עצומה: "תכני הקרן לידידות אינם לגיטימיים בחינוך הציבורי"
ההורים פנו לשר החינוך שי פירון בדרישה לעצור את ההתקשרות עם הקרן הנוצרית. בעצומה, עליה חתמו כ-3,000 איש, נטען כי ”מדובר בהטעיה וניסיון להשפיע בקידום ערכים זרים באמצעות מערכת החינוך הציבורי“
במכתב פניה שנחתם בידי עורך הדין רנאטו יאראק, נכתב כי ”קיים חשש מוצדק מהשפעה לא רצויה של גורם אידיאולוגי מסוג הקרן ועל התכנים החינוכיים המועברים בתכנית“. עוד נטען שם כי ההתקשרות בין משרד החינוך והקרן לידידות נעשתה באופן לא חוקי: "מרשיי חרדים מאד משיתופו של גורם כזה בתכניות משרד החינוך, שכן לא ידוע להם על כל מרכז או תחרות או
עוד חוששים ההורים כי פרטי התלמידים יועברו לקרן לידידות, כפי שנעשה במקומות אחרים בהם הייתה מעורבת, ויעשה בהם שימוש. כמו כן, על פי פרסומים שונים והתבטאויות של גורמים במערכת החינוך, ניכר בבירור כי לקרן השפעה משמעותית על התכנים, ומדובר בהפרטה בוטה של החינוך הציבורי בישראל.
"צריך להיות דיון ציבורי לגבי הפרטה של מערכת החינוך, ולגבי הכנסת תכנים של גורמים בעלי אג'נדה", אומר שלומי הכהן, אב לילד במערכת החינוך וחבר הפורום. "כל שת"פ יכול להיות לגיטימי, בתנאי שהוא נעשה בשקיפות, בפתיחות ובשיתוף הציבור בהחלטה. האופן בו אנו משרד החינוך כופה עלינו אג'נדה מסויימת, הוא לא דמוקרטי ולא לגיטימי", טוען הכהן.
אופיר סופר, תושב טפחות, הוא אב לחמישה ילדים במערכת החינוך. שלושה מהם אמורים היו להשתלב בקייטנות הקיץ של משרד החינוך, אולם בשל מעורבותה של הקרן לידידות, החליט סופר שלא לשלוח את ילדיו לקייטנה. "אני עדיין לא יודע מה אעשה עם ילדיי בחופשת הקיץ". הוא אומר ומוסיף, "זה לא הוגן שמשרד החינוך מערב גופים חיצוניים שנויים במחלוקת, כי זה מונע מאתנו, ההורים שמתנגדים לקרן לידידות, מלהשתתף בקייטנות האלו, ויוצר מצב של אי שוויון".
"האם בשביל תקציב של 40 מיליון שקלים, שר החינוך צריך לעשות כזה דבר? אנחנו מדברים פה על נתח שלם באוכלוסייה שפשוט מודר מפעילות שאמורה היתה להיות ממלכתית", הוא אומר.
אחת הטענות המרכזיות העולה בפיהם של המתנגדים לשיתוף הפעולה בין משרד החינוך לקרן לידידות, נוגעת לתכני הלימוד שייטמעו בקייטנות הקיץ. ההורים מביעים את חששם כי בשל מעורבותה של הקרן, ייחשפו ילדיהם לתכנים לא ראויים.
עיון בתכנית החינוכית המתפרסמת באתר האינטרנט של משרד החינוך, לא רק שאינו מצליח לאשש את החשש, אלא עולה ממנו כי בחינוך הממלכתי דתי למשל, יינתן דגש רב ללימוד על מצוות וערכים מעולם היהדות. כך למשל, ברשימת מערכי השיעור המוצעים למורים ניתן למצוא מעך העוסק בהרחבה בדיבר החמישי בעשרת הדיברות "כבד את אביך ואת אימך"- מצוות כיבוד הורים. מידת החסד והוותרנות בין אחים, זוכות אף הן למקום נרחב בפעילות המוצעת. עוד ברשימת מערכי השיעור: התייחסות לפרשת השבוע, ערבות הדדית, ואהבת חינם שתוביל לבניין המקדש.
יחד עם זאת גורס סופר כי "גם אם התכנים לא נכנסים באופן מובהק לתכנית הלימודים, יש כאן קמפיין מאד אגרסיבי של משרד החינוך שמנסה בכל דרך אפשרית לאזכר את השותפות עם הקרן. גם אם היינו מבקשים לעצום עיניים ולנסות להדחיק את מעורבותה של הקרן לידידות, אי אפשר לעשות זאת כיוון שבכל הזדמנות משרד החינוך מדגיש את מעורבותה. זה בא לידי ביטוי החל מהשם שניתן לתכנית 'קיץ של ידידות', וכלה בסדר היום של הילדים שנפתח מידי יום ב'בוקר של ידידות'". "האם אי פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל היתה התערבות כל כך בוטה של גוף פרטי שנכנס לתוך מערכת החינוך"? הוא תוהה, "אם חב"ד היו עושים דבר כזה - מיד היה קם קול זעקה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "הטענות המועלות בכתבה משוללות כל יסוד ומטעות את הציבור לחינם. כפי שהובהר בעבר, אף אחד מהשותפים למימון התוכנית אינו שותף לגיבוש התכנים, ובכלל זה גם הקרן לידידות. כל תכני הלימוד הינם באחריות הרשות המקומית ובפיקוח מנהל החינוך הדתי (חמ"ד) – משרד החינוך".
גורם בקרן לידידות מסר בתגובה: "צר לנו שגורמים אינטרסנטיים ממשיכים להפיץ שקרים לציבור בזמן שהקרן הבהירה כבר מספר פעמים שהיא איננה מעורבת בתכנים של הקייטנות, עובדה שאושרה גם בפומבי על ידי משרד החינוך. כמו כן, חשוב להבהיר כי בניגוד לאותם שקרים הקרן איננה עוסקת ואיננה תומכת, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף, בפעילות מסיונרית. למעשה, הקרן וראשיה מתנגדים באופן מוצהר לפעילות כזאת. מה שמעמיד את מתקפת ההשמצות כנגד הקרן – לפיה באופן נסתר כלשהו כוונתה של הקרן להפיץ תכנים נוצריים – באור מגוחך לחלוטין".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
