מותו של פילוסוף יהודי: הרב דוד הרטמן
הרב והפרופסור דוד הרטמן, אשר היה ממובילי המחשבה האורתודוקסית ליברלית בדור האחרון הלך הבוקר לעולמו. פרופ' אבי שגיא: "לא רק שהיה מגדולי הפילוסופים היהודיים במאה ה-20 אלא הצליח לייצר מערכת חינוכית שלמה שיסודה הכבוד למסורת"
בהמשך למד הרטמן באוניברסיטת מקג'יל שבמונטריאול קנדה ואף שימש כרב הקמפוס. שם גם סיים את עבודת הדוקטורט בתחום הפילוסופיה והיהדות. אמנם נמנה על תלמידיו של הרב סולבייצ'יק, אך ישנו רב נוסף שהיה הרטמן תלמידו המובהק: הרב אברהם יהושע השל, מגדולי רבני ארה"ב ולוחם למען זכויות האדם.
הרטמן, שהגדיר את עצמו כציוני נלהב, עזב את צפון אמריקה אחרי מלחמת ששת הימים ועלה לישראל. עלייתו ארצה נבעה מתוך מניעים ציונים ורוחניים הרואים במדינת ישראל את המקום היחיד שבו התפיסה היהודית הלכתית יכולה להתממש בתוך חברה ולא בתור יחידים.
במשך יותר משני עשורים כיהן הרטמן כפרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1977 ל1984 היה יועץ לשר החינוך זבולון המר, ושירת כיועץ למספר ראשי ממשלה בנושאי פלורליזם דתי והקשרים בין ישראל והתפוצות. הרטמן פרסם עשרות מאמרים וספרים ביניהם הרמב"ם – הלכה ופילוסופיה, מורשת במחלוקת, מסיני לציון, עשה ליבך חדרי חדרים ומנהיגות בעיתות מצוקה. הגותו עסקה במפגש שבין מורשת הדורות לבין אתגרי ההווה. ביסודה עומדת בקשת הדיאלוג המתמיד עם המסורת מצד אחד ועם זרמי המחשבה בני זמננו. מפגש כפול זה, הפרה את הגותו שהפכה להיות אבן יסוד במחשבה היהודית.
ב-1976 ייסד את מכון שלום הרטמן בירושלים, לזכרו של אביו. סביב המכון קיבץ הרטמן קהילה שפרצה את המסגרות השמרניות של האורתודוקסיה ויסד השקפת עולם יהודית פלוראליסטית הנותנת מענה לאתגרי הקיום היהודי בימינו. במהלך השנים גידל דורות של תלמידים ותלמידות הנמצאים היום בשורה הראשונה של הוראה ומחקר היהדות.
הגותו של הרטמן זכתה להוקרה בישראל ובעולם כולו: הרטמן זכה לפרסים יוקרתיים רבים ביניהם פרס אבי חי (2000), פרס יקיר ירושלים (2001), פרס רוטברג לחינוך יהודי מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (2004), פרס ליבהבר לסובלנות דתית בישראל (2012) ותוארי דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת ייל, היברו יוניון קולג' ומכון ויצמן.
"דוד הרטמן היה ההוגה שהצליח לייצר שיטה עקבית של נאמנות ומחויבות יהודית שלא שוללת השקפת עולם פלורליסטית אלא נבנית מתוכה", אמר היום פרופסור אבי שגיא חוקר בכיר במכון הרטמן, "הנחת המוצא שלו הייתה שנאמנות ליהדות אין פירושה בהכרח שלילה של עולמות ערכיים אחרים. דוד לא רק היה מגדולי הפילוסופים היהודיים במאה ה- 20 אלא אדם שהצליח לייצר מערכת חינוכית שלמה שיסודה הכבוד למסורת מצד אחד והכבוד ליהודי בן ההווה מצד אחר". עוד אמר כי "תפיסה זו עיצבה מערכת חינוכית פתוחה, דינאמית, המעוגנת מבחינה תיאולוגית בברית שבין האדם לאלוהיו. כל אדם הוא יצור ראוי לכבוד, כי אדם הוא שותף לאלוהיו בעיצובה של ההיסטוריה; כל אדם וכל תרבות שותפים לאל בעיצובה של ההיסטוריה ומכאן הכבוד הגדול לתרבויות האנושיות השונות".
נא להמתין לטעינת התגובות
