יהדות NRG - רייטינג, זהב, תרומה, משכן

ראשי > יהדות > בית מדרש > כתבה

מתוך ספר בית המקדש.
ציור של בית המקדש. כל הזכויות שמורות להוצאת כרטא ומכון המקדש. מתוך הספר בית המקדש בירושלים של הרב ישראל אריאל

רייטינג, זהב, תרומה, משכן

השירותרום הראשון בהיסטוריה נערך בחסות משה רבינו. בלי דוגמניות, בלי צביקה הדר ובלי ג'ובים מיותרים הרימו בני ישראל משכן לתפארת. נורית דאבוש מצאה בפרשת "ויקהל" את הדרכים הכי כשרות לערוך יום התרמה מרוכז

דפדף ביהדות

נורית דאבוש וישראל בן ברוך
3/3/2005 10:25

	מה עושים היום כדי לקבץ את כל בני ישראל לאסיפת דיירים מורחבת: לוקחים חצי מיליון פרומואים, מוסיפים שני חזאים, שלוש דוגמניות, וכמובן, צביקה הדר אחד. גם אז, במקרה הטוב, נזכה ל-33 אחוזי רייטינג. לפני 5,765 שנה העסק היה הרבה יותר פשוט. משה רבנו פשוט פנה לעם ואמר: "חבר'ה, תגיעו לכאן". פרשת השבוע, "ויקהל", או אם תרצו "השירותרום" הראשון בהיסטוריה האנושית, נפתחת במילים הבאות: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל". ההמון ממהר להתאסף ומשה משדר לאבותינו את פרטי המבצע: "קחו מאתכם תרומה לה', כל נדיב ליבו יביא את תרומת ה' זהב וכסף ונחושת.... וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר ציווה ה'". במילים אחרות: כדאי מאוד שתתרמו. בימים ההם לא היה צבא שנזקק לנדבנים מברוקלין שירכשו די.וי.די ומסך פלאזמה לפלוגה ג'. לאן הלכו תרומות הציבור? למבצע התרמה המוני לבניית משכן הקודש החדש וכליו. כמו במבצע צבאי מפרט משה בפני בני ישראל את מטרות היום - לאיזה מוקד יזרמו התרומות, ומה ייעשה בהן. שני עקרונות יסוד, המהווים גם היום בסיס לכל אחד מימי ההתרמה שאנחנו מכירים, משמשים נר לרגליו. האחד, תרומה עממית לצד תרומות האליטה הכלכלית; והשני, דגש על המטרות שלשמן מתבצע יום ההתרמה. פנייתו של משה מניעה את גלגלי המכונה והעם יוצא ל"מרוץ למשכן". הנשים מתחרות מי תתרום ותתרים יותר; והגברים עוברים מאוהל לאוהל. ההתרמה היא עממית אולם התורמים הכבדים זוכים לכבוד(תודה מיוחדת לוועד העובדים של שבט לוי). אלא שמשה לא מסתפק בסיסמאות הגיוס. הוא פונה לעם בהתחייבות ברורה: תרומתכם תגיע לידיים הטובות ביותר. רבנו אף מגדיל לעשות ומציג לעם את הוועדה הציבורית שתחלק את הכספים ותבצע את המשימות. הנימוק מאחורי המינויים משכנע למדי: אלוהים בחר. "ראו קרא ה' בשם בצלאל בן חור למטה יהודה וימלאו אותו רוח ה' בחכמה בתבונה ובדעת כל מלאכה ולחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף", מצהיר משה, "ולהורות נתן בליבו הוא ואהליאב בן אחסמך למטה דן". מילא בצלאל, שהיה בן לשבט יהודה הנחשב, אבל הבחירה באהליאב, בן לשבט דן האפרורי, מעידה על דבר אחד: מדובר במינוי מקצועי טהור. כך, יוצר משה דפוס התנהגות ראשוני לפיו לכל משימה יש לבחור את אנשי המקצוע המובילים. לא מינויים פוליטיים, לא חברויות אמיצות ולא קרובי משפחה (מי אמר עוזיהו הכהן). בחירת נושאי התפקיד חייבת להיות מושתתת על כישורים מקצועיים, ניסיון ויכולת. הלוואי עלינו. הרבה מאוד שנים אחרי "המשכנתרום" הפכו מפעלי ההתרמה במדינת היהודים לחלק משמעותי בתרבות הישראלית. יש שיברכו, יש שיבקרו, אבל קשה לפקפק בעובדות: משה רבנו משכיל לנתב את הצורך החברתי בסולידריות באמצעות כלי חדש ויעיל- יום התרמה מרוכז. את עיקרון גיוס הכספים אין ספק שהפנמנו, אבל לא פחות חשוב: בערבו של יום התרמה, אחרי שאספנו את הג'ובות ושידרנו את המספרים בכל כלי תקשורת אפשרי, כדאי מאוד שנדע מי האיש, או העמותה, שיעשו בהן את השימוש הנכון. שבת שלום.