בחירות: הבו לנו מנהיג ערל שפתיים
תנו לנו מנהיגים שמעשיהם מדברים, והניחו לנו לדבר בהם, ולהחליט. בתוך המלל הבלתי נגמר שמייצרים המבקשים להנהיג אותנו, נאלם קולו של מנהיג פוטנציאלי שפונה לאלוהיו באומץ
טל פרידמן מחקה את נפתלי בנט צילום: יח''צ
משפט אחד קצר תופס את העין בפרשת השבוע הנוכחית, פרשת וארא: אלוהים פונה אל משה ושולח אותו לדבר אל פרעה, ואילו משה מעיד על עצמו ואומר: "הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם". הביטוי הזה מופיע רק בפרשה שלנו, והוא ייחודי במובן של אדם המעיד על עצמו. ערל הוא מושג שחוזר בתנ"ך במקומות רבים, כמעט תמיד במובן שלילי ואף פעם לא כאמירה של אדם המעיד על עצמו. יש ערלי לב וערלי בשר, יש ערלי אזנים ועוד – אבל רק משה מעיד על עצמו שהוא ערל שפתים.
איך קורה שמשה – הגיבור הבלתי מעורער של ארבעה מחמשת חומשי התורה – זה שמדבר הכי הרבה בכל התורה כולה, קורא לעצמו ערל שפתים? האיש שידע לדבר אל הסלע, שהתווכח עם אלוהים מחד והביא את דברו אל העם מאידך – הוא ערל שפתים? פשט הסיפור והפרשנות הבסיסית מביאים את אהרון, אחיו הגדול של משה, בתור הדובר וכך פותרים את הבעיה. המדרש הפליג והביא סיפור על משה התינוק שקרב גחלים אל שפתיו במצוות המלאך וכך הפך מגמגם. אבל הנקודה המעניינת בעיני היא זו שבה בוחר האדם לתאר את עצמו. משה בעיני עצמו הוא לא איש דברים. התורה כולה מלאה במעשיו ובדבריו של האיש, אולם הוא בעיני עצמו אינו נתפס כדברן.
לעומת זאת המציאות של היום, כפי שפתחנו, היא שיטפון אינסופי של מילים, ומנהיג בן ימינו, אם היה מבסס את תעמולת הבחירות שלו על המוטו של אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם, היה נאלץ להסתכל על אחוז החסימה הרחק מלמטה. וחבל שכך.
בתור הרוב הדומם, בתור הערב רב הדמוקרטי שמתכוון להצביע בבחירות – אני מרשה לעצמי לומר בקול רם וברור: הבו לנו ערלי שפתיים. תנו לנו מנהיגים שמעשיהם מדברים, והניחו לנו לדבר בהם, ולהחליט. בתוך המלל הבלתי נגמר שמייצרים המבקשים להנהיג אותנו, נאלם קולו של מנהיג פוטנציאלי שפונה לאלוהיו באומץ ופוסק: עֲרַל שְׂפָתַיִם.
איתמר לפיד הוא אחד מראשי מדרשת השילוב נטור, ברמת הגולן
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
