ראש ישיבת הסדר: למרות השירות המקוצר, תורמים למדינת ישראל
לא צריך לבחון את תרומת ישיבות ההסדר על פי אורך השירות, אלא על פי תרומתן האמיתית לחברה הישראלית. תשובה לצביקה קליין
דבריו של צביקה, והוא לא היחיד, משקפים את המלכוד של שיח "השוויון בנטל", שמתכונתו ותוכנו מוכתבים ע"י גורמים שיש להם עניין פוליטי ואולי אף אידיאולוגי. אם יש רצון להכניס את "ישיבות ההסדר" לשיח של ה"שוויון בנטל", צריך לבחון תחילה מהם המדדים שלפיהם רוצים לבחון את המפעל החשוב והיקר הזה ואת תרומתו לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
בחינת ישיבות ההסדר רק לפי מדד אורך השירות הסדיר הוא רדוד ומגמתי. כנ"ל המדד של כמות ה"שוליים" שיש בו, אלה שאינם עומדים בדרישות.
המדד הזה אינו רלוונטי, ממש כמו שלא יעלה על הדעת לבחון את תרומתם של המוסדות להשכלה גבוהה לפי ה"שוליים שלה" (אלה הזוכים לתארים למרות שלא עמדו ברף הנוכחות בכיתה), לבחון את תרומתו של צה"ל לפי ה"שוליים" שבו (חיילים ומפקדים שאפקטיביות השירות שלהם נמוכה ביותר) או לבחון את תרומתה של העתודה האקדמית לצה"ל על פי ה"שוליים" שלה (אלה שלבסוף לא עמדו בדרישות וכתוצאה מכך אינם נדרשים להשלים את שנות הקבע הנדרשות).
אז מהם המדדים שעל פיהם צריך למדוד את מפעל ישיבות ההסדר?
ראשית, יש למדוד אותו באחוז הגבוה של ה"נשיאה בנטל" התורני, בהכשרת העתודה של רבני ישראל, בקהילות, בערים, בבתי הדין וברבנות הראשית, במוסדות החינוך היסודיים והישיבתיים התיכוניים ובמוסדות העל-תיכוניים בישיבות ובמכינות. שנית, עלינו למדוד את ההשפעה של הנוכחות שלו בשירות הסדיר והרוח שהוא מביא איתו ליחידות למרות הזמן המוגבל. אולם, יותר מכך יש למדוד את תרומתו לשירות המילואים הארוך והקשה יותר מהסדיר.
מתפקידי הפיקוד שלי לאורך השנים כמ"פ ומג"ד בשנות האינתיפאדה הארוכות, וכסמח"ט בחומת מגן, וקצין אג"ם בפיקוד הצפון במלחמת לבנון השנייה, אני יכול להעיד שבכל החטיבות שבהם פיקדתי במילואים היו כ-60% בוגרי הסדר בקרב הפלוגות הלוחמות, רבים מהם מתנדבים. לפני היציאה לתעסוקות, רק מעט מהם בא לערבי הראיונות לבקש קיצורים, למרות שהיו להם סיבות טובות לכך. בשנים האחרונות יש גם אחוז גבוה מאוד של קצינים, חלקם בכירים.
בנוסף, יש למדוד את תרומתו של מפעל ישיבות ההסדר ל"חוסן הלאומי" ול"מוטיבציה הלאומית" בתחום של התרומה לפריפריה ולאוכלוסיות המוחלשות באזורי מצוקה, על ידי הישיבות הממוקמות בקריית שמונה, מעלות, ירוחם, שדרות, דימונה, עכו ועוד, המהוות שם עוגן חזק וחיוני.
בשקלול כל המדדים במסלול ישיבות ההסדר, ובהשוואתו למסגרות אחרות שקיימות בחברה הישראלית, הוא עדיין נמצא בשורה הראשונה של המסגרות שנושאות על כתפיהן את החברה הישראלית. וגם השוליים הקיימים בו הם עדיין שוליים צרים ביחס למסגרות אחרות. ודאי שהמסלול הזה הוא עדיין המסלול המשמעותי ביותר מבין כל מסלולי השילוב בין לימוד תורה ושירות צבאי, הקיימים בציונות הדתית.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
