
רב בשירותים מעורבים
תאי השירותים המשותפים לגברים ולנשים הפכו להיות פופולאריים לאחרונה במקומות ציבוריים. הרב רפי אוסטרוף לא מבין למה נשים צריכות את זה בכלל?
אין ספק שהתופעה נשענת על יסודות איתנים של הקִדמה ועל האמירה שכולנו שוות ושווים. כבר אין צורך להפרדות ישנות ומטופשות, ולכן כדאי לאחד גם את השירותים.

"גברים לא יודעים לכוון". שירותי גברים ונשים צילום: merala, sxc
לאחרונה מצאתי את התופעה הרחק מרחוב המסגר בתל-אביב - בשירותים הלא כך כך חביבים בקפה שעומד בכביש 6. גם שם חסל סדר הפרדה (כמובן שבמקרה זה הרעיון הוא שזה יותר חסכוני, וכבר לא מונע מאידיאל של שוויון).
לי, בתור גבר, הנושא פחות מפריע. אבל לאישה שאיתי - איזו אומללות! הסיבה לכך פשוטה: אנו הגברים לא יודעים לכוון. וגם מי שיודע, לא בהכרח אכפת לו. לעומת זאת, לבנות המין הנכון אין בעיות כאלו. על כן, באופן טבעי שירותים של נשים נקיים, אסטטיים ומריחים טוב יותר מאשר שירותים ציבוריים של גברים (שבהם האיכס עולה מאליו).
אבל כל מה שכתבתי לעיל אינו אלא כמשל. הפמניזם החדש אינו אומר שהאישה צריכה להיות שווה לגבר - היא אינה חייבת להיות נהגת משאית סמיטריילר כדי להוכיח שגם נשים שוות. אנו כבר יודעים שהן יכולות הרבה יותר מאיתנו בהרבה תחומים; הפמניזם החדש אומר שאם האישה רוצה להיות נהגת משאית, היא תוכל ואין חסמים מגדריים מפניה.
ובכלל, היא לא רוצה להיות שווה לגבר אלא שווה לעצמה.
זה כנראה לא מקרה שבאופן טבעי ביותר קיבלנו ללא מחאה את מכוני הכושר שהכניסה אליהן אסורה על גברים. כלומר, עמוק בפנים גם אנחנו מבינים שלא כל דבר צריך להיות שווה או ביחד, ולפעמים ההפרדה עושה רק טוב.
כך גם בחיי הזוג בימינו. כל אחד צריך להכיר בנקודות החוזק של בן/בת זוגו ובחולשות שלו/ה, ולדעת לתת מקום ביטוי לכל אחד במקום שלו. אנחנו לא שווים אלא שונים, וזה מה שכל כך יפה ומפרה (על אף שלפעמים יכול גם להביא לעצבים).
ועוד עניין. כמו בשירותים, לפעמים מי שמפסיד מהשוויון הוא דווקא זה שכאילו עושים לו טובה. הנשים דווקא מפסידות משירותים משותפים - ולא אנו, הגברים. אז בתור בת, תודה אבל "מוחל טובות" (מקור הביטוי ביידיש: מויחל טויבוס); אני מעדיפה את השירותים הנקיים והייחודיים שלי.
אמרו מעתה את הסיסמה החדשה: נפרד עדיף! ויוחזרו לאלתר השירותים החד-מיניים!