ראשי > יהדות > חדשות המגזר > כתבה
בארכיון האתר
מה קורה במועצת יש"ע?
מי יושב בהנהלה המצומצמת של מועצת יש"ע? מי בוחר אותה? מי יותר ימני - זמביש או ולרשטיין? למה רון נחמן כבר לא בא? ואיפה דניאלה וייס?
לכתבה הקודמת דפדף ביהדות לכתבה הבאה
אלישיב רייכנר, נקודה
3/3/2005 8:44
יום לאחר החלטת הממשלה על עקירת יישובי גוש קטיף, התכנסה מועצת יש"ע להתייעצות על המשך המאבק. ההתכנסות אמורה הייתה להיות סודית, ללא סיקור תקשורתי, ומשום כך היא לא התקיימה במשרדי המועצה ברחוב רמת הגולן, אלא במשרדי 'מנהלת ההתחברות' ז"ל שבהר חוצבים. ממנהלת ההתחברות שהוקמה רק לפני ארבעה חודשים, נשאר רק שלט בכניסה למשרדים שנשכרו בבית רוקר.    
          
המנהלת, שהיתה אמורה למשוך את תשומת הלב התקשורתית ממועצת יש"ע במאבק נגד תוכנית ההתנתקות, התפרקה כחודש וחצי לאחר הקמתה, וראשיה לא מעוניינים להרחיב את הדיבור בעניין. עם פירוקה של המנהלת, חזר המנדט להובלת המאבק, למועצת יש"ע. לכן היה משהו מאוד סמלי בכך שהישיבה האחרונה שהתקיימה במשרדי המנהלת, יום לפני תום תקופת השכירות של המשרדים, הייתה אותה התכנסות חשאית של מועצת יש"ע, האימא הישנה והטובה של המתנחלים.       

באופן רשמי, מועצת יש"ע היא הגוף שמאגד את 23 ראשי הרשויות ביש"ע: מועצות אזוריות, מועצות מקומיות ועיריות. בפועל, אם תשאלו ישראלי ממוצע, ואפילו מתנחל, מי היא מועצת יש"ע, הוא יזכיר, ובצדק, שלושה או ארבעה שמות של ראשי מועצות אזוריות ביהודה ושומרון. שני השמות שיוזכרו ראשונים יהיו מן הסתם בנצי ליברמן, ראש המועצה האזורית שומרון המכהן כיו"ר המועצה, ופנחס ולרשטיין ראש מועצת בנימין, זקן ראשי המועצות של יש"ע, ויו"ר מועצת יש"ע במיל' (שהתפטר לאחר ניצחונו של ברק על נתניהו
בבחירות 99).    

רק אחרי ליברמן וולרשטיין, ורק אם מדובר באחד שמבין, יתכן ויוזכרו גם שמותיהם של שאול גולדשטיין ראש מועצת גוש עציון, צביקי בר חי ראש מועצת דרום הר חברון, ואולי גם חסדאי אליעזר, ראש מועצת אלפי מנשה. אף אחד לא יקשר את מועצת יש"ע עם אלי מזרחי, ראש מועצת אפרת, עם רון נחמן ראש העיר אריאל, ועם יהודה כהן ראש מועצת אלקנה, למרות שהמנדט שלהם לפעול במסגרת המועצה זהה למנדט של ליברמן, ולרשטיין, גולדשטין ואליעזר.    

חסדאי אליעזר עומד בראש יישוב שבו ששת אלפים תושבים בלבד. הסיבה ששמו נקשר במועצת יש"ע בשנים האחרונות היא היותו חבר ההנהלה המצומצמת של המועצה, שרק מעטים מתושבי יש"ע יודעים על קיומה. ההנהלה המצומצמת של המועצה מתכנסת פעמים בשבוע, ובזמן האחרון כמעט כל יום. היא מקבלת הכרעות, מחליטה על צעדים, מופיעה בכלי התקשורת, ולמעשה היא כיום הפורום בעל הכוח וההשפעה הגדול ביותר של ההתיישבות ביש"ע.    

בהנהלה המצומצמת הנוכחית שנבחרה לפני כשלוש שנים על ידי ההנהלה המורחבת יושבים חמישה ראשי מועצות (ליברמן, בר-חי, אליעזר, גולדשטיין, ולרשטיין) וזמביש אחד. זמביש, הידוע גם בכינויו זאב חבר, אינו ראש מועצה, אלא מזכ"ל אמנה, הזרוע המיישבת של מועצת יש"ע. למרות שהוא תושב קריית ארבע, ולמרות ששמו כבר מזמן הפך לשם נרדף למתנחל, אף תושב ביש"ע לא בחר בו להנהלה המצומצמת שמנהיגה את ציבור המתנחלים.           
אבנר שמעוני, בנצי ליברמן וצביקי בר חי. צילום: אורי גליקמן. 
"אני לא חושב שזמביש יותר ימני ממני"
קשה למפות את יחסי הכוחות בתוך ההנהלה המצומצמת, אך משיחות עם חברים בהנהלה המורחבת ניתן לסמן את גולדשטיין כמייצג הקו המתון בהנהלה, ואת זמביש ובר-חי כמייצגים קו ניצי יותר. בתווך נמצאים ליברמן, אליעזר וולרשטיין כשוולרשטיין קרוב יותר לקו של זמביש ובר-חי, וליברמן לקו של גולדשטיין (שניהם חתמו בקיץ האחרון על מסמך הפיוס השנוי במחלוקת 'שיח אחים'). ולרשטיין אגב, לא מסכים למיון הזה. לטענתו, ההבדלים בין חברי ההנהלה אינם משמעותיים, ואם הם קיימים, אז הם אינם בעמדות האידיאולוגיות אלא באופי הפעילות.    

"ההבדלים באים לידי ביטוי בתקופות יותר מאשר בנושאים", אומר ולרשטיין. "ברוב הדברים הדומיננטיות היא של בנצי וזמביש. בנצי הוא היו"ר וזמביש הוא הדמות הדומיננטית והמובילה ביותר ביש"ע כיום. עם זאת, כשעיקר המאבק היה בתוך המפלגות הדומיננטיים היו שאול וחסדאי, מתוקף היותם חברי מרכז ליכוד. שאול באופן כללי, מאמין מאוד בפעילות בתוך המפלגות, וכשזה המהלך, אז הוא המוביל. לעומת זאת, בנושא מאהל המחאה, הדומיננטי ביותר היה צביקי בר-חי, כי בתחום המבצעים והלוגיסטיקה הוא האדם המוביל למרות שהוא פחות מוכר".   

אין מחנות מוגדרים בתוך ההנהלה? אין מתונים יותר ומתונים פחות? 
"באופן כללי לא. המתינות היחסית של שאול היא נכונה רק במידה מסוימת והיא אולי מבטאת את הקו המתון יחסית של תושבי גוש עציון, אבל אני לא רואה הבדל בין האסכולה שלי לאסכולה של זמביש ובר-חי. אני לא חושב שזמביש יותר ימני ממני".   

בהנהלה המורחבת של מועצת יש"ע שמתכנסת אחת לחודש, יושבים, מלבד ראשי המועצות, גם אנשי ציבור רבים שנבחרו על ידי ראשי המועצות. כרטיס הכניסה של אליקים העצני, גאולה כהן, הרב לוינגר, חנן פורת, אורי אליצור ורבים נוספים להנהלה המורחבת של המועצה, הוא ניסיונם הפוליטי, הבולטות שלהם, וההערכה לה הם זוכים בקרב קהלים מסוימים ביש"ע, הנמנים עם הגרעין האידיאולוגי של ההתנחלויות. אף אחד מאישי הציבור שצורפו למועצה, לא נדרש לעמוד במבחן קלפי של תושבי יש"ע כדי לזכות במושב בהנהלה המורחבת של המועצה.   
 
צביקי בר חי.
החילוני היחידי
ממלא מקום ראש מועצת יש"ע, חסדאי אליעזר, הוא גלוי הכיפה היחידי בהנהלה המצומצמת של המועצה. חסדאי לא מתחסד. הוא מודע לכך, שיש בעיה של ייצוגיות בהרכב המועצה הן הרחב והן המצומצם, אך הוא מאשים בכך רק את ראשי המועצות הנעדרים. לטענתו, מרבית ראשי המועצות המקומיות לא מגלים עניין במועצת יש"ע, וזו הסיבה לכך שהם לא באים לידי ביטוי. 'אם ראשי המועצות של אפרת, אלקנה, קרני שומרון וקריית ארבע, היו מגלים עניין ומגיעים לישיבות המועצה, הם היו משפיעים על ההחלטות. מועצת יש"ע לא הרחיקה איש מעולם. מי שרוצה להשפיע יכול לבוא לישיבות, להביע עמדות, ולהיות פעיל'. אליעזר גם תוקף את ראשי המועצות שמתחמקים מלהעביר תמיכה כספית חוקית לתקציב השוטף של מועצת יש"ע.     

איך זה להיות החילוני היחידי בהנהלת מועצת יש"ע? 
"זה מאוד לא קל. הניואנסים והשפה המדוברת לא תמיד מובנים לי. גם הדרך שלי שונה, למרות שבשורה התחתונה זו אותה אידיאולוגיה. הם מונעים קודם כל מזכות האבות על הארץ, ורק אחר כך מהזכות לחיות, ואצלי זה הפוך. אני טוען שהזכות לחיות תבוא לידי ביטוי רק אם נאחז בארץ ישראל השלמה. אני נשען גם על זכות אבות אבל הזכות לחיות בארץ, היתה מספיקה לי גם אם היא לא הייתה מופיעה בספר הספרים. גם ההתייעצות של חבריי להנהלה עם רבנים, לא מדברת אליי. אני איש מאמין, שמתחשב באמירות של רבנים אבל בנושא סירוב פקודה למשל, אני לא מסכים לקבל מהם קריאה לסרבנות. כבודם של הרבנים במקומם מונח, אבל הצבא הוא מעליהם. מה שישמור על המדינה הוא הצבא ולא הרבנים. באופן תיאורטי, אם תהיה קריאה רשמית של מועצת יש"ע לסרבנות, בו ביום, אעזוב את המועצה, אבל זו רק תיאוריה, כי בפועל הסרבנות היא קו אדום במועצה, ולא רק אצלי".     
דניאלה וייס. צילום: פלאש 90. 
"הרב לוינגר קרא לי בוגד"
האחרון שכיהן כמנכ"ל מועצת יש"ע הוא עדי מינץ, תושב דולב, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו שלאחר שנתיים בתפקיד חזר לשוק הפרטי. מינץ טוען שבתקופת כהונתו כמנכ"ל, הוא השקיע מאמצים גדולים בהרחבת שורות המועצה. "לא ויתרתי לראשי רשויות כמו אפרת, קריית ארבע, אריאל וגבעת זאב, והבאתי אותם לישיבות. אני מעריך שהעובדה שאין כיום מנכ"ל למועצה, משפיעה על הרכב הגוף הזה, כי אין מי שדואג לכך שהם יבואו".       

אז העובדה שראשי מועצות אינם שותפים בעשייה, היא חסרונו של מנכ"ל למועצה? 
"ברור שזו לא הסיבה היחידה, אבל אין לי ספק שזה גורם משמעותי. יש הרבה ראשי רשויות שלא עושים מאמץ ליטול חלק, ולאלו שכן פעילים, קשה לבוא בטענות שהם לא מגייסים את האחרים. בתקופה האחרונה הם כמעט לא נמצאים במועצות שלהם, והציבור לא מוקיר אותם מספיק על הפעילות שלהם".       

העובדה שההנהגה כל כך מצומצמת, מחזקת יותר את הטענה הישנה שראשי המועצה, שמובילים את מאבק היישובים, בעצם לא נבחרו לכך.      
"אני מסכים שצריך להרחיב את השורות, אבל הטיעון שראשי המועצות לא נבחרו להנהיג מאבקים הוא מופרך. בנצי ליברמן, שאול גולדשטיין ופנחס ולרשטיין נבחרו בבחירות האחרונות במועצות שלהם על סמך דעותיהם. בשומרון למשל, התמודד מול בנצי, מאיר כיהאן שהציג קו לוחמני יותר, ובנצי גבר עליו בהפרש עצום. זה אומר שהדרך המדינית שהוא מייצג קיבלה מנדט מהתושבים. אני לא משלה את עצמי שהחברה ביש"ע הומוגנית. ההבדלים באים לידי ביטוי בהנהלה המורחבת של המועצה. הרב לוינגר, חבר ההנהלה המורחבת, קרא לי בוגד כשכמנכ"ל המועצה הובלתי מאבק של יציאה חד צדדית ממאחז הגיבורים בחברון. אליקים העצני יצא בקיץ האחרון נגד מסמך 'שיח אחים' שהובלנו בנצי שאול ואני, וקרא להתפטרותו של בנצי מתפקידו. ברור לי שיש ציבור שרוצה קו תקיף יותר וגם ציבור שרוצה קו מתון יותר, אבל בשורה התחתונה אני חושב שהתמהיל הנוכחי של ההנהגה מייצג את דרך המלך".       
   
1989. דניאלה וייס, הרב לוינגר וחנן פורת. צילום: יצחק אלהרר, סקופ 80. 
כשריאל התנתק
ראש עיריית אריאל, רון נחמן, לא מגיע לישיבות מועצת יש"ע במשך מספר שנים. עדי מינץ מספר שכשכיהן כמנכ"ל הוא צירף את נחמן להנהלה המצומצמת. נחמן הגיע לשתיים שלוש ישיבות, ביקש שהישיבות יזוזו ליום אחר ויתקיימו בכנסת, וכשבקשתו לא נענתה חדל מלבוא. 'הוא לא התאמץ יותר מיד ליטול חלק' אומרים מינץ ואליעזר. נחמן לא הסכים להתראיין לכתבה. 'כבר עשר שנים שאני לא שם, ואין לי חשק לדבר על זה'. בכל זאת, הוא התקשה להתאפק ושחרר האשמה לכיוון הדתיים ש'מנכסים לעצמם את כל ההתיישבות ביש"ע'.     

ראש עיריית מעלה אדומים, העיר הגדולה ביש"ע, בני כשריאל, כיהן במשך שנתיים וחצי כיו"ר מועצת יש"ע, אך מאז עזב את תפקידו במועצה, לפני כשלוש שנים, הוא אינו פוקד את ישיבות המועצה. חסדאי אליעזר אומר שכשריאל התנתק באופן חד צדדי ממועצת יש"ע, והמועצה כבר לא מעניינת אותו.     

כשריאל, התנתקת ממועצת יש"ע? 
"אני לא מגיע לישיבות אבל אני מאוד מחובר לאידיאולוגיה של ההתיישבות ביש"ע. יש"ע היא לא נחלת ראשי הרשויות ולא נחלת מועצת יש"ע, אלא נחלת כל העם היהודי ולכן כדי לשמור על יש"ע ולהיות בעד ארץ ישראל השלמה לא חייבים להיות בישיבות של מועצת יש"ע. יש לי חילוקי דעות עם ראשי המועצה, אולי רק במישור הטקטי אבל לא בנושא האידיאולוגי. אני לא פעיל במועצה כי לא נוח לי שם, אבל במקביל, אני מממש את האידיאולוגיה שלי בכל גוש אדומים וירושלים רבתי".     

למה אתה לא מרגיש שם נוח? 
"זה לא משנה. זה עניין של יחסים בין ראשי רשויות. בכל אופן זה לא פוגע במאבק שלי ושל מועצת יש"ע על יהודה שומרון."    

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון החדש של 'נקודה' הרואה אור בימים אלו.
חדשות המגזר
בית מדרש
תרבות
בקרוב אצלך
  מדד הגולשים
הם מ-פ-ח-דים!
                  12.33%
עושים פאנלים
                  9.59%
אל תתקשרי אלינו-...
                  9.59%
עוד...

חדשות המגזר
רקדניות מחולה שבות לבמה, הפעם ללא כיסוי  
קידוש או כיבוש? החרדים נגד המתנחלים  
קרב רב: עצומת רבנים נגד התקיפות על ראשי מועצת יש"ע  
עוד...