יהודה ויינשטיין חושב שנשים חרדיות מפגרות וחשוכות
"מאיפה העוז המתנשא לזלזל באינטליגנציה של ציבור נשים משכיל? בא נבחן אותך, גבר נאור ושוביניסט. אנחנו באמת נראות לך אוכלוסיה מפגרת שצריכה אפוטרופוס?" / שיפי חריטן
בעלי שיחיה עובד קשה מאוד ושוהה מחוץ לבית שעות רבות, מה שאומר, שבנוסף לשעות העבודה שלי, אני זו שמטפלת בענייני הבית, מכינה שיעורי בית עם הילד, יוצאת לגינה, לוקחת לרופא, מחטאת שריטה לאחר נפילה מהאופניים ועוד הרבה דברים שרק אמהות יודעות לעשות. כך יכלו חיי להמשך בסיפוק ושלווה, עד שחטפתי סטירת לחי מצלצלת בחסות היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.
היה זה בעת שקראתי לתומי ידיעה שהתפרסמה בשבוע שעבר ב'מקור ראשון' אודות הצוות שמינה היועמ"ש לדון בסוגיית הדרת נשים חרדיות, בלא שיובא בפניהם ולו קול אחד של אישה חרדית. חברי הצוות הסגירו את יחסם לאישה החרדית כאל "תינוק שנשבה", כאשר דנו בטענה כי הסדרי ההפרדה מקובלים ורצויים בעיני נשים חרדיות. בהקשר זה הם ציטטו את דבריו של הפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל: "אישה שנולדה לתוך גורלן הנוכחי של נשים והיא מרוצה ממנו, כיצד תוכל להעריך אי תלות?" ולמען הסר ספק הבהירו ש"אין לשאול את פי המופלה אם הפלייתו רצויה בעיניו". היועץ, יש לציין, קיבל את דבריהם.
ואז קלטתי באיזה תהום נמצאים חיי.
אני, שחשבתי עצמי לאישה עצמאית, משכילה, שלמדה, עובדת ומנהלת את הקריירה שלה לצד גידול ילדים, פורחת ומוצאת אף זמן לבילויים הקטנים, חיה בעצם בעולם שחור!
נולדתי לגורל שאינני יכולה להעריך אי תלות מהי, ולמעשה אין לשאול את פי, האם טוב לי בחיים, כי לא טוב לי. החיוכים שלי מזויפים, הנחת שאני רווה מילדיי המקסימים, הבילויים שלי, העבודה שלי, התוכניות שעשיתי בחיים, המעשים שעשיתי גם כנגד למקובל והמתבקש, כל ההישגים קטנים כגדולים להם זכיתי בדרכי המיוחדת, הכל למעשה חזיון תעתועים!
פשוט להתעורר יום אחד ולגלות שחייתי בתוך סרט של מדע בדיוני.
כמובן שכל זאת רק במוחו הקודח של היועמ"ש ושאר חבר מרעיו, החכמים להרע ולהטיב לא ידעו. מדובר באמירה בוטה ואומללה של חבורת גברים מלומדים, בראשותו של שליט נאור, שחושבים שהם יותר טובים מנשות מגזר שלם.
אני מנסה לדמיין את מראה הנשים האומללות עליהן מדובר, הולכת למראה, מרוצה מהתוצאה ושוקלת להיכנס ללחץ, כי אולי באמת אני חיה בתוך אופל שחור ונוראי?
אמור לי רגע מר ויינשטיין, לדעתך, נשים חרדיות, המקיימות את אורח חייהן על פי תורה, מחליטות להישאר חרדיות ואף חפצות לשבת בחברת נשים בדרכן לחתונה או סידורים, הן בעצם אומללות? אם הן תעלינה לאוטובוס ותידחפנה בין חבורת גברים מיוזעים, גדולי גוף, שעירים ועוד כהנה וכהנה, הן תהנהנה יותר?
דרך התורה והצניעות מורה לצמצם למינימום ערבוב בין גברים לנשים, אז איפה הדחף הבלתי נשלט הזה, לקחת לי את המקום שמיועד לי באוטובוס, כדי שלא כל אחד שחפץ להניח עליו את ידי "בטעות", יוכל לעשות זאת באין מפריע? שאלת אותי פעם מה דעתי?
אה לא, ברור שלא, כי אני מסכנה שלא יכולה לקחת על עצמה החלטות. אני צריכה עזרה סוציאלית מחבורת אנשי תרבות שיגידו לי מה טוב לי. במה הם יותר טובים ממני? הם יותר מתורבתים ממני? כן, גם אני למדתי וקיבלתי תעודות, מגדלת ילדים נקיים, מטופחים ואפילו לומדי ליב"ה.
מאיפה העוז המתנשא הזה, לזלזל באינטליגנציה של ציבור נשים רחב מאוד ומשכיל? אתה טוען שלהדיר נשים זה שוביניזם? בא נבחן אותך, גבר נאור ושוביניסט, שלוקח מאות אלפי נשים ומחליט עבורן שהן מסכנות שצריכות סיוע סוציאלי. אה, ברור, הן נשים. לא? מן זן אנושי הנהנה מאונס, ומפטרונות וחסר יכולת החלטה עצמית.
באמת נראה לך שהנשים החרדיות הן אוכלוסיה מפגרת וחשוכה שצריכה אפוטרופוס? סבבה, אפשר בבקשה לשלוח לי עוזר, לא עוזרת חלילה, שיסייע לי בניקיון הבית, בגידול הילדים, אולי ישמרטף מידי פעם.
אה, וכמובן גם תדאג לי למעבר לדירה קצת יותר גדולה מששים המטרים הרבועים בה אני מתגוררת. מה, רק באוטובוסים ובקופות החולים אתם רצים לעזור לי בכזאת אהדה ורחמנות? אם אני שייכת למגזר שטוף מוח אומלל, אני כנראה זקוקה ליותר מאשר לחלוק את אותו הספסל באוטובוס עם גבר זר, לא כך?
אתה יודע, מר וינשטיין, מה שבאמת הכי מעצבן אותי, זו העובדה שבתחקיר שערכתם, והובא בכתבה אותה קראתי, הנתונים על הדרת הנשים מורים על אחוזים בודדים מהמקרים שבדקתם בשונה מהרושם אותו אתם מנסים ליצור.
ומניסיוני כאשה המתגוררת בעיר חרדית כאשר אני עולה לאוטובוס, אני בוחרת את מקום הישיבה שלי על פי רצוני האישי. נכון שעל פי רוב אני מעדיפה מקומות אחוריים, אך כשעליתי יום אחד לאוטובוס והחלק האחורי רעש במיוחד, העדפתי ספסל קדמי. היה מי שביקש שאעבור, עניתי יפה שזה המקום שבחרתי ולא התעוררה כל מהומה. אבל אולי כאישה שטופה שאינה מבחינה בין טוב לרע, אני לא מבינה שהעובדה שלא התחוללה מהומה היא גרועה.
אנשים המשתמשים באלימות מילולית או פיזית, ראויים מבחינתי באופן מיידי להליך פלילי, אבל לקחת את כל עניין אפליית הנשים החרדיות ולהפוך אותו תחת הכותרת פלילים, כאשר ההוכחות מצביעות על מיעוט שבמיעוט בהם נדרשת הפרדה הנאכפת בצורה לא ראויה, מדובר בחדירה בוטה ומתסכלת לתוך אורח חיים של שומרי התורה והמצוות.
לרגעים אני תוהה, האם כאשר אותו שליט נאור ונערץ, דוגמת היועץ ויינשטיין, הגואל אותי ממעמקי החושך בו אני שרויה יוליך אותי בדרך הטובה האמיתית לה אני ראויה, פתאום יהיה לי טוב בחיים? האם מה שחשבתי שעד היום טוב עבורי, הוא בעצם כלום לעומת הטוב האמיתי? מה עוד יכול להשתנות בחיי? אני חסרת סבלנות, חייבת לגלות מה החביאו ממני כל השנים. אולי מהעבר השני חיים אנשים בעולם בלי חובות, בלי משכנתא, בלי דאגות, בלי אלימות, כל זה וודאי כי לא נולדו למציאות מפלה כמו שאני נולדתי אליה.
ומחמאה קטנה לסיום: כל הכבוד על כך שבאתם לגאול נשים חרדיות, אחרי שגאלתם נשים חילוניות שמופלות באלף ואחד מקומות, כגון שילוב בעבודה והשוואת שכרן לזה של גברים. שילוב שווה של נשים בכנסת, בממשלה וכמובן בקבינט. אוי, וכמובן מי זוכר שפעם היו רוב שופטי ישראל גברים, ויועמ"ש זכרים?
אחרי שכבר לא נמצאות זונות ונרקומניות בתחנה המרכזית בתל אביב ששיוועו במשך שנים לגאולה, אבל איזה יועמ"ש, גבר כמובן (יהודה ויינשטיין קראו לו, מעניין) החליט שלא להנהיג מדיניות אכיפה כנגד סרסורים ואנשי תעשיית הזנות. עד שבאתם וגאלתם אותן.
לא קיימת תופעה של אמהות חד הוריות שננטשו על ידי גבר חסר אחריות שברח כששמע שהן בהריון והן נאנקות תחת עול הגידול והפרנסה. נגמרו כל הצרות האלו ואז התפניתם להקדיש שישה עשר חודשים! בוועדה בעלת רוב גברי מוחץ, ונעדרת אישה חרדית אחת לרפואה. לגיבוש תוכנית שתסדר לי מקום באוטובוס.
העובדה שטיפלתם בכל נושא אפליית ורדיפת נשים חילוניות, כאילו המודעות לאפלייתן, טרם נפנתם לסייע לי ולשכמותי הבטוחות באושרן, מלמדת כי אין כל מניע של רדיפת חרדים בפועלכם.
חן חן לכם!
הכותבת שותפה בפרויקט 'דוסים'
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
