מבקשים

יח"צנים ודוברים יקרים, סליחה שסיננתי

nrg יהדות בפרויקט מיוחד לחודש אלול והימים הנוראים "ככה מבקשים סליחה". והפעם: צביקה קליין מבקש סליחה מאנשי יחסי הציבור. "אנחנו, העיתונאים, לא תמיד נהיה נחמדים אליכם: נבקש שתחזרו אלינו מאוחר יותר, נסנן או נבקש שתשמרו לנו אייטם"

צביקה קליין | 19/8/2013 0:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"נסנן או נבקש שתשמרו לנו אייטם, ולבסוף העורך כלל לא ירצה אותו". אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
בעידן בו על כל עיתונאי ישנם כמה עשרות יח"צנים (אנשי יחסי ציבור) ודוברים, עבודת העיתונאי יכולה מצד אחד להיות פשוטה יותר (קופי פייסט מהודעה לעיתונות), אך מאידך הופכת מסובכת יותר (לך תדע עם מי עוד הוא דיבר?). ובכל זאת, העבודה שלכם היח"צנים איננה פשוטה: אתם רודפים אחרינו, מתקשרים, מסמסים, שולחים מיילים, הודעות בפייסבוק ובוואטסאפ – רק כדי להכניס אייטם, ולו המשעמם ביותר.

אנחנו, העיתונאים, לא תמיד נהיה נחמדים אליכם: נבקש שתחזרו אלינו מאוחר יותר, נסנן או נבקש שתשמרו לנו אייטם, ולבסוף העורך כלל לא ירצה אותו.

טורים נוספים מפרויקט "ככה מבקשים סליחה":
- הרב נעם פרל מבקש סליחה מיהודי הגולה
- אסף גולן מבקש סליחה מילדיו הקטנים

בתחילת עבודתי העיתונאית היה לי קשה לאכזב אתכם היח"צנים: במשך שנים רבות אני הייתי באותה הסיטואציה, רדפתי אחרי עיתונאים למחייתי וידעתי הרבה מאוד אכזבות. כמה סיפורים טובים היו לי, אשר לא נכנסו לעיתון ברגע האחרון? כמה פעמים שכחו לציין את הקרדיט למרואיין או לארגון שייצגתי? אינסוף פעמים.

תמיד אמרתי שכדי להיות יח"צן טוב צריך המון ענווה. הרי ידרכו עליך, יקללו אותך וינתקו עליך את הטלפון, אבל עדיין צריך לעבוד עם אותו כתב, לא משנה כמה הוא לא נחמד.

ופתאום, אני נמצא בעמדה המחליטה, או לפחות כך זה נראה מהצד שלכם, ולרגע לא נעים לי להגיד "לא". אך כמה חודשים לאחר מכן כבר מצאתי את עצמי נואם ליח"צנית "זה ממש לא סיפור" או "חסר לי שו"ס". אני אמנם משתדל לא להגיד "זה ממש לא מעניין" או "זה ממש משעמם", אבל יש מצב שגם את זה אמרתי.
תנסו להיות בני אדם

תבינו: מצד אחד, אני לא יוצא בקריאה נרגשת לכל היח"צנים שישלחו לי אייטמים על ימין ועל שמאל, כי אם יש דבר אחד שחסר לי זה עוד כמה מכם על הראש. אבל מצד שני, חשוב לי שתבינו שגם אנחנו בני אדם, ומתוך עשרות ההודעות לעיתונות שאנחנו מקבלים מידי יום אנחנו צריכים להחליט מה מעניין אותנו, או מה חשוב לפרסם. כמובן שבסופו של דבר זו החלטה סובייקטיבית, הרי כל אחד הוא עולם ומלואו, עם רקע וערכים שונים.

אז אם פגעתי באחד מכם, אם התעלמתי, אם לא השבתי למייל, אם הבטחתי לפרסם ולבסוף האייטם נפל – דעו שזה לא מרוע, אלא בסך הכל נובע מעומס ולחץ מיותרים.

אמר לי פעם איש חכם: "כֻּל כַּלְבּ בִּיגִ'י יוֹמוֹ" ("כל כלב בא יומו" בערבית) – השתדל להיות בנאדם, וכך גם יתנהגו אליך. הסטטיסטיקה מוכיחה שרוב העיתונאים מגיעים בסופו של דבר לצד הדוברות או יחסי הציבור, אז עיתונאים יקרים, תנסו להיות בני אדם. היח"צנים בסך הכל מנסים לעשות את עבודתם נאמנה.

רוצים לבקש סליחה?

nrg יהדות בפרויקט מיוחד לכבוד חודש אלול והימים הנוראים "ככה מבקשים סליחה". כתבו מכתב סליחה למישהו (בן משפחה, פוליטיקאי, זמר, מגזר באוכלוסיה, או אפילו קבוצת כדורגל), שלחו לנו למיילnrgyahadut@gmail.com ואנחנו נפרסם את הבקשות המרגשות והמעניינות ביותר.

וכמובן, אל תתביישו לבקש סליחה! שנה טובה וחתימה טובה. 


רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

צביקה קליין

צילום: יח''צ

כתב לענייני העולם היהודי ב-nrg ובעיתון "מקור ראשון"

לכל הטורים של צביקה קליין

עוד ב''צביקה קליין''

פייסבוק