הרב, אני חושב שאני הומו
אתה לא אשם שאלוקים ברא אותך ככה. אם אתה יכול להשפיע על הנטייה או היצר, מה טוב. אם לא, אנא למד את עצמך לאהוב את עצמך. ומסר לשר החינוך: שקול השתלמות מקצועית לכלל מורי ישראל
אמנם המונולוג לעיל, הוא לא מילה במילה מאחד מתלמידיי, אבל בוואריאציה זו או אחרת, פנו אליי לא מעט תלמידים. לא אשכח את הפעם הראשונה שפנה אליי תלמיד בהיותי ר"מ (רב מחנך) ותיק. אחד התלמידים ביקש לדבר איתי לאחר השיעור, שלא בנוכחות אחרים. תפסנו פינה, ואני רואה שהוא רועד כולו מפחד, בקושי מצליח לדבר, ומתחיל את סיפור חייו. החל מגיל 10 הוא יודע שהוא שונה מחבריו. וכך הוא מספר את מנת הייסורים של בחור דתי שמבין שיש לו בעיה אמונית-דתית קשה ביותר. הוא מרגיש שהוא נמשך לבנים, אך בד בבד הוא רוצה להכחיש את כל ההוויה הזאת, כיון שהוא יודע שיש בזה איסור חמור, שלעולם אין לו היתר, ועונשו מוות על פי התורה. בנוסף לכך, הפחד המשתק שאחד מחבריו יגלה את הדבר, הוא פחד שלא ניתן לתיאור. חשש זה הוא לפעמים עוד יותר גדול מהפחד לגלות להורים.
שמעתי את סיפורו, ומבחינה מקצועית, לא ידעתי מה להשיב. עד אותו זמן, ידעתי שיש תופעה כזו בעולם, אך למען האמת, לא כל-כך התעניינתי בה. תמיד אמרתי שזה רחוק ממני, ואם יש צורך, יהיה מי שיטפל.
אך הפעם, זה לא הירפה ממני. האם הוא יכול "לצאת מזה"? האם זה הפיך? שמעתי על טיפולי המרה, מצד שני, זה לא כל-כך מסתדר לי בהיגיון. כמו שלעולם לא יצליחו לשכנע אותי לאהוב בנים, כנראה לא אצליח לשכנע אותו לאהוב בנות. האם לומר לו שעליו לקבל את עצמו כפי שהוא, אך זה איסור תורה חמור? ומצד שני, זה מעמיד דילמה אמונית לא קטנה. למה אלוקים ברא אותו ככה? באיזה ניסיון עצום אלוקים מעמיד אדם כזה, ניסיון שלעולם לא אוכל לרדת לעומקו ולהבין את עוצמתו.
היהדות כולה בנויה על המשפחה היהודית. איזה עתיד מצפה לנער או נערה זו, היודע שאין לו עתיד ביהדות הנורמטיבית?!
בסוגריים אומר, שפעמים שמעתי מרבנים מסוימים שהם מתייחסים לנטייה זו כמו ליצר רגיל לכל דבר. הם מתייחסים לכך שאם יש אדם שיש לו יצר חזק לאשת איש מסוימת, התורה מצפה ממנו לעמוד ביצרו - כך על ההומו לעמוד ביצרו ולא לחטוא. במחילה מכבוד תורתם, אין הדבר דומה כלל. לאדם הרגיל, יש מקום לביטוי המיני שלו בהיתר, ולכן התורה מצפה ממנו להיות מסוגל לעמוד ביצרו. להומו – אין מוצא, אין לאן לתעל את האנרגיות המיניות שלו בהיתר, ומכאן הקושי העצום. מי שטוען שאפשר להיות יצור א-מיני, בעצם מודה לנזירות הנוצרית, וכופר ברעיון המשפחה היהודית.
במאמר קצר זה, אני רק מעלה את השאלות, ולא בטוח שיש לי תשובות טובות. אם כן, מה השבתי לתלמידי האומלל? חיבקתי אותו חיבוק חזק, ויצאתי לסבב לימוד עמוק אצל מכריי ההומואים ואצל רבנים העוסקים בנושא. קראתי עשרות מאמרים מקצועיים, ובעזרת פסיכיאטר מומחה לנושא קיבלתי תובנות עמוקות ורציניות. חזרתי אליו עם כמה כיוונים והצעות, אך אני חייב להודות, שכל בחירה שנער זה עשה היתה בחירה קשה ביותר. ההצעה החשובה ביותר שנתתי לו היתה הפנייה לאיש מקצוע בתחום הספציפי הזה. הוא זקוק לאיש מקצוע, ולא רק תמיכה וחיבוק מהמחנך.
אחד המסרים המרכזיים שלי אליו היה: אתה לא אשם שאלוקים ברא אותך ככה. אם אתה יכול להשפיע על הנטייה או היצר הזה, מה טוב. כדאי לנסות. אם לא, אנא למד את עצמך לאהוב את עצמך כפי שהינך, כיון שגם מלמעלה כנראה אוהבים אותך.
ומכאן קריאה, תחינה ובקשה למורים, רמי"ם וראשי ישיבות ואולפנות: אנא לימדו את הנושא, חקרו ותחליטו איך להגיב לתלמיד או לתלמידה הפותחים את ליבם, ומתוודים בפניכם על הקשה מכל. אין אפשרות לומר לו שלא ידבר על זה עם אף אחד. זה לא. מה כן? כל אחד יחליט מה מתאים לו, אבל זכרו: איבדנו יותר מדי נערים ונערות שלא היה להם כח להתמודד לבד.
לתשומת לב שר החינוך החדש: האם לא הגיע הזמן להשתלמות מקצועית לכל מורי ישראל בנושא? אנו עוסקים בדיני נפשות ממש, ובחרדת קודש יש לגשת לנושא, ויפה שעה אחת קודם.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
