מנכ"ל משרד הקליטה: יש המעזים
לבדוק לעולים במכנסיים מי יהודי
רגע אחרי שהחל קדנציה שנייה, מרשה לעצמו דמיטרי אפרצב לחשוף את מה שאמר עד כה רק בדלתיים סגורות, ולהזהיר מפני הירידה במס' העולים החדשים. אפרצב טוען כי מכיוון שהסוכנות היהודית זנחה את עידוד העלייה, יש להעביר אליו הטיפול בנושא
אבל אל תטעו, התקשורת לא זרה לאפרצב. אמנם הוא לא קיים ראיון משמעותי מאז שנכנס למשרד לקליטת העלייה, אך מאחורי הקלעים דאג לקדם את האג' נדה שלו - בין אם בשיחות רקע ובין אם על ידי הפצת נתונים שונים.
הוא מזכיר מאוד במראהו את הבוס הגדול אביגדור ליברמן: כמוהו, גם אפרצב לא מפחד מדבר. כך הוא גם בוחר להתבטא. האג' נדה שלו ברורה: לטענתו, הסוכנות היהודית הזניחה את תחום העלייה, והוא פועל על מנת לקבל את המנדט בחזרה או לפחות לגרום לכך שהאחריות על התחום תועבר לגורם אחר.
במקביל, הוא חושב שארגונים פרטיים כמו "נפש בנפש" לא יכולים להיות הגורם הרשמי מטעם מדינת ישראל שמעודד עלייה ואחראי על התהליך. אפרצב מדגיש שגם התקשורת הישראלית אינה מעניקה די תשומת לב לנושא העלייה ולעוסקים בו.
אפרצב מתנגד לשימוש במונח "תפוצות" ביחס ליהודי הגולה. "אין דבר כזה'יהדות התפוצות'", הוא אומר. "תפוצות יש לצרפתים, ליוונים, לרוסים, לישראלים אשר נמצאים במדינות זרות שאליהן היגרו מרצונם. יהודים לא עזבו בגלל ברירה. לפני אלפי שנים במרד בר כוכבא הרגו והגלו. לא היתה פה אפשרות בחירה", הוא טוען.
יותר משנה חלפה מאז הפיגוע הקשה שבוצע בבית הספר אוצר התורה בצרפת, אשר בעקבותיו ביקר אפרצב בקהילות היהודיות במדינה. "בדרך לבית הכנסת המרכזי בפריז ראינו אזרח צרפתי שהתפרע וצעק: 'יהודים מסריחים, חסמתם לי את הכביש'.
זה היה תושב פריזאי פשוט ואלגנטי, עם עניבה וקרואסון ביד. אחד הבכירים בקהילה הסביר לי כמה דקות לאחר מכן שאין אנטישמיות בצרפת. מיד עניתי לו:'אתה עומד בפתח של אושוויץ, מסתכל על המדורה ואומר שעושים פיקניק'".
מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה מזכיר את העובדה שתהליך עידוד העלייה לישראל הוא משימה לאומית, וכי מי שאמורה להיות אחראית על הנושא היא המדינה ולא מוסדות לאומיים כמו הסוכנות היהודית.
אם מדינה תעודד הגירה בתוך מדינה אחרת, זה לא ייצור בעיה בינלאומית?
"אין שום בעיה. המדינה הוקמה כדי לקלוט יהודים מכל העולם. לממשלת קנדה מותר לשכנע אזרחים לחזור לקנדה וגם לרוסים יש קמפיינים כאלה. יש כללי משחק, המדינה לא יכולה רק לעודד במילים, ואז לברוח מאחריות. המדינה צריכה לקחת את הנושא בידיים".
אפרצב מציין כי אף שלדעתו המוסדות הלאומיים זנחו את נושא העלייה, הם אינם מיותרים. "דמיין, למשל, מצב שבו נתתי לך לשמור על הרכב שלי, ובמקביל קיבלת רכב אחר, אבל לא החזרת לי את הרכב שלי - זה נראה לך נורמלי? אני נותן למוסד (הסוכנות היהודית) לטפל בנושא לאומי - עלייה - ובמקום זאת הוא מחליט להשקיע בנושא אחר. אז תחזיר בנושא הספציפי הזה את המפתחות לאומה".
למה הסוכנות צריכה להחזיר את המפתחות?
"אני מדבר על כל הטיפול בנושא של עידוד העלייה. אם אתה לא רוצה להחזיר את המפתחות, תנהל דיון, תשתף. הם לא עשו את זה".
הסוכנות טוענת שהיא מעודדת עלייה. יש לה שליחים בכל העולם.
אפרצב משיב לשאלה תוך התייחסות לנושא "הזהות היהודית", שאותו הציבה הסוכנות בראש סדר העדיפויות שלה כחלק מהתוכנית האסטרטגית החדשה: "אגיד דבר פשוט - יהדות הגלויות היא סביב זהות יהודית, אין לי שום דבר נגד זה.
"אם התעסקו בדבר כזה, אז בסדר גמור. אבל נושא העלייה חייב לקבל מקום יותר מרכזי. לא משנה אם יש קבוצות של יהודים בחו"ל שחושבות שזה פוגע בהן. זה המרכז, הציונות זה לקחת את עצמך בידיים ולעלות לישראל. זו המטרה, כל השאר זה אמצעי. הסוכנות לטענתה מעודדת עלייה, אבל התוצאה כרגע היא ירידה במספר העולים. אני גם לא יודע עד כמה יש להם השפעה, זה נושא הרבה יותר מורכב".
בסוכנות אומרים שהם מעודדים עלייה.
"יש לנו ויכוח על הנושא. הם אומרים שהתוכנית האסטרטגית של הסוכנות שמה דגש גדול על תחום הזהות היהודית. אבל עידוד עלייה הוא משני ולא מרכזי".
מנכ"ל המשרד מבהיר כי מבחינתו הנושא צריך לעלות לדיון מחדש. "אני חושב שהמשרד שלנו, לאחר שורה ארוכה של מהפכות שיזמה סופה לנדבר, הוא לא מה שהכירו בעבר. זו הפעם הראשונה שבה עולה משנות ה-90 אחראי על תחום העלייה".
אפרצב מתייחס לארגון "נפש בנפש", המקבל תקציבים ממשלתיים ואחראי על תחום העלייה מצפון אמריקה. "לא יכול להיות מצב שבו כל עולה מארה"ב חייב לעבור דרך ארגון פרטי. בלי קשר ל'נפש בנפש' - כארגון הם הצליחו לעשות הרבה דברים, ובעיקר להעלות את התודעה של העלייה ולהראות שעלייה מארה"ב אינה מוקצה - הם לא יכולים להחליף את הסוכנות. בהוראתה של סופה גרמנו לכך שמבחני התמיכה הממשלתיים לארגונים מעודדי עלייה יתאימו להרבה ארגונים ולא רק ל'נפש בנפש'. יש היום הרבה ארגונים שמקבלים תמיכה".
מה המצב האידיאלי עבור תחום העלייה?
"המצב האידיאלי הוא הקמת משרד לעלייה ולקליטה (בשונה מהשם הנוכחי 'המשרד לקליטת העלייה'), שיהיה אחראי על אינטגרציה של העם ועל עידוד עלייה. יש לנו את כל הכלים לכך".
זה לא סוד שהתקשורת הישראלית כבר לא מחבקת את תחום העלייה כבעבר: אם בזמנו לכל כלי תקשורת מרכזי היה כתב שעסק בתחום, כיום הנושא כמעט אינו קיים, וראשי הארגונים העוסקים בנושא חשים שהם נדחקים לשולי השיח הציבורי, במיוחד בעלי התפקידים הממשלתיים.
"לצערי הרב, התקשורת עזבה אותנו העולים. התקשורת נזכרת בעולים רק כשעולה חדש מרוסיה שתה וודקה או כשאתיופי רצח מישהו. רואים בנו רק את השלילי. כשמעניקים מדליית זהב לספורטאי ישראלי, כאשר 80 אחוז מהנבחרת מורכבת מעולים מרוסיה, תוקפים אותו על שלא שר את ההמנון כי הוא עלה רק לפני יומיים. התקשורת הפסיקה לסקר את תחום העלייה והקליטה".
למה לדעתך אין כמעט כתבים המסקרים עלייה וקליטה?
"זה לא שכמעט אין. אין. בגלל זה אחר כך קופצים ליצנים למיניהם שמעזים להשוות את העולים למסתננים או לחפור להם במכנסיים כדי לראות מי יהודי ומי לא. התרומה של העלייה למדינה ולחברה היא עצומה. היא נמדדת בתרבות, בכלכלה ובעוד תחומים. אני קורא לכל העורכים, לכל מנכ"לי החדשות, לאבי וייס ולגולן יוכפז, למנות במשרה מלאה כמו פעם כתבים לתחום העלייה והקליטה. שהדיווחים לא יהיו קשורים רק לנושאים של רווחה ופלילים".
אולי לממשלה לא כל כך אכפת מהנושא.
"משרד הקליטה עשה פה מהפכות. לנדבר תפסה אותי בקדנציה הקודמת ואמרה לי: 'אתה ואני עברנו את זה, החשבון אלינו יהיה שונה. נימדד לא לפי אירועים שנעשה, אלא לפי מעשים'. אמרתי לה: 'תקשיבי, אם נלך לעומק נמצא דברים שלא תאהבי, נצטרך לתקן את זה'. פעם תמכנו רק בארגון אחד,'נפש בנפש', ואילו היום אנחנו תומכים בתנועות הנוער הציוניות: מכבי, עזרא, בני עקיבא".
למה אתם צריכים להשקיע בארגונים ולא להתעסק בנושא ישירות?
"המדינה לא יודעת לעשות את זה ולא צריכה לעשות את זה. למה לי להיכנס לפרונט ולהסתבך עם אחרים? אני יכול ליצור מצב של רגולטור. יש שינוי מגמה של מדיניות קליטה. תיקנו את סל הקליטה. העולים מגיעים לשדה התעופה ומקבלים טיפול מעולה, הרבה יותר טוב מפעם".
מי שהמציא את השיטה הזאת הוא "נפש בנפש".
"לא. הם למדו לשווק יפה. זה בא לידי ביטוי בתקשורת. זה לא מעניין אותי. אני לא זקוק לפרסומת כדי לקבל תקציבים. ואם אין לי תקציבים, יש לי שרה שמשיגה אותם".
למה "נפש בנפש" מופיעים בתקשורת ומקבלים יחסי ציבור טובים?
"זה שונה. אנחנו הממסד. אל תשווה אותי למכונית פרארי יפהפייה. אני טנק, אולי לא יפה כל כך, אבל מטפל באלפי עולים בשנה".
אולי אם אתה וסופה לא הייתם רוסים, הציבור לא היה תופס אתכם כ"ליברמנים קטנים".
"אין לי בעיה עם זה. להפך, 'ליברמנים קטנים' הם כאלה שמבצעים משימה. יש פה אלמנט של גזענות. ההשקעה של סופה בעליית יהודי אתיופיה היא יותר גבוהה מכל שר אחר. מי שהזיז את העניין של עליית האתיופים היא הרוסייה סופה לנדבר".
יש נושאים נוספים שמצליחים לערער את אפרצב. אחד מהם הוא ההשקעה של הסוכנות היהודית ושל גופים נוספים בהקמת קהילות לישראלים יורדים ברחבי העולם, לאחר שגילו כי מדובר באוכלוסיות שמתבוללות מהר וזקוקות לקשר יהודי-ישראלי.
"אין מצב שבו מישהו יתעסק עם ארגון קהילות של ישראלים בחו"ל. היו יוזמות של הסוכנות יהודית וארגונים אחרים. אם ישראלים רוצים לבנות קהילות בחו"ל, זו זכותם. אני לא אכתיב לסוכנות מה לעשות, אבל זה חייב להיות מתואם עם מדינת ישראל, ואנחנו המשרד האמון על הנושא. הם לא תיאמו איתנו, וזה מקומם אותי".
אפרצב חוזר ואומר כי יש לו מסר להעביר לממשלה החדשה, ובמיוחד לעומד בראשה: "יש פה סוס משובח ביותר שבנה עצמו מחדש ויכול לקחת על עצמו משימות לאומיות גדולות. המשרד חייב להפוך מעוד משרד למשהו משמעותי שבו כל משרד ממשלתי ייקח חלק".
הוא מציין כי במשרדים השונים מעדיפים היום להעניק משרות ציבוריות לחרדים ולבני מיעוטים במקום לעולים חדשים. "אחרי עשר שנות זכאות, עולים הם עדיין עולים. מדוע אוכלוסיות מועדפות במשרדי ממשלה הן בני מיעוטים וחרדים? למה לא עולים? לצערי, אין לי מנדט לטפל בנושא או להוציא עליו כסף אחרי עשר שנים. אנחנו רוצים שתקופת הזכאות תהיה 25 שנים".
במשרד לקליטת העלייה מציינים כי מיום העצמאות 2012 עד יום העצמאות 2013 חלה ירידה בתחום העלייה בשיעור של 0.4 אחוזים, זאת לאחר שמשנת 2011 עד שנת 2012 כולה חלה ירידה משמעותית יותר של 3.7 אחוזים. אפרצב רומז כי שינוי המגמה קשור גם לשינוי האסטרטגי של הסוכנות היהודית. אגב, בין השנים 2010-2009 חלה עלייה של 21.7 אחוז , מ-15,220 עולים ל-18,521.
למה יש ירידה בעלייה?
"למה? מכיוון שזה לא מפעל תעשייתי. זריקת כסף לא גורמת לעלייה. העולם היהודי עובר תהפוכות. היה גל, ועכשיו יש ירידה. אני רוצה עלייה מתמדת, אבל זה לא יקרה. מיליון איש מברה"מ עלו בעשור אחד, אף אחד לא יצר את זה, מדובר במצב גיאו-פוליטי. אני יכול לבוא ולהגיד שכשאני מסתכל על שנים של שינוי אסטרטגי (בסוכנות היהודית), זה משפיע על שינוי מצב העלייה.
"אנחנו רוצים להרגיש שבאנו הביתה. אני רוצה לפגוש אותך ברחוב, ובמקום שתגיד 'טפו' - שתחייך ותחבק אותי. אולי אני נשמע פסיכי, אבל עלייה לישראל זו התגלות אלוקית. אנשים עולים לפעמים בלי להבין למה הם עולים. זה קורה כי מישהו מלמעלה מנחה אותם. לא משנה אם העולים דתיים או לא. הם מבקשים לחזור למציאות, לעזוב מחשבות של משבר. זה החוט שדרכו ארץ ישראל נתפרת, ואסור לקטוע אותו".
אפרצב, המתגורר ברמת הגולן יחד עם משפחתו וילדיו, מציין כי במשך כל השבוע, שבו הוא שוהה בירושלים, הוא מחכה לרגע שבו ישוב לגולן בחמישי בערב. "לא באתי ישר לגולן, אבל רק שם הרגשתי בית. אני איש פריפריה גאה. ספגתי שם את הקהילתיות. זו ארץ ישראל היפה של אז, דתיים וחילונים יחד. רק מלחשוב על המקום יש לי פרפרים בבטן, אני מתגעגע".
בסוכנות היהודית ובארגון "נפש בנפש" בחרו לא להגיב לדברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
