזור שלי מתחלק לחצי חרדים וחצי כיפות סרוגות".
תת-אלוף במילואים יהודה דובדבני, הנחשב כמייסד הנח"ל החרדי, ער גם הוא לתופעה. "היו מספר מחזורים שכמות הכיפות הסרוגות גדלה", מאשר דובדבני, הרואה גם הוא את ההתפתחות הזו באור שלילי. "הכוונה היא שהגדוד יהיה של הציבור החרדי. כבר במחזור האחרון אנחנו רואים שינויים באחוזים ויש כבר כמות יותר גדולה של הציבור החרדי. אני הייתי רוצה להגיע למצב של 80 אחוז חרדים ו-20 אחוז סרוגים". שילובם של הדתיים-לאומיים ביחידה החרדית החל מהמחזור הרביעי.
"הנח"ל לא היה ברמה הדתית שרצינו", מודה רב מהעמותה, "ואז הציבור החרדי נלחם בנו והעליל עלינו עלילות, שהבחורים מחללים שבת ושיש בחורות, והבאנו את החבר'ה הדתיים-לאומיים לעלות את הרמה הדתית".
"החיילים הדתיים-לאומיים באו לחזק את הצד הדתי אבל גם את הצד של המוטיבציה הלאומית", מוסיף סגן-אלוף במילואים איתן עוזרי, מפקדה הראשון של היחידה, "הם באו ללמד את החרדים להתמודד עם הקשיים במסגרת מתוך אידאולוגיה לאומית. מי שמחפש רק צד חברתי בצבא, כשהוא מתמודד עם קשיים פיזיים ומנטליים הוא נשבר".
לאחר ויכוחים לא מעטים הוחלט לקבל ליחידה אחוז קבוע של חובשי כיפות סרוגות, ובמקביל-לגייס ליחידה נוער חרדי איכותי יותר. עם הזמן גדל מאוד מספר המתגייסים ליחידה: ממחזורי גיוס של כ-30 איש התרחבו מחזורי הגיוס פי כמה. הדתיים-לאומיים נקראו גם על מנת להשלים את הפלוגות, כדי שניתן יהיה לבנות גדוד.
"מרגע שראינו שכמות החרדים שמתגייסים גדלה", מסביר אודי דרור, אחראי גיוס באגף החברתי-ביטחוני במשרד הביטחון, "רצינו לבנות גדוד רציני, ולגדוד רציני צריך סגל רציני. כחלק מהתהליך של בניית שדרת פיקוד ומהרצון להשלים גדוד, הכנסנו את החרד"לניקים, דתיים-לאומיים חזקים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא בודקים בציציות
|
|
|
|
|
|
|
ב-2001 הפכה היחידה לגדוד מבצעי לכל דבר, שצבר הצלחות מבצעיות בסיכול פיגועים בבקעת הירדן ותפיסת מבוקשים פלשתינים בכירים ביישובי גב ההר, צפונית לשכם. ההצלחה המבצעית הגבירה את כוח המשיכה של היחידה בעיני צעירים דתיים, לא חרדים.
"החבר'ה מהגבעות ומההתנחלויות הגיעו למסקנה שבנח"ל החרדי יש מסגרת של פעילות מבצעית ואורח חיים דתי שמתאים להם", אומר א"ע, חרדי שמשרת במחזור השישי של הנח"ל החרדי, "'נוער גבעות' ומתנחלים אחרים באים לכאן ומוצאים אנשים בראש שלהם. יש גם את העניין האידאולוגי, הם מאמינים שאנחנו במלחמה - ויש מצווה לצאת למלחמה". במחזור של א"ע, הוא אומר, שירתו חיילים שהגיעו מישיבת "הר המור" בירושלים, מישיבת "אור החיים" - שתיהן ישיבות לא חרדיות, ומהגבעות - איתמר, גבעה 923 הסמוכה לאיתמר, תפוח, חוות גלעד ומצפה יצהר.
על אנשי הגבעות אומר א"ע: "לולא הנח"ל החרדי הם לא היו מתגייסים כי הם טענו שכובלים להם את הידיים. הם אמרו שלא שווה להם להתגייס לצבא כי לפני כל כדור שאתה יורה אתה תפחד איך ישפטו אותך. כאן המפקדים עצמם בראש שלך והפעילות נראית אחרת. כאן לא מפחדים. אנחנו נוקטים בשיטה יותר אגרסיבית. המתנחלים מצאו מקום שבו הצבא לא מתנגש עם האידאולוגיה שלהם".
במקביל, גבר הביקוש מצד תלמידי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות, בעידוד הרבנים, המבקשים להצטרף לגדוד, כתגובה לשילובן ההולך וגובר של הבנות בצבא. "אחרי השילוב של הבנות בצבא יותר חיילים רוצים להצטרף לנח"ל החרדי", מסביר הרב דוד בלוך, דובר עמותת נצח יהודה, המלווה את הנח"ל מאז היווסדו.
רבני הנח"ל החרדי אינם מסתירים את העובדה שהם מוכנים לקבל גם דתיים-לאומיים ליחידה, ומודים כי הם משתדלים לעשות את זה בשקט. "אולי הצבא רצה נח"ל חרדי", אומר אחד מהם, "אנחנו חיפשנו לעזור לאלה שרוצים לעבור את הצבא בצורה שלא תפגע בדתיות שלהם. אנחנו לא בודקים בציציות. אנחנו מקבלים כל אחד שרוצה לשמור תורה ומצוות. אנחנו לא מסתכלים אם הוא חרדי או לא. אנחנו דואגים שיהיו מספיק חרדים כדי לרצות את אלה שיגידו שלא מילאנו את חובתנו. אנחנו מאפשרים לבני ישיבות ההסדר להצטרף אלינו אבל דואגים שיהיה איזון, שזה לא יהפוך לגדוד של המחנה הלאומי ושיהיו יותר חרדים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הישיבות מעודדות
|
|
|
|
|
|
|
במחנה הדתי-לאומי יש כבר מי שחושש מן התהליך שעובר על היחידה. "יוצאי צבא בכירים מהזרם הדתי-לאומי", מספר רב מהעמותה, "אומרים לנו שאנחנו לוקחים את הנוער שלהם. הם היו רוצים לראות אותם בכל יחידות צה"ל ולא במסגרות שלנו. רק לפני חודשיים קיבלתי על הראש ממישהו למה אני מרשה לחבר'ה של הכיפות הסרוגות לבוא, ולכן אני מבין שאני צריך להיות זהיר ולעשות את זה בשקט".
אבל בתוככי הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר יש מי שמעודד הליכה דווקא לנח"ל החרדי. "הרבנים בישיבה שלי ממליצים ללכת לנח"ל החרדי", אומר י', בן מחזור י"א מהישיבה הגבוהה בגוש קטיף, "גם חלק מהרבנים של ישיבות ההסדר ממליצים בחום על המסגרת הזאת. חשוב להדגיש שלא הגענו לכאן בגלל שאנחנו רוצים מלכתחילה להגיע לנח"ל החרדי, פשוט אין לנו ברירה. בצבא, כפי שהוא מתפקד היום, קשה מאוד לשמור על אורח חיים דתי בלי להתפשר".
י' מספר כי תהליכי המיון של הגדוד אינם מבחינים בין חרדים לאחרים. "מי שעומד בקריטריונים של הגדוד, חובש כיפה, שומר שבת, לא מקלל, יכול להתגייס. יש לי ארבעה חברים מהגיוס הקרוב שיהיה, כולם חובשי כיפות סרוגות, מירושלים", הוא אומר. מנתוני משרד הביטחון, שנמסרו לנו בשבוע שעבר, עולה כי במחזור הגיוס האחרון 70 אחוז הם חרדים, ו-30 אחוז דתיים-לאומיים. מתוך הגוש החרדי עשרה אחוזים הם עולים חדשים מארצותהברית ומצרפת. ופרט נוסף, שמשרד הביטחון איננו כולל בדיווחיו ואינו מאשר: עשרה אחוזים מהגוש הדתי-לאומי משויכים לנוער הגבעות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"היתה תקלה בגיוס"
|
|
|
|
|
|
|
בצה"ל דוחים את הטענות כאילו חובשי כיפות סרוגות הולכים ותופסים נתח משמעותי מהנח"ל החרדי ובכך ממוססים את המטרה שלשמה הוקמה היחידה. "אני לא מכיר את הבעיה", אומר גורם צבאי בכיר מהיחידה, "יש שמועות כל הזמן. הן נוצרות בגלל שהחבר'ה פה מסתובבים עם כיפות סרוגות. היתה תקלה באחד הגיוסים, שניסו להכניס יותר בנ"ישים (בני ישיבות הסדר) והמג"ד הקודם עמד על הרגליים האחוריות ואמר שהגדוד מיועד לחרדים. בכל זאת, הכוונה היתה להקים נח"ל חרדי, וישנו, לכל הדעות, אחוז לא מבוטל של דתיים-לאומיים".
יש, הוא אומר, קבוצה קבועה מגוש קטיף, כי ראש הישיבה שם לא מוכן להתפשר על צניעות וכשרות, ואחרת הם לא היו מתגייסים. ויש בני ישיבות הסדר המגיעים כתומכי לחימה, לא לוחמים. אבל חיילים ביחידה מעידים שאחוז הדתיים-לאומיים גדול יותר. "החבר'ה מדברים על תחושות, כי הם רואים חבר'ה עם כיפות סרוגות", אומר הגורם הצבאי, "הקשר של המג"ד הוא חסיד גור, אבל מסתובב עם כיפה סרוגה. הנהג של הקמב"ץ, חב"דניק, גם הוא מסתובב עם כיפה סרוגה. אם תבואי לגדוד היום תראי שרוב החבר'ה הולכים עם כיפות סרוגות. בחור מבית חרדי שבא לבקו"ם מחליף כיפה לכיפה סרוגה, ונראה יליד בני עקיבא מבטן ומלידה. אנחנו לא עושים מעקב סוציולוגי. אנשים לא רוצים לקטלג עצמם בתור חרדים או לא חרדים. מבחינת אחוזים, האחוז של הלא חרדים נשמר ואפילו גדל".
החיילים מעידים על כעשרה אחוזים של "נוער הגבעות" ביחידה. "באחוזים קטנים יש קליטה של'נוער הגבעות'. הם מגיעים מאותה סיבה ששני ישיבות ההסדר מגיעים. הם מתגייסים לא ממניעים אידאולוגיים, יש להם יותר מכנה משותף עם החרדים בהיבט האנטי ציוני. הם מגיעים כי הם גדלו בבתים שרוצים לשרת בצבא והם רוצים לשרת, אבל בתנאים שלהם".
גורם צבאי במפקדת זרוע היבשה (מז"י), הקשור למערך הגיוס, מוסיף: "יש אחוז מסוים של דתיים לאומיים. זו אוכלוסייה שאיתה אנחנו משלימים את היקף המתגייסים. אנחנו לא נותנים להיקפים האלה לגדול מעבר למה שאנחנו רוצים".
ומה לגבי הטענה לפיה חיילי הנח"ל החרדי מניחים לדעותיהם הפוליטיות לחלחל לפעילות בשטח? "כמו שלגדוד 50 של הקיבוצניקים ולגדוד הבדואי יש עמדות פוליטיות, גם לנח"ל החרדי יש עמדות פוליטיות שאי אפשר להסתיר אותן", אומר החייל א"ע, "הם לא עוברים על החוק, אבל הם יותר אקטיביים. הם יותר מחמירים. אם יש מדיניות של הקלה כלפי ערבים-ישראלים, יש חיילים בנח"ל החרדי שלא עושים חשבון. הדעות הפוליטיות הימניות באות לידי ביטוי במחסום".
כך או כך, דוד זולדן, מנסח העצומה, סבור כי נדרשת ראורגניזציה בהליך הגיוס ולפעול כפי שדובדבני פעל בתחילה: "היום מי שאחראי על הגיוס רוצה עבודה קלה, אז הוא החליט לספר לתקשורת שהנח"ל החרדי מצליח, אבל בפועל לא קורה בדיוק מה שרצינו. דובדבני נכנס למשא ומתן עם קיצונים ברחוב החרדי, עם רבנים מפורסמים שנתנו הסכמתם בשתיקה. מי שבא אחריו התחיל לגמגם".
דובדבני: "צריך להבין שזה דברים שמתקדמים לאט. כשאני שאלתי את הרבנים הגדולים וביקשתי את הברכה שלהם וחלקם נתנו וחלקם לא, הם אמרו: 'רייב יהודה, מה שאתה רוצה לעשות זה שינויים גדולים בעם ישראל, דברים כאלה לא הולכים במיידי, זה מתגלגל לאט לאט.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
