"אהוב את המסתנן האריתראי"

אזור הדרום בתל-אביב הוצף בשנתיים האחרונות במהגרים ופליטים. המקרא דורש מאיתנו לקחת אחריות ולדאוג למהגר לאוכל ולבגדים, ואחר כך להעניק לו גם זכויות והגנה משפטית: "וגר לא תונה ולא תלחצנו. משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה"

ערן ברוך | 7/1/2013 7:56 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"אונס מזעזע בדום תל-אביב", זועקות כותרות החדשות. צעיר אריתראי, פליט שחור, אנס קשישה בדרום תל-אביב. האונס מזעזע, חמור וקשה. רחובות העיר מלאו שוב במפגינים, מאות אנשים זועמים, שהובלו בצעקות פופולריות לגרש את השחורים. "אפריקה זה לא כאן".

אזור הדרום בתל-אביב הוצף בשנתיים האחרונות במהגרים ופליטים. מדובר בתופעה קשה וכואבת מבחינה אנושית. המציאות של אלפי אנשים חסרי כול, ללא מעמד, ללא אפשרות לעבודה, ללא ביטוח רפואי וללא זכויות סוציאליות היא חומר נפץ חברתי.
הפגנה של אריתראים מול שגרירות אריתראה ברמת גן
הפגנה של אריתראים מול שגרירות אריתראה ברמת גן צילום: אריק סולטן

בזכות הגדר שנבנתה בדרום זרם הפליטים פסק. יחד עם זאת, נותרו כאן עדיין מאות פליטים שיש לדאוג להם. השאלה היא על מי מוטלת האחריות. האנשים העלובים הללו כאן, וזאת עובדה. הם נכנסו והם בפנים. היהודים במדינת ישראל כבר אינם קהילה דתית רדופה אלא הם הקימו מדינה ריבונית חזקה עם צבא ומשטרה. אין ספק כי עלינו לקחת אחריות ולטפל בבעיה הקשה הזאת ברגישות.
"כי השם א-לוהיכם הוא א-לוהי הא-לוהים ואדוני האדונים, הא-ל הגיבור והנורא אשר לא יישא פנים ולא ייקח שוחד. עושה משפט יתום ואלמנה, ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה".

כך כתוב במקרא, אשר מצווה אותנו לנהוג בגר, בזר האחר, כחלק מן הקהילה. ראשית, הוא דורש מאיתנו לקחת אחריות ולדאוג לו לאוכל וללבוש, ואחר כך להעניק לו גם זכויות והגנה משפטית: "וגר לא תונה ולא תלחצנו. משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה".

ובנוסף לכל אלה, מצווה אותנו המקרא גם לאהוב את הגר: "וכי יגור אתך גר בארצכם, לא תונו אֹתו. כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך, כי גרים הייתם בארץ מצרים, אני השם א-לוהיכם". ולמען הסר ספק מלבנו, המקרא אף מביא את הסיבה המפורשת והברורה לחוקים אלו: "ואתם ידעתם את נפש הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים".

כלומר, אנחנו, הישראלים כיום, גרים היינו ופליטים היו אבותינו עד לפני דור אחד או שניים; נרדפים בפולין, פליטים בארגנטינה, בורחים מתימן ונרדפים במרוקו. יוצאים בחוסר כול מברה"מ ובורחים ברגל מאתיופיה. והיום כאן, ברוך השם, אנו בעלי הבית, ואזרחי מדינה ותושבי עיר גדולה בישראל.
אם כן, כשהגדר כבר בנויה, מה עושים עם הגרים בפנים? משאירים אותם בעליבותם? מתעללים בהם? מלבים שנאה? האם זה יעזור או ישפר את המצב? מצב זה ימנע את האונס הבא?

אני תוהה כיצד אנשים דתיים לא נשמעים לחוקי התורה המפורשים. האם שר הפנים שלנו לא מכיר את הפסוקים? האם הוא לא יודע מה דורש מאיתנו א-לוהים? המילה "ואהבת" מופיעה בתורה שלוש פעמים - "ואהבת את ה' אלוהיך", "ואהבת לרעך כמוך", "ואהבת את הגר". המדרש הקדום מקשר בין כל מצוות אלו, ואני מאמין כי מי ששונא את הגר לא יזכה לאהוב את א-לוהים.

ערן ברוך הוא ראש הישיבה החילונית 'בינה', העוסקת בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים