ראשי » יהדות » מגזין

דרמה בבית הכנסת: ביקשה מהמתפללים למצוא לה חתן

ת', עובדת סוציאלית בת 33, עמדה לפני שבועיים מול קהל בית הכנסת 'רעות' בירושלים, ויצאה בהודעה לא שגרתית: "עזרו לי למצוא בעל". בריאיון לnrg יהדות היא מספרת על מה שהביא אותה לצעד החריג, ומדווחת שכבר יש תוצאות ראשונות

תופעת הרווקות המאוחרת כבר אינה חדשה, ובשנים האחרונות היא נטחנה עד דק – בפרט במהלך שידור שלוש עונות הסדרה 'סרוגים', שתיעדה את חיי ה"ביצה" הדתית בשכונת קטמון שבירושלים.

אך החיים ממשיכים גם אחרי 'סרוגים'. חלק גדול מהרווקים אכן מתחתנים, אך יש גם כאלו שקצת יותר קשה להם - ובעיקר להן. לנשים, בניגוד לגברים, יש חשש עצום מאיבוד ההזדמנות ללדת. ת', בת 33 ("אוטוטו 34"), היא עובדת סוציאלית קלינית המתגוררת בירושלים. לפני שבועיים עמדה מול קהל בית הכנסת 'רעות', בו היא מתפללת זה ארבע שנים, וביקשה מהגבאי להודיע הודעה. גם בקהילות פתוחות מבחינה דתית, יש לציין, לא מקובל שנשים יוצאות בהודעות לציבור הרחב. ת', בצעד יוצא דופן, סיפרה לנוכחים כי היא רווקה, ואמרה שהיא מבקשת מהם שיסייעו לה במציאת בעל. יושבי בית הכנסת ההמומים לא ידעו מה נפל עליהם.

הסיפור של ת' התגלגל לו ברחובות קטמון. במאות ארוחות שבת ביצתיות דנו בנושא: "כל הכבוד לה", אמרו אחדים, אחרים סברו שהיא הרחיקה לכת.

ת' עצמה לא ביקשה להתפרסם, ושקלה אם להסכים להתראיין במשך מספר ימים. בשורה התחתונה היא עומדת מאחורי מה שעשתה, אך מעוניינת להישאר בעילום שם. "מי שמכיר אותי יודע שזאת אני. זה מספיק לי", היא מסבירה.

מה עבר לך בראש כשהחלטת לעמוד מול כל הקהילה ולבקש עזרה במציאת חתן?
"זו מחשבה שעברה לי במשך תקופה, וגם באותו ערב שבת בבית הכנסת. הרגשתי שאני מוקפת בהרבה אנשים, בקהילה שאני חלק ממנה, והייתי שמחה להכיר דרכם אנשים שאני לא מכירה - גם לצורכי חתונה. בפסח החלטתי שאני מנסה באופן רציני להתקדם בעניין הזה של זוגיות. כמו בנות רבות התקדמתי במחשבות על אִמהות חד-הורית, אבל תפסתי את עצמי ואמרתי: רגע, ניתן צ'אנס אחרון לפני אמהות חד-הורית".

לא התביישת?
"אמרתי לעצמי שאם לא אתפדח מלהגיע לבית הכנסת עם ילד כאם חד-הורית, אני לא צריכה להתבייש בכך שאני רווקה. הרי זה לא סוד".

ת' מציינת כי "האמירה היא קצת לעצמי וקצת לציבור, אך בפירוש לא כדי לעשות בלגן או כדי שירחמו עליי. אמרתי לעצמי בתפילה שאני אעשה את זה, ויאללה, אם אני הולכת על זה, אז בכל הכוח ואגיד את הדברים בקול. הרגשתי שאני רוצה להגיד את זה".

אין לטעות - ת' אינה מסכנה. היא אשת קריירה מצליחה העובדת עם נשים מוכות, נראית טוב ויש לה הצעות. ובכל זאת היא הרגישה שהיא צריכה "פוש" אחרון, משהו שיגרום לה להיות רצינית יותר.
היא מתארת את המעשה עצמו: "אמרתי לגבאי שאני רוצה להודיע הודעה בסוף ההודעות הרגילות. המחיצות היו פתוחות, ועמדתי בקצה הקדמי של עזרת הנשים. אמרתי להם שאני מקווה שלא אתפדח ואתחרט על דבריי. הסברתי שאני מתפללת בבית הכנסת מאז שהוקם, כבר כארבע שנים, וסיפרתי שאני רווקה בת 33. אמרתי שאני רוצה להכיר גברים, ואולי הם מכירים, ואשמח אם יכירו לי'".
ת' סיימה את דבריה בפנייה למתפללים ולמתפללות: "אתם מוזמנים לדבר איתי אחרי התפילה".

היה מין שקט של מבוכה?
"בעיקר הקשיבו. כמה פרצופים מוכרים בשורה הראשונה עשו תנועה חיוביות עם האגודל וחייכו אליי, חלקם עדיין עם מבט מופתע. אחרי התפילה ניגשו אליי אנשים רבים, שחיזקו וחיבקו".

ובאמת הכירו לך?
"כן, התחילו להכיר לי. עוד לא פגשתי את בחיר לבי, אבל אני מקווה שזה יקרה".

אני בטוח שיש אנשים בקטמון שחושבים שמדובר באגדה, שזה לא סיפור אמיתי.
"אם אהפוך לאגדה, מה רע? לא עשיתי את זה בשביל זה. אני חושבת שהרבה פעמים כשרווקים הולכים לבית הכנסת יש משהו מביך במצב עצמו. זו סיטואציה שבה כל הקליפות מופשלות, ורואים בעיקר את הדברים החיצוניים. הם לא יודעים בהכרח מי אתה ובמה אתה עובד, והמדד הוא כיסוי ראש או עגלה. הרבה חברים וחברות שלי כבר לא הולכים לבית הכנסת בגלל המבטים והשאלות. לי דווקא חשוב להיות חלק מקהילה - זה בית הכנסת שלי, אני מרגישה שם מאוד בנוח. אני חלק מקהילה שרובה זוגות נשואים, ואני רוצה להיות חלק טבעי. הרגשתי שבמקום להתבייש אני שמה את זה על השולחן".

ת' משערת כי אופי העבודה שלה כמטפלת בנשים שחלקן עברו תקיפה מינית גרם לה להיות כה נועזת. "הגישה היא שהן לא צריכות להתבייש, לא צריך להסתיר. מה שאני עשיתי קטן לידן".

הצעד הזה מבטא מרירות כלפי הממסד הדתי או הגברים הדתיים?
"אין לי מרירות בכלל. אני לא מרירה מטבעי. אני לא יכולה להאשים את העולם. מכירים לי, וברוך השם גם מתחילים איתי. אני לא חייה בתודעת ה'מסכנה'. אני חושבת שאנשים בחברה הדתית מדברים על עניין הרווקוּת כאילו זה בעיה של הרווקים והרווקות, אבל זו תופעה חברתית הרבה יותר רחבה. הבעיה לא התחילה אצל האנשים שסובלים מזה. זו לא בעיה רק שלנו, הרווקים, זו בעיה של החברה כולה. מי שלא חלק מזה - שלא יתנער, שיעזור. חשוב לי שלא יהיו שיפוטיים. יש לי רצון שלא יסתכלו מלמעלה למטה על כאלה שלא הצליחו להתחתן".

לדעתה, באי בתי הכנסת ייאלצו להתרגל לתופעות חדשות בשנים הקרובות. "נראה לי שיהיו הרבה יותר דגמים לא רגילים של משפחות: רווקים, רווקות, אמהות חד-הוריות וגרושים. בהרבה בתי כנסת לא יודעים איך לאכול את זה, ויש מקום רק למשפחות שבהן התמונה מושלמת: אמא, אבא וילדים. אבל קהילה צריכה לעשות בתוכה מקום גם לאחרים. אם הייתה פחות שיפוטיות העניין היה נראה אחרת".
ציינת שבדקת גם את נושא האמהות החד-הורית.

"כן, זה לגמרי על השולחן. זה משהו שאני בתהליכים סביבו. אם לא ילך (רעיון החתונה – צ"ק) אני אלד ילד, ואז אפנה שוב זמן כדי לבנות זוגיות ולהתחתן".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...