ראשי » יהדות » העולם היהודיגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

עשר הנשים המשפיעות של המגזר הדתי

מרמה בורשטיין ועד ח"כ ציפי חוטובלי, מהתיישבות ועד לימוד תורה: בחרנו עבורכם את הנשים הבולטות ביותר בעשייה הציבורית שמביאות הרבה כבוד למגזר במגוון תחומים. הצצה ראשונה

מי שחושב שנשות המגזר הדתי לאומי הן כולן עקרות בית, או במקרה הטוב מורות - טועה בגדול. הנשים הדתיות נמצאות בעמדות מפתח בתחומים רבים, ומביאות עימן משהו מיוחד ושונה, הרבה מעבר לכיסוי הראש.

לרגל שנתיים למגזין 'פנימה', החליטו במערכת להעלות על נס את תרומתן של עשר נשים, מהמשפיעות בציבור הדתי. "לא, זו לא תחרות מן הסתם, בתחומים מסויימים ישנן נשים, בולטות מאלה המצויינות לפניכן" הסבירו בהקדמה לפרויקט "עם זאת, לא את הבולטות ביקשנו כי אם את אלו אשר בעינינו מעוררות השראה, אלו הפועלות למען הכלל ובד בבד שומרות על נשיותן הטבעית".

סרטה המשובח של רמה בורשטיין גרף תשבחות רבות ואת פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל היוקרתי בונציה. בערב הענקת הפרס היא פסעה על השטיח האדום עם שביס ושמלה ארוכה, שהפכו לאייקון בקרב מעצבי אופנה מקומיים. הסרט אף זכה בשבעה פרסי אופיר בקטגוריות שונות, ביניהם פרס הסרט הטוב ביותר. לאחרונה הוגדר 'למלא את החלל' כסרט הנצפה ביותר באקרני הקולנוע בישראל בשנה החולפת.

הסרט מגולל את סיפורה של שירה מנדלמן, בת למשפחה חסידית מיוחסת שהגיעה לפרקה ומוצאים לה שידוך שנושא חן בעיניה. אלא שאז אחותה הולכת לעולמה באופן פתאומי וחייה של שירה מקבלים תפנית כשאמה מאיצה בה להינשא ליוחאי, האלמן הטרי. בניגוד לסרטים אחרים על העולם הדתי, שלרוב מתואר מנקודת מבט חילונית ביקורתית, 'למלא את החלל' נותן תמונה מהימנה של הציבור החרדי.

על אף הקושי האדיר שיש בעבודה בתוך תעשייה של ציבור שאינו שומר מצוות היא לא ויתרה, הביאה את עולמה וחשפה אותו בפני השחקנים וצוות ההפקה. למרות השתייכותה לקהילה מסוימת, בורשטיין לא מנסה לייצג איש מלבד את עצמה. יש לה את האמת שלה, יש לה את השפה שלה והיא לא חוששת להביא את עצמה כפי שהיא בלי מסננים.

לפני כעשר שנים פרצה הרבנית ימימה מזרחי לתודעה הנשית כשהחלה להעביר שיעורים על פרשת השבוע במתכונת מצומצמת, אשר הלכה וגדלה בשנים האחרונות לממדים כלל-עולמיים.
הרבנית כבשה את לבותיהן של נשים מכל המגזרים, ובעיני רבים היא הרבנית של בנות ישראל. שיעוריה המלאים חידושי תורה נכתבים בעמל רב, כשלנגד עיניה עומד צערן של בנות ישראל וכמובן שמחתן. לשיעוריה של הרבנית ברחבי הארץ מגיעות מדי שבוע אלפי נשים (!), ואם ברצונן לזכות למקום ישיבה עליהן להגיע למקום לפחות שעה אחת לפני תחילת השיעור...

הרבנית מצליחה "להביא את התורה לעם" כלשונה, כשהיא מחברת את המציאות היומיומית של האישה, בכל מצב שבו היא נמצאת, לרזי התורה שמתגלים דרך פרשת השבוע. לדבריה, הפרשה היא הפירוש של השבוע. לכן כל אחת מתלמידותיה מרגישה כאילו השיעור נכתב עליה אישית.
בחן, בהומור, בענווה ובהרבה חוכמה מביאה הרבנית לחיזוקן של בנות ישראל, ומדריכה אותן באמצעות התורה שהיא כל כך מחוברת אליה והחזרת הנשיות למקומה הטבעי.

הרבנית היא אם ורעיה בישראל וניחנה בכישרון נדיר של הארת פנים לכל אחת באשר היא.

הרבנית רחל ברנס, ראש עמותת 'חמלה'
הרבנית ברנס שמה לה למטרה להציל את בנות ישראל אשר לצערנו נשבות בקסמם של בחורים ערבים, ומצילה אותן מהתבוללות. אותן בנות נלקחות לבתיהן החדשים בכפרים הערביים, ופעמים רבות סובלות מהשפלה, מאלימות פיזית ומילולית וממחיקת זהותן היהודית.

בעזרת רבנים, אנשי מקצוע והרבה סייעתא דשמיא מצליחה הרבנית ברנס לחלץ את הבנות במסירות נפש ובמבצעים שלא יביישו אף יוצא סיירת. הבנות מגיעות - בחלקן גם על ילדיהן - למעונה של הרבנית, ובו הן מצליחות להשתקם, לחזור לחיק היהדות ולהתחיל מחדש.

הרבנית ברנס מלווה מקרוב את תהליך השיקום של כל בת ובת, בדאגה אימהית ובדאגה כללית לשמירת המשכיותו של עם ישראל.

 שׁרי מנדל
אמו של קובי מנדל הי"ד, אשר נרצח על ידי מחבלים בקיץ 2001, בהיותו בן ארבע עשרה בלבד.
מתוך הכאב הגדול שהפך נחלתן של משפחות רבות בישראל החל מתחילתה של האינתיפאדה השנייה, הקימה שרי יחד עם בעלה את קרן קובי מנדל, אשר מפעילה תכניות טיפוליות מגוונות למשפחות השכולות נפגעות הטרור.

בני הזוג מנדל מחבקים את אותן משפחות בניסיון להתמודד עם הזיכרון הכואב, כשהם מפעילים נופשים ומחנות קיץ לילדים ותכניות רבות נוספות.

בהקמת הקרן הצליחה מנדל לעזור למאות משפחות שכולות להתמודד עם כאב השכול ולצמוח מתוכו.

רונית לוינשטיין-מלץ, ילידת חיפה, היא מורה שהפכה לסופרת מוערכת, עם רקורד של ספרים כמו 'וקראתם דרור' וסדרת ספרי הילדים 'תריסים ירוקים פתוחים'.

לוינשטיין-מלץ באה מבית מסורתי, והתחזקה בעזרת הרב דרוקמן והרב צבי יהודה קוק זצ"ל. היא ומשפחתה גרים היום בעֵלי, שם הקימו את המכינה הקדם צבאית הראשונה.

בעקבות חופשת מחלה ממושכת מההוראה החלה רונית לכתוב את ספרה הראשון, 'תריסים ירוקים פתוחים', אשר נכתב בהשראת עבודת השורשים של בתה. בסיפוריה משלבת לוינשטיין-מלץ הרפתקאות והיסטוריה שמושכים את הקורא אל מסע מרתק.

סטרוק נולדה למשפחה ירושלמית מוערכת, ובכיתה י' חזרה בתשובה והפכה בת ביתו של הרב דרוקמן. לאחר פינוי ימית עברה עם בעלה להתגורר בחברון, שם מקום מושבם עד היום.

סטרוק היא ממייסדי ארגון זכויות האדם ביש"ע, ועשתה רבות בעקבות הפינויים הקשים מגוש קטיף ועמונה.

ממוקמת במקום העשירי של רשימת 'הבית היהודי' לבחירות הקרובות לכנסת, ועל פי סקרים אחרונים ככל הנראה תכהן כחברת כנסת בכנסת הבאה.

לאחרונה כתב עליה עיתונאי 'הארץ': "ממשלה שבה תהיה חברה פעילת זכויות האדם אורית סטרוק משכונת אברהם אבינו בחברון תהיה ממשלה נכונה לישראל. היא לבטח תהיה נכונה יותר מהממשלה היוצאת".

התחנכה באולפנית בני עקיבא תל אביב, שירתה בשירות הלאומי כמדריכה בבית הרב קוק וכשליחת הסוכנות היהודית באטלנטה והיא בעלת תואר שני במשפטים.

את דרכה הפוליטית החלה כאשר הצטרפה כחברת פאנל לתכנית הטלוויזיה הפוליטית 'מועצת החכמים' בהנחיית דן מרגלית, שם ייצגה עמדות ימין.

ב-2008 התפקדה לליכוד והתמודדה בפעם הראשונה בפריימריז המפלגה. בפריימריז האחרונים נכנסה חוטובלי לעשירייה הראשונה, וברשימה המשותפת של הליכוד-ביתנו היא ממוקמת במקום החמישה עשר.

נבחרה לשמש כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת היוצאת.
במסגרת תפקידה העבירה יחד עם חברת הכנסת דליה איציק את החוק המאפשר להאריך את חופשת הלידה ללא תשלום מארבעה עשר שבועות לעשרים ושישה שבועות. כמו כן העבירה בכנסת חוק האוסר צילום נפגעי עבירות מין לשם פרסום התמונה בכלי התקשורת‏.

גדלה בעיר לוד למשפחה תוניסאית. כשסיימה את לימודיה בבית הספר למוזיקה 'רימון' יצא לאור אלבום הבכורה שלה 'רואה לך בעיניים'.

מאז הרבה מים עברו בנהר והיא זכתה לראות את האור. לא פעם הסבירה שהיא כל הזמן מצויה בתהליך, שנזקף לזכות מורתה ימימה אביטל ז"ל.

השירים של אתי אנקרי עמוסים במושגים יהודיים: רצון, השגחה, ציטוטי פסוקים. כל שיר הוא שיעור באמונה. למאזינה הדתייה הדיסק החדש של אנקרי, 'הניגון שלך', הוא ממש חובה על מדף הדיסקים.
אנקרי היא זמרת מוערכת, לא רק בזכות המילים אלא בעיקר בזכות הקול הנפלא שהיא מפיקה ולנו הנשים מותר וכדאי לשמוע.

גדלה בעיר סנט פטרבורג ברוסיה כבת להורים מתנגדי משטר ופעילים ציוניים. בגיל שש עשרה חזרה בתשובה וחברה למחתרת יהודית מקומית שהתמקדה בלימוד עברית, ובשנת 1988 עלתה ארצה.
רון-מוריה החלה את עבודתה העיתונאית בשנות התשעים ככתבת פוליטית בעיתונות הרוסית. בהמשך עברה להיות כתבת פוליטית ב'מקור ראשון', שם היא כותבת למעלה מעשור.

בכתבות שלה היא מביאה לקוראים מידע רב על המתרחש במסדרונות הכנסת, או כפי שאמרה בעבר: "להציג משם את הדברים שלא רואים מכאן".

בניגוד לפרשנים פוליטיים אחרים, רון-מוריה כותבת בישרות, ביסודיות ובלי לערב את דעותיה האישיות.
רון-מוריה היא רחבת אופקים, ושני ספרים מפרי עטה ראו אור - 'לעבור את פרעה' ו'החתן העשירי'.

נולדה במושב בחבל לכיש למשפחה שעלתה מתוניס, בת שנייה מבין שנים עשר ילדים.

בעלת תואר דוקטור בגנטיקה ובביולוגיה של התא מהאוניברסיטה העברית בירושלים, וכיום עובדת כחוקרת עמיתה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית.

כהנא היא אם לעשרה ילדים ונשואה לרב ברוך כהנא, בנו של הרב מאיר כהנא הי"ד. בנוסף לגידול ילדיה ולמחקר במעבדה, ד"ר ניצה כהנא היא גם פעילה מרכזית ב'מנהיגות יהודית' ובליכוד.

השתתפו בהכנת הכתבה: הילי מויאל, איילת כהנא, עתיה זר ורות עזריה

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...