הנחיתות הספרדית? גם, ובעיקר אצל החרדים
גם בחברה החרדית גדל דור שלם של משתכנזים וספרדו-ליטאים. אם אתה שואל בחור "באיזו ישיבה אתה לומד?" והוא משיב שם של ישיבה ספרדית הוא מיד יתגונן: "כן, אבל הצוות אשכנזי". בחור ספרדי, בוגר ישיבה ליטאית מגיב להשתכנזות הספרדית בישיבות
קראתי את מאמרך בעיניים דומעות. אבל תנוח דעתך, אנשי ש"ס לא ניצחו אתכם ולא ינצחו אתכם. גם בחברה החרדית גדל דור שלם של משתכנזים וספרדו-ליטאים שחידושי ר' שמעון שקופ ור' ברוך בער שגורים על פיהם, ולא הבן איש חי העיראקי או חידושי רבי אליעזר די אבילה ותבואות שמ"ש בעלי החריפות המרוקאית או הספר "משמרות כהונה" לחובבי העיון הטוניסאי.
- משתכנזים בישיבה: הספרדים מאבדים את הזהות
אותם בוגרים, ובהם בניהם ונכדיהם של רבני ש"ס ועסקניה, מעדיפים להתפלל במנייני "חניכי הישיבות" של יוצאי אשכנז, רבים מהם "מתפדחים" או מפחדים להחזיק בביתם את ספריו של הרב עובדיה במיוחד את סדרת ילקוט יוסף (שמא לא יקבלו את ילדיהם ל'חיידר' אשכנזי נחשב). הם נאלצים להקים ישיבות שאמנם נקראות "ספרדיות" , אולם הדבר בא לידי ביטוי רק בגזע של התלמידים.
לעומת זאת: רוח הלימוד, ספרי האחרונים, דרך הלימוד ובעיקר הסמכות הקובעת – היינו, מה שנקרא אצל החרדים "דעס - תיירה" (דעת תורה) היא אשכנזית לעילא, שרחוקה מרחק רב מהמתינות הספרדית בה ידועים גדולי המזרח והמערב (חכמי צפון אפריקה) מדורי דורות.
המכאיב בעניין הזה שגם אותם ראשי ישיבות ספרדיות והרמי"ם בישיבות אלו מעדיפים לשלוח את ילדיהם לישיבות ליטאיות-קלאסיות-אשכנזיות למהדרין ולא לספרדו-ליטאיות, ובטח שלא ל"ספרדיות הקלאסיות".
לפעמים הנחיתות הספרדית הזו מגיעה לרמה של גיחוך שלא ניתן לתיאור: אם אתה שואל בחור "באיזו ישיבה אתה לומד?" והוא משיב שם של ישיבה ספרדית הוא מיד יתגונן: "כן, אבל הצוות אשכנזי", כך גם בסמינרים לבנות ספרדיות.
ולראיה, אף ישיבה אשכנזית, קל וחומר אם היא שייכת ל"ישיבות המותג" (פוניבז', חברון, בית מתיתיהו, אור ישראל, עטרת ישראל), לעולם לא נתנה ולא תיתן לרב ספרדי לכהן בה אפילו במשרה זוטרה, לעומת זאת, בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה - ישיבת הדגל של הספרדים – אחד מראשי הישיבה המכהנים הוא הרב יוסף חיים קופשיץ, אשכנזי במוצאו וליטאי בהשקפתו, וכל זאת בעידודו של חכם שלום כהן, מחברי מועצת החכמים של ש"ס. יש וטו מוחלט על העסקת ספרדים במוקדי הכוח הליטאיים (למעט נהג או עוזר), לעומת ישיבות דתיות לאומיות שם יש בנמצא רמי"ם ספרדים רבים.
ש"ס על כל 30 שנותיה לא הקימה ישיבה ספרדית קלאסית אחת. גם ישיבות "פורת יוסף –גאולה" ו"כיסא רחמים" הינן ישיבות שהוקמו ללא קשר לש"ס.
אם תישא עינייך לדור הנפילים הנוכחי החולף והולך לו של יהדות ספרד: הרב עובדיה יוסף (יבדל לחיים), הרב מרדכי אליהו, הרב אבא שאול, הרב חיים דוד הלוי, הרב יהודה מועלם ועוד רבים מרבני הספרדים - הם בוגרים של ישיבת פורת יוסף. לעומת זאת, בזמננו אנו, בחור ספרדי שיכול להתקבל לישיבה אשכנזית יעדיף ללכת לאשכנזית ולא לפורת יוסף (חרף הבעיות ההלכתיות לכתחילה ובדיעבד שימצאו בדרכו בגלל הפסיקה והמנהגים השונים). ונניח שבסטטוס-קוו החרדי הבחירה עוד איכשהו מובנת לי, אולם אם לא יקבלו אותו לישיבה אשכנזית הוא יעדיף "ספרדית - משתכנזת" (מרביצי - התורה) ישיבת חיקוי, שריח של זיוף עולה ממנה, רק לא "ספרדית קלאסית" או כמו שהם קוראים לזה "ספרדית כבדה".
דור העתיד של רבני הספרדים מורכב ברובו מבוגרי ישיבות אשכנזיות (הרבנים עמאר, יוסף, עדס ואבוחצירא), כך שהגלגל ימשיך להסתובב לו. באופן טבעי הם (המנהיגות הרבנית הספרדית של היום) מרגישים כפופים להגמוניה הליטאית, ומדברים פוליטית ב"ליטאית".
לדעתי קשה לשנות את המצב הנוכחי אצל הבחורים, גם בציבור החרדי-ספרדי וגם בציבור הדתי לאומי. נקודת האור היחידה (אולי) נמצאת בכוללים לנשואים: כוללים ספרדים אותנטיים גם אצל החרדים וגם בציבור הדתי לאומי עם מלגות ראויות, מחזירים ויחזירו את הבנים האובדים הביתה, ואולי יגדלו דור אחר שממשיך מסורת מפוארת שאף גאה בה.
הבעיה היא שכל ספרדי שעולה לגדולה תורנית או כלכלית זוכה ל"חיבוק הדוב הליטאי", היינו שראשי ישיבות אשכנזיות או שלוחים מטעמם מפצירים באותו חכם לשלוח את הילד ללמוד "אצלם". כך, בשיטת "הפרד ומשול", נוצרו שני מעמדות אצל הספרדים: ראשי הישיבות הספרדיות, הגבירים ועסקני "עטרה ליושנה" מחד וציבור הלומדים בישיבות ספרדיות אותנטיות ושומעי לקחם מאידך.
בסופו של דבר אין מי שיעמוד בפרץ וישבור את מעגל הקסמים הזה. אותם ספרדים בוגרי ישיבות ליטאיות מרגישים מחויבים, הן פוליטית והן חברתית מעמדית לאליטה הליטאית, שבסופו של יום לא באמת סופרת אותם למעט השימוש בהם ובש"ס עצמה לצרכים אלקטורליים.
בברכה,
בחור ספרדי בוגר ישיבה ליטאית
נא להמתין לטעינת התגובות
