
אורי אליצור, המורה לחיים
אורי אליצור ז“ל היה איש ציבור, עיתונאי מוביל ופובליציסט חד. אבל פעם הוא היה גם מורה למתמטיקה, שהצליח להשפיע על תלמידיו הרבה מעבר לגבולות המשוואות

אורי אליצור מדליק משואה ביום העצמאות בעפרה צילום: באדיבות עפרה
היחס שלו למתמטיקה, שידר אהבה והתלהבות שכבשו גם אותנו. התאהבנו בלימוד, גם אלה שהיה להם קשה או שלא השקיעו במקצועות אחרים, וההישגים של כולנו היו בהתאם.
כבשה אותנו הפשטות שבה התנהל ו'שידר', הסנדלים, רכב הסוסיתא. הוא היה ה'מתנחל' הקלאסי עוד לפני שמשהו ידע מה זה. המחזורים שמעלינו ידעו לספר על השתתפותו כצנחן בקרבות הגבורה של מלחמת יום הכיפורים בסואץ. אך הוא לעולם לא התהדר בכך.
היתה בו סובלנות וסבלנות אין קץ, אצלו בשיעורים לא היו בעיות משמעת. הספיק מבט שנשקף מבעד למשקפי הפלסטיק עם המסגרת השחורה. הוא שיקף את המסר, בדרך כלל ללא צורך לומר מילה נוספת.
אורי לא היה רק מורה למתמטיקה. עבורנו הוא היה סוג של מחנך. היה חשוב לו שנבין שיש הגיון בכל דבר, שלא נקבל את הדברים סתם כך, באופן שרירותי, ו"אם דבר ריק הוא, מכם". לפני שהתחלנו ללמוד נושא חדש, הוא היה מקדים הקדמה שבה הסביר בסבלנות את ההגיון, ואת המבנה הלוגי שעומד ביסודו. הוא האמין שאם נבין את ההגיון שעומד מאחרי הנוסחאות, לא כקביעה שרירותית ולא רק נשננן נוסחאות, "כמו תוכי", נוכל להתמודד אח"כ עם השאלות המורכבות. זה לא נותר רק עקרון מתמטי, הוא הפך ככלי עזר לחיים.
אצלו תמיד ה'דרך הנכונה' וההגיונית היתה חשובה יותר מהתוצאה. ואם נלך בה רוב הסיכויים שנגיע לתוצאה הנכונה, ואם לא, גם אם נשיג תוצאה נכונה, זה יהיה במקרה, שכנראה לא יחזור על עצמו. גם כלי זה נלקח כ"צידה לדרך".

להשתדל לראות את המסגרת הגלובלית לפני הכניסה לים הפרטים. אורי אליצור ז''ל
צילום:
היה חשוב לו ללמד אותנו שניתן לפשט גם את הבעיות המורכבות והמסובכות ביותר, בהגיון צרוף, בתהליך חשיבה לוגי מסודר, במושגים פשוטים ובמשפטים קצרים. ואם לא הצלחת כנראה שלא הבנת. מסר שמיש ביותר לכל צעד ושעל בחיינו.
אחד מהכלים שאותם ביקש להנחיל לנו היה להשתדל לראות את המסגרת הגלובלית לפני הכניסה לים הפרטים. לפני פיצוח של משוואה מורכבת או תרגיל מסובך. היה מבקש מאתנו לחשוב מה סדר הגודל של התוצאה שאנו אמורים להגיע אליה, כדי שכשנכנס לסמטאות הצרות של דרכי הפתרון נדע שאנחנו בכיוון. הוא אמנם אף פעם לא הטיף, אבל לא היה ניתן לטעות בשדר.
אחת לכמה זמן הפסיק את הלימוד הסדור, פתח את הגמרא, וביקש להכיר לנו את העולם המתמטי של חז"ל ושל המקורות. למרות שעברו כמעט ארבעים שנה מאז, אני עדיין זוכר את השיעור שלו על 'משפט פיתגורס' בתלמוד. הוא פתח בפנינו את הסוגיות בגמרא במסכת סוכה ובמסכת עירובין, על "כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה". נדמה לי שהוא גם היה זה שהכיר
לקראת סוף השנה הראשונה, הוקמה עופרה. אורי לא הסתיר את התרגשותו ואת גאוותו בכך שחוזרים לאדמת האבות. היו אלה ימים שבהם ריחפה באויר תחושה של עשיה גדולה ומיוחדת שסחפה את כולנו. זה רק חיזק בנו את הראיה של אורי כדמות ומודל לחיקוי. אינני זוכר איך השתלשלו העניינים אולם הגענו כמה פעמים לעופרה, לסייע בעבודות, ולשמור. הרגשנו שגם אנחנו שותפים.
בשנים שלאחר מכן עקבנו בהערצה אחר התחומים שבהם אורי עסק, עורך נקודה, מזכ"ל אמנה, ראש לשכת ראש הממשלה, מקור ראשון, אולם עבורנו מעל לכל הוא נשאר "המורה לחיים".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg