תגלית, לא רק פרויקט עם תכלית
שליחת nrg יהדות הצטרפה לקבוצת תגלית המיועדת לעיתונאים צעירים מארה"ב וחזרה נפעמת. יומן מסע
ביום הראשון נפגשתי יחד עם ששת הישראלים הנוספים לשיחת תדרוך עם צוות המדריכים והרב מוטי זליגסון (שבמקרה ראיין לא מזמן את אופרה ווינפרי). כאשר עלינו לאוטובוס, הכריז הרב מוטי על שמות חברי הקבוצה הישראלים החדשים. תוך שניות ספורות האוטובוס רעש וגעש מרוב אושר, ואילו אנחנו הישראלים סיכמנו שהמעמד מעט מביך.
הכירו את קבוצת 'מעיינות מדיה' בשיתוף עם תנועת חב"ד אשר גייסה סטודנטים הלומדים תקשורת או כבר עובדים בתחום ברחבי צפון אמריקה. מכיוון שמדובר בקבוצה כה תקשורתית, הייתה למשתתפים הזדמנות לכתוב בלוג מיוחד, שמתאר את חוויותיהם בארץ הקודש.
"זו הפעם הראשונה שלי בישראל ולא חשבתי שככה היא תראה", כך יסכם כל משתתף שמגיע לישראל במסגרת פרויקט תגלית. מטרת המיזם היהודי המצליח הוא לתת ליהודים מחו"ל להכיר את ישראל ועל הדרך גם למנוע התבוללות. השנה היא חוגגת את שנת הבר מצווה שלה, ואילו בחודש האחרון דווח כי מתחילת הפרוייקט ב1999 הגיעו לארץ יותר מ330,000 (!) במסגרתה.
בתור לארוחת הצהריים באחד מסניפי בורגראנץ' ביקשו ממני שתיים מחברות הקבוצה עזרה בהזמנת המבורגר כשר בעברית. אחת מהן היא אשלי צ'ני (26), שאמרה כי עבורה ישראל זה "מקום מדהים. אין לי כל-כך קשר ליהדות, ולכן לא ידעתי מה הולך להיות פה" ציינה. צ'ני סיפרה על משפחתה "המשפחה שלי מעורבת, יהודית ונוצרית-קתולית, אנחנו חוגגים את חנוכה וחג המולד במקביל".
הכירו מושג חדש: 'קריסמוכה' - ביטוי שנלקח מפרק של הסדרה האמריקאית "או-סי"
שבו לכבוד חג החנוכה וחג המולד חובש השחקן אדם ברודי כיפה אדומה שבראשה מופיע פונפון לבנבן. אשלי צוחקת למשמע המושג השנוי במחלוקת, "אנחנו לא חובשים את הכיפה, אבל זה די דומה למשפחה שלי במשמעות".
במהלך ארוחת הצהריים סיפרה לי שריל מרקוביץ (26) כי היא מחכה ליום שבו תגיע הקבוצה לכותל "מכיוון שאני ובן דוד שלי נחגוג יחד בר מצווה ובת מצווה. מעולם לא חגגנו וסוף כל סוף נזכה לכך".
כל אמריקאי שמבקר בישראל צריך לעצור במספר תחנות חובה, אחת מהן היא מדרחוב בן יהודה בירושלים. לקראת ההגעה למרכז העיר תדרך הרב מוטי את המשתתפי כי "בישראל צריך להתמקח על המחירים" ועשה ככל יכולתו להכשיר אותם לקראת מסע הקניות המתוכנן. התאומות גאנס התרצצו ברחבי החנויות בכדי למצוא שרשרת נוצצת עם מגן דוד. למרות שמצאו שרשרת שאהבו במחיר גבוה, הצליחו השתיים להוריד את המחיר בכמה עשרות שקלים.
החבר'ה לא הבינו איך ביום חמישי בערב העיר כה מלא ושוקק חיים, ועל כן ניסיתי לדבר איתם בשפתם
"כאן בשישי בערב הכל משותק, חמישי בערב זה השישי בערב של הירושלמים, בעיקר של הדתיים. "מוזר מאוד" אמרה אחת החניכות "בלוס אנג'לס בחיים לא תראי כזה דבר" היא סיכמה.
יום שישי, השמש שוקעת והשבת עומדת להתחיל. משתתפי הקבוצה מלאי צפייה לקראת הכניסה למתחם הכותל המערבי. בכניסה למתחם מסביר הרב מוטי לקבוצה ש"כאן יש הפרדה בין גברים לנשים", דבר שהוא לגמרי לא מובן מאליו, גם עבור ישראלים רבים. כאשר הקבוצה מתקרבת לכותל, אחת האמריקאיות פורצת בבכי. היו כמה שנבהלו ושאלו "זה נורמלי לבכות בכותל?"
ביציאה מהכותל ציפתה לנו הליכה של שעה עד למלון. עברנו דרך שוק מחנה יהודה שהיה ריק ושומם. שעות ספורות לפני-כן בילתה שם הקבוצה יחד עם המוני בני אדם שהיו עסוקים בקניות האחרונות לקראת השבת, ואילו פתאום הכל השתנה. הניגודיות שבין הרעש לשקט הייתה כה בולטת, שגם הירושלמים שנוהגים לעבור שם מדי יום מתפעלים מהשקט ששרר במקום.
במהלך השבת יצא לנו סוף-סוף להכיר לעומק את הדתייה היחידה בקבוצה, חיה לביוף (21) אשר יודעת לדבר עברית במבטא ישראלי אשר אף טענה כי היא הרבה יותר ישראלית ממני, ואני הרבה יותר אמריקאית ממנה. היא הציעה לי הצעה מפתה: "בואי נתחלף, אני אעבור לגור בבית שלך בחיפה, ואת תסעי במקומי לארה"ב ושם גם נכיר לך חתן".
השבת יצאה לה, ושמנו דרכנו אל עבר מסעדת פאפאגיו המשובחת, שם נפגשנו עם שני עיתונאים אמריקאים המתגוררים בישראל: הראשונה היא מלאני לידמן , כתבת מוניציפלית של הג'רוזלם פוסט בירושלים ויוסי קליין-הלוי שכותב בעבור הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט. לידמן סיפרה על הריגוש שיש בדיווח על בירת ישראל ואילו קליין-הלוי שיתף את הקבוצה בחוויות מכתיבת ספריו.
הישראלים המשתתפים בתגלית, לרוב סטודנטים או חיילים, משתתפים רק במספר ימים של הסיור.
ביומנו האחרון עם חברינו החדשים נסענו למוזיאון יד ושם, שם התרגשנו, הישראלים והאמריקאים יחדיו. במוזיאון שמענו עדות ממקור ראשון של חברת הילדות של אנה פרנק, חנה גוסלר ואת סיפור הישרדותה עד סוף המלחמה.
הקבוצה המשיכה לבית הקברות בהר הרצל הסמוך ונעצרה מול קברו של החייל המנוח מייקל לוין. לוין, אשר גדל בארה"ב ועלה לישראל, נהרג במהלך מלחמת לבנון השנייה. כאשר מורת הדרך, ליסה אייקין החלה לדבר על לוין, החל לרדת גשם בתזמון מושלם. כאילו ידעו שנעמוד ליד הקבר של הבחור הצעיר שלא ידע שיקריב את עצמו למעננו.
למחרת, אחרי שחברי הקבוצה גילו שהפרידה מהישראלים הייתה מוקדמת מהצפוי, כולם נסעו לאירוע המסכם. ראש הממשלה נאם נאום חוצב להבות ושרית חדד הציגה את כל הרפרטואר שלה. אין ספק שהיה משעשע לצפות בחברי הקבוצה האמריקאים מנסים להגות את 'אתה תותח' של חדד בעברית."היא יודעת אנגלית?" תהו התאומות גאנס. שאר המשתתפים בוודאי חשבו שזו תהיה חוויה של פעם בחיים שלעולם לא תחזור על עצמה, והבטיחו לשמור על קשר.
אז למה אתם מחכים? תגלית מחכה לכם שתגלו אותה, ואת העולם היהודי ברחבי העולם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
