אל"ף-בי"ת: אלבום חדש ליוני גנוט

סולן להקת 'בית השמשות' לשעבר מוציא יצירה נוספת עם מיטב הזמרים הנבחרים, ומפיק יצירה שהיא הרבה יותר מרק מוזיקה

אורה ברנס | 13/12/2012 8:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שעת ערב מאוחרת. אני בנסיעה מחוץ לעיר. אביטל, חברה, שיחה עמוקה. בין לבין היא מגבירה את הרדיו ואז, בשניות, אני בתוך הצלילים. באוטו משתררת דממה, והמוזיקה משלימה את מה שלא הצלחנו להגיד זו לזו. "אל אדון על כל המעשים, ברוך ומבורך בפי כל הנשמה". הקול של אריק סיני. חם, עמוק, מרגיע. קול נוסף מצטרף אליו: יוני גנוט, יוצר ומוזיקאי. יש לו קול מתפלל, נקי, משכנע.

גנוט הוא אחד מפורצי הדרך בז'אנר של המוזיקה היהודית-עכשווית. הוא צמח מתוך עצמו ופעל גם כשהיה בודד בשדה המוזיקלי. כיום יש רבים כמוהו, אבל הרבה ממה שברור מאליו עכשיו אפשר לזקוף לזכותו.

לפני כשנתיים יצא לי להאזין לאלבום הקודם שלו, 'שתיקת האדמה', כששר עם להקת 'בין השמשות'. חוויתי יחד איתו את הכאב. זהו דיסק אמיתי, כנה. אגרוף לבטן.  לעומתו, האלבום החדש מלא בנחמה. גנוט הוא בין היוצרים שהחיים שלהם חשופים מבעד לשירים, והמילים שהוא כותב הן
גלימה דקה לנשמה החיה והבועטת שמתחת.

מרגש לשמוע את תהליך ההתבגרות, הצמיחה והגאולה הפרטית שעובר גנוט. באלבום החדש 'אות לאות', שעליו עבד בשנתיים האחרונות בהפקה מוזיקלית יפהפייה ומושקעת עם אסי איילון, הוא אירח זמרים נבחרים כמו אהוד בנאי, אריק סיני, ארז לב-ארי, דניאל סלומון ושי גבסו. 'אות לאות' פותח לנו שער של תקווה, חוויה של צלילים והרמוניה. ואגב, לא רק חוויה מוזיקלית.

'אל אדון', שאותו הוא שר יחד עם אריק סיני, הוא יצירה מושלמת שראוי להכניס אותה לבתי הכנסת ולרענן את הרפרטואר הקיים. באמצעותו ובאמצעות שירים אחרים, היוצר מקיים דו-שיח בין המילים האישיות שלו לטקסטים עתיקים אחרים, שהוא הלחין אותם. אהבתי את מילות השיר 'בסוף היום': "לא רוצה ללכת (...) לאיבוד במרחקים. מצאתי לי חלקה טובה לנטוע בה.." ולבסוף, אם מקשיבים טוב-טוב לשיר האחרון של גנוט, 'יש שם בלב', אי אפשר שלא לרעוד יחד עם הזמר.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים