הרב הראשי הבא לא ייצג את אלוהים
תמיד כשמסתכלים בטלוויזיה אומרים, זו הזוכה? זאת הבחורה הכי יפה בכל מדינת ישראל? ותמיד התשובה היא לא. וכך גם במירוץ לרבנות, השאלה הפנימית הנשאלת בתוכי היא: זה האיש הראוי ביותר?
פעם, היו כאן רבנים ראשיים ששילבו בין השראה רוחנית לבין חיבור נכון בין דת למדינה. רבנים שהיו להם רבבות חסידים נלהבים שראו בהם אנשים קדושים. הרב קוק זצ"ל מייסד הרבנות היטיב להגדיר את תפקידה "הרבנות צריכה לעמוד על מרום הפסגה של תחיית האומה ולהיות עמלה עם הציבור בכל פינות החיים שלו, זה הכוח הנעלה שהחזיק את נשמת האומה ועורר אותה לחיים שלמים ומתוקנים".
שמעתם? אלו הן מילים אמנם גבוהות אך מיטיבות לתאר את מה שהייתי מחפשת ברבנות הראשית "כוח נעלה המחזיק את נשמת האומה": רבנים שהם בעלי אישיות רוחנית עליונה. כאלו שאתה מוצא לפתחם המוני עם הממתינים מחמש בבוקר לברכה, שדואגים מעומק ליבם לאחדות העם. בקיצור מה שאני מחפשת ברבנים הראשיים לישראל, זה לא מנהלי מוסד ממשלתי לשירותי כשרות, לא רק מחלקת גיורים, מחלקת שמיטה. תחשבו על המילים "הרב הראשי" מבחינתי אני מחפשת שם את הסמכות העליונה ליראת שמיים אמתית.
זה קצת דומה לבחירות מלכת יופי, תמיד כשמסתכלים בטלוויזיה אומרים, זו הזוכה? זאת הבחורה הכי יפה בכל מדינת ישראל? ותמיד התשובה היא שהיא ממש לא. זו בדיוק התחושה שמלווה אותי כשאני צופה במרתון אל חצי גמר ליגת האלופים של רבני ישראל. השאלה הפנימית הנשאלת בתוכי היא: זה האיש? זה האיש שמכל הרבנים עלי אדמות נמצא הראוי ביותר?
חלילה לי מלדבר סרה על כל אדם הרואה את עצמו מועמד לרבנות הראשית. אני מאמינה שמדובר באנשים טובים, שידעו לעשות מלאכת ארגון וניהול מוסדות ושיש להם רזומה מאד מכובד. יחד עם זאת, לאור הפרשות וההשמצות שמסע הבחירות מוליד אינני מצליחה לזהות מנהיג רוחני משכמו ומעלה. הדתיים חושבים שהרבנות מיועדת לחילונים, החילונים מתים להפטר ממנה ואין מי שבאמת ייקח על עצמו לאחד בין הלבבות.
"הרבנות הראשית לישראל היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה" כך נכתב בקטגוריית 'אודות' באתר האינטרנט של הרבנות. וכך גם אני רואה אותה באופן אישי. מוסד רבני עליון שבתחומי אחריותו כלולים מינוי רבנים ודיינים, הפעלת מערכת הכשרות ועוד שירותים לציבור. נקודה.
כשאומרים הציבור הדתי או הרבנות הראשית אני לא בהכרח יכולה לקשר בין השניים. מצטערת, אבל כרגע מוסד הרבנות לא מייצג בעיני דווקא את אלוקים. אני כדתייה לא תמיד יכולה להזדהות עם מוסד הרבנות מפני שהוא בסך הכול מוסד.
השינוי שהמדינה צריכה, הוא לא בשאלה האם הגיור יהיה מחמיר יותר או פחות. או האם מסעדות יפתחו בשבת או לא. אלא שינוי שבו נמצא סוף סוף את האיש הקדוש שינהיג את המדינה. ממש כפי שהדלאי למה הוא הרב הראשי של העם הטיבטי. או האפיפיור ברומא וכך בכל אומה. גם אני רוצה אנשים מיוחדים שישבו על כס הרבנות. כל שנותר לי לקוות כי הרב שיבחר, ישקיע בהגדלת סמכותו הרוחנית ולא רק בהגדלת סמכותו החוקתית. קצת כריזמה וארומה של קדושה בהחלט לא תזיק.
אהבתם? לרשימת הטורים המלאה של דינה, לחצו כאן
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
