רוק & דול: להקת הבובות היהודית שתעשה לכם שמח
קחו את להקת הרבנות הצבאית, תוסיפו קצת פרווה וגיטרה חשמלית, ותקבלו על הבמה את הבובה מייסעס: חבורת הרוק היהודית הראשונה שכל כוכביה נעים על חוטים. בראיון מיוחד מספרים המייסדים כיצד כבשו ארבעה דוסים פרוותיים את ניו-יורק, הונג-קונג וגם את ישראל
תשומת הלב שקיבלו ארבעת הצעירים, שלושה מהם חובשי כיפה, בהחלט מובנת. בכל זאת מדובר בלהקת הרוק היהודית הראשונה שכל כוכביה הם בובות: ה'בובה מייסעס'. לראיון מגיעים שני יוזמי הפרויקט: נתי שיש (26) ושי ברק (35). הם מוכרים בעולם הדתי-חרדי, ולראיה, חלק מיושבי בית הקפה (הכשר כמובן), רובם חרדים או דתיים, זיהו את השניים, ובמיוחד את הצעיר מבניהם. "נתי הוא סלב", מפרגן ברק. "הוא היה ילד פלא והופיע בכמה מסרטי המגזר החרדי. תסתובב איתו בכפר חב"ד: כולם שם מכירים אותו ומבקשים ממנו חתימות".
"אתה רואה את שתי הבחורות שם?" מורה שיש באצבעו לשולחן המקביל, שם יושבות שתי צעירות חרדיות, "הן מסתכלות עליי מהרגע שהתיישבנו. שאל אותן אם הן מכירות אותי".
שיש התפרסם כבר בגיל 12, אז זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר היהודי שהתקיים בארץ. הנער הצעיר זכה במקום הראשון, וסלל את דרכו להצלחה במגזר. "השמיעו את הפסטיבל בשידור חי בערוץ 7 (תחנת הרדיו הימנית-דתית - צ"ק) בשיא התהילה של הערוץ", הוא נזכר. מאז הוא ילד הפלא של הציבור הדתי והחרדי, מעין תום אבני, וממש כמו אבני - גם הוא מנסה להתנער מהכינוי.
ברק נחשב גם הוא לכישרון עולה בעולם המוזיקה של המגזר הדתי.
ברק התגייס ללהקת הרבנות הצבאית, ושם פגש את שותפו הצעיר שיש. מאז עבד ברק עם גדולי המוזיקה היהודית ('צמד רעים' וחברי להקת 'אוף שימחעס', למשל), הקים להקת חתונות והופיע גם בחו"ל.
ברק ושיש נפגשו כמה פעמים עד שהחליטו לעבוד בצמד. "כשנתי היה ילד פלא עיבדתי בשבילו שיר", נזכר ברק, "אבל ההיכרות העמוקה יותר הייתה כשנתי היה מפקד להקת הרבנות וקרא לי למילואים". השניים הופיעו יחד וגילו שיש להם חלום משותף: הפקת די-וי-די לילדים דתיים, אבל בסטנדרטים חילוניים. הסדרה הראשונה שהפיקו השניים הייתה "החברים של נתי", והיא התפרסמה בארץ ובחו"ל. גם הציבור החילוני נחשף לסדרה כשהוקרנה במטוסי 'אל על', והוצעה לצפייה ב'יס מקס' וב'הוט וי-או-די'.
במקביל הבינו השניים שדווקא הבובות שיצרו לתוכנית הן הכוכבות האמיתיות. "גילינו שקל מאוד להתחבר לבובות, כי אתה לא יכול לתייג אותן כדתיות מסוג זה או אחר, מה שמאפשר לך להגיע לקהלים גדולים יותר", מסביר ברק. "עם השנים גם הבנתי שיש בעולם קהל שצמא למוזיקה יהודית צעירה וקולית, וכמעט שאין היצע". ברק ביקר פעמים רבות בקהילות יהודיות בעולם, ולדבריו כל להקה יהודית שתציע משהו מעט שונה מהרגיל תזכה להזמנות מכל העולם. כך נולד הרעיון להקמת להקת רוק יהודי שינגנו בה אך ורק בובות, ושתשלב חוש הומור עם מוזיקה טובה.
"יש בערך 90 אלף יתרונות ללהקה של בובות", מסביר נתי. "הן לא מבקשות העלאה במשכורת, הן לא 'היי מייטננס', וכשהן ממש מעצבנות אפשר להשכיב אותן לישון בתיק", מפרט ברק. אבל יש גם חסרונות: בטיסות להופעות בחו"ל, למשל, הם נתקלים לא פעם בבעיות מול המאבטחים. "לך תסביר למה לקבוצה של גברים בוגרים יש ארבע בובות גדולות", צוחק שיש. "לפעמים הם בטוחים שאנחנו מעבירים ככה סמים ממדינה למדינה".
מתברר שהקמת להקת בובות היא עסק יקר: ברק ושיש פנו לסטודיו 'מרבה ידיים' ובסיוע של בובנאיות מקצועיות ניסו לאפיין כל אחת מהדמויות. "היה לנו רעיון כללי לגבי כל אחת מהדמויות מראש, כך שכשהגענו לסטודיו ידענו פחות או יותר מה אנחנו מחפשים", מסביר ברק. "רצינו שכל הדמויות ייראו כמו רוקרים חוזרים בתשובה, שזו אגב מגפה בשוק הדתי. סירבנו שהבובות ייראו כמו דתיים-לאומיים או חרדים, אז יצרנו משהו לא מוגדר כל כך, שכל ציבור יוכל להתחבר אליו".
במשך כמה חודשים חזרו ברק ושיש לסטודיו והגיבו על הבובות שנבנו לאטן. "עברנו על מאות סקיצות, הרבה מהן פסלנו", אומר שיש, "אבל בסופו של דבר רמת הדיוק מדהימה. על דמות אחת, למשל, אמרנו שאנחנו רוצים שיהיה היפסטר, והוא יצא בדיוק איך שתיארנו".
ברק: "יש דברים שהיינו צריכים להסביר לבובנאיות שהם לא בהכרח מתאימים לדתיים, כמו כיפות בוכריות שאין סיכוי שחוזרים בתשובה יחבשו, או ציצית מסוימת שלא מתאימה לסוג הדמות. התעקשנו על הפרטים".
כמה עולה ליצור בובה שכזו?
ברק: "אלפי שקלים. בובות כמו שלנו יכולות לעלות כ-6,000 שקלים כל אחת. אלו בובות מורכבות במיוחד, כי צריך להופיע איתן".
ואיך באמת הן מתקבלות בהופעות?
ברק: "מצוין. הבחורות הכי אוהבות את ג'וש הסולן".
שיש: "הוא הכי מורכב. הקלידן, לעומת זאת, הוא בנדיט כזה, ג'ינג'י".
לבד מבעיות המאבטחים בטיסות, ברק מסביר כי טכנית לא פשוט לטוס עם בובות להופעות ברחבי העולם. "צריך כל הזמן חיזוקים ותיקונים, ואנחנו עובדים כרגע על צוות לגיבוי למקרה שנהיה בחו"ל ולא נוכל לנסוע לבובנאיות לטיפול חירום".
אבל בסופו של דבר אתם 'רד בנד' לדתיים, לא?
ברק: "הם באמת אחלה להקה, אבל זה כמו להשוות בין 'אוף שימחעס' ל'היי פייב'. קודם כול אצלנו אין קללות וגסויות. נכון, אלה בובות ואלה בובות, אבל יש עוד להקות כאלה בעולם. אנחנו דומים יותר ללהקה של החבובות: אנחנו מזכירים אותם מבחינת השיגעון".
ובכל זאת, לא הייתם מצליחים בארץ בלי תקדים ה'רד בנד'.
ברק: "יש בעולם המון בובות שמנגנות ככה, אבל בארץ דווקא 'רד בנד' הצליחו, אז נראה כאילו העתקנו מהם. דווקא בארה"ב אוהבים תמיד להשוות אותנו לחבובות, במיוחד את המתופף המשוגע שלנו".
שיש: "חפש בגוגל 'פאפט באנד' ותמצא הרבה להקות כאלה. אנחנו מדינה קטנה, ועל כל דבר אומרים שהוא חיקוי, אבל זה לא נכון".
יכול להיות שאתם מותאמים יותר לילדים ורד בנד מכוונים את עצמם לקהל הבוגר יותר?
ברק: "ממש לא. אנחנו להקה למבוגרים, עם קריצה לכל המשפחה. ברור לנו שאפשר לעשות מופע בובות לא לילדים בלבד. קח לדוגמה את 'אבניו קיו'. אנשים לא ידעו איך לאכול אותם בהתחלה כי זו להקת בובות, אבל מתרגלים. אנחנו תמיד צריכים להסביר שאמנם זה צעיר ומגניב אבל מתאים גם למבוגרים. אין ספק שאחרי רד בנד קל יותר לקבל אותנו כלהקת בובות למבוגרים. הם פרצו את הדרך בארץ. אבל ברור לנו שבציבור הדתי בישראל לא כולם יודעים מה זה 'רד בנד'".
שלב הליהוק של נגנים-שחקנים-מפעילי בובות התגלה כקשה במיוחד. השניים חיפשו מוזיקאים ושחקנים טובים, כי הלהקה כוללת בנוסף לשירים ולניגונים גם אלמנט של משחק והופעה מול קהל. יתרה מכך, קיום הופעה שלמה בתוך תחפושת של בובה הוא לא משימה פשוטה, במיוחד מול אור הזרקורים החמים. "חיפשנו זמר ושחקן שיהיה בחור אמריקני דובר אנגלית, כי קהל היעד שלנו בעיקר בחו"ל", מספר ברק. "עשינו המון אודישנים ובסופו של דבר בחרנו בחנן אליאס, זמר ושחקן חוזר בתשובה שעלה לארץ, וסיפור החיים שלו חפף לדמות של ג'וש, מנהיג הלהקה".
ואיך בחרתם את הנגנים?
ברק: "חיפשנו נגנים מצוינים ומשוגעים בראש. הרי היתרון הגדול של הבובות הוא שהן אומרות מה שהן רוצות וזה מתקבל, הן יכולות לעשות דברים על הבמה שאני הייתי מתבייש לעשות כקלידן, אבל כשבובה עושה את זה - זה מגניב. למשל, הקלידן שלנו אוהב לדפוק את הראש על הקלידים תוך כדי נגינה".
שיש: "זה נכון. שחקנים רגילים לא היו יכולים להתבטא כמו שה'חרצופים', למשל, התבטאו בזמנו ואמרו כל מה שחשבו. זה היתרון של בובות".
אז המסכה מאפשרת בעצם להתחבא.
ברק: "להפך, היא נותנת לך יותר חירות להשתטות. הלוואי שהייתי יכול להשתולל ככה עם להקת החתונות שלי, אבל זה פשוט לא מתאים".
שיש: "כשאתה רוב החיים בפרונט, יש משהו כיף בלעשות פרויקט שאתה לא במרכזו. כשאביב גפן מפיק למישהו דיסק, ולא שר או מנגן, יש בזה סיפוק אחר, מיוחד. הקהל מת לדעת מי נמצא מאחורי הבובות, רוצים להצטלם איתנו. אבל אנחנו לא נותנים להם. חשוב להשאיר קצת סקרנות".
ברק ושיש מעדיפים למקד את אור הזרקורים בבובות, ולכן ממעטים לדבר על מפעיליהן. "בהופעה הנגנים לובשים מסכות נינג'ה שחורות ובגדי גוף שחורים כדי לא לגנוב את הפוקוס מהבובות. זה שקר כזה, כי כולם יודעים שיש שם אנשים. אבל בתוך כמה דקות הכול נשכח, ולא שמים לב בכלל שיש אנשים אמיתיים שמפעילים את הבובות", מסביר שיש.
שיש מציג את הבובות ומדגים שתי דרכים להשתמש בהן: בהופעה הבובות מתלבשות על הנגנים כך שהן מסתירות להם את פלג הגוף העליון, מה שמאפשר להן לנגן כרגיל. רק אליאס, הסולן, שאינו מנגן במהלך ההופעה, יכול להזיז את הפה של ג'וש הבובה וביד השנייה לאחוז במיקרופון. המיקרופון שהוא מחזיק לא באמת עובד: המדונה שצמודה לראש שלו, של מפעיל הבובה, היא שמשמיעה את הקול. בקליפים, לעומת זאת, מציגים את הבובות ממש כמו בסדרת החבובות, כך שלא רואים את המפעילים כלל, והמוזיקה מוקלטת באולפן. "צריך קואורדינציה מטורפת", מדגיש שיש. "הרי אין למפעילים הפסקה. הם יוצאים רטובים לגמרי מתוך הפרווה".
בתום כתיבת הסיפורים האישיים על הדמויות ותפירת הבובות, הגיעו השניים למלאכה האהובה עליהם: המוזיקה. "התחלנו לעבוד על חומרים מקוריים מצד אחד ועל שירים יהודיים מוכרים מצד אחר, אבל הפוקוס היה כל הזמן על חו"ל, על מה שיתפוס בקהילות היהודיות", מסביר ברק. "השירים המקוריים הם בשפה האנגלית, כדי שהקהל היהודי יוכל להתחבר. את המילים כתב חנן אליאס, סולן הלהקה".
"היה לנו חשוב לשלב רפרטואר יהודי מכל קצוות הקשת גם בלחנים", מוסיף ברק, שלדעתו ה'בלק אייד פיז', ברונו מארס ולאונרד כהן הם כולם מוזיקה יהודית. "ה'בלק אייד פיז' מתאימים מאוד לקונספט של הלהקה. אנחנו גם שרים את השיר שלהם, Where is the Love, אבל לוקחים אותו למקום אחר".
לרוב ינגנו ה'בובה מייסעס' מוזיקה כזו לקהל החילוני שמגיע להופעות. "לדוסים אנחנו מנגנים מחרוזות של אברהם פריד ומרדכי בן-דוד בעיבוד רוקיסטי, ולמסורתיים ננגן את 'סלאם', 'הללויה' ו'אדון עולם'. אנחנו מותאמים לכולם".
שיש: "ג'וש הסולן יכול לשיר מרדכי בן-דוד ואז ברונו מארס בלי שום בעיה. לדעתו הקשר שלו לשני העולמות קיים כי הוא חזר בתשובה. הוא אפילו שר את I Wanna be a Billionaire ומתייחס לעבר שלו כבחור לא דתי שרק רצה כל היום כסף".
ה'בובה מייסעס' כיוונו בעיקר לחו"ל, ולכן גם בהופעות בארץ כמעט כל הדמויות מדברות במבטא אמריקני ומשלבות מילים באנגלית. בחו"ל הדמויות ידברו לרוב באנגלית. וזה עובד: בעקבות הפרסום שזכו לו בארה"ב והקליפים של הלהקה שהחלו לנדוד ברשתות החברתיות, גבר מאוד הביקוש להופעות, וגם תגובה ישראלית הולמת לא איחרה לבוא: השניים לא כיוונו מראש לקהל הישראלי, אבל בתוך כמה ימים הוצפו בבקשות לראיונות בישראל. "פתאום גיא פינס רוצה לראיין אותך", צוחק שיש. "כמה פעמים אתה רואה דוסים מתראיינים אצלו ואומרים 'היי גיא?' כמעט אף פעם".
תשומת הלב בישראל הפתיעה אתכם?
ברק: "מאוד. השיר הראשון שלנו, 'הכול לטובה', נכתב באנגלית עם הפנים לחו"ל. לא שיערנו שבישראל יתלהבו כל כך. בתוך כמה ימים הגענו ל-150 אלף צפיות ביוטיוב".
באופן מפתיע, ההופעה הראשונה בישראל נערכה בפסטיבל הבובות הבינלאומי בחולון, שם אפשר היה לראות נשים עם סטרפלס וגברים גלויי ראש רוקדים ומקפצים לצלילי מוזיקה יהודית למהדרין. מיד לאחר מכן הופיעו עם אברהם פריד - שלמה ארצי של העולם הדתי - בירושלים, ולפני ההופעה הקרינו סרטון מול אלפי הצופים. "רק בובה יכולה להגיד לאברהם פריד 'יש לנו כמה עצות כדי לעזור לך להצליח במוזיקה'", אומר ברק על פריד, "הקהל לא בדיוק ידע איך לאכול את זה, אבל זה היה מוצלח".
בקיץ האחרון יצאו חברי ה'בובה מייסעס' למסע הופעות ברחבי ארה"ב, בעיקר במחנות קיץ בחוף המזרחי, אך גם באירועים פרטיים. "מזמינים אותנו לבר-מצוות ולחתונות", מפרט ברק, "אבל אנחנו לא רוצים להצטייר כלהקה דוסית. עובדה, הציעו לנו להופיע גם בחתונה חד-מינית, של גברים. טרם החלטנו מה לעשות בנושא".
בקרוב מאוד יצאו למסע הופעות נוסף בהונג קונג, בגרמניה, בפנמה ובקנדה, ויש סיכוי טוב שיופיעו באירוויזיון היהודי של תנועת 'בני-עקיבא' באמסטרדם - תודו שלא ידעתם שקיים דבר כזה. "יש בהופעות האלה גם שליחות, אין ספק. פתאום אתה רואה שיהודים שאין להם קשר ליהדות או שמפחדים מהמסורת מתחילים להתחבר לשורשים דרך הבובות, בלי שהם נאלצים להרגיש שמנסים להחזיר אותם בתשובה. הכול נובע מכך שהעולם הזה, של הקהילות היהודיות, צמא לתרבות יהודית מגניבה ואיכותית. באנו למלא את החלל".
בקרוב הם מתכננים לפתוח בסיבוב הופעות בפאבים ברחבי הארץ, "לא פאבים דתיים אלא באמת מקומות שנוכל להגיע דרכם לקהלים חילוניים לגמרי".
איפה תהיו בעוד חמש שנים?
ברק: "עם הנכדים של ה'בובה מייסעס'".
שיש: "נפתח תזמורת פילהרמונית עם בובות, צ'לו וכינורות".
את הפרויקט הגדול הבא, שיום לפני הראיון הם היו עסוקים בעיקר בו, הם מסרבים לחשוף. רמז? "הוא קשור למוזיקה, שואו ולעולם היהודי כמובן", מגלה ברק. תודו שלא הייתם מנחשים.
נא להמתין לטעינת התגובות
