הגיור הממלכתי עולה לדיון מחדש
הצעת חוק של המכון לישראלי לדמוקרטיה ומכון 'עתים', מעלה שוב לדיון את סוגיית הגיור הממלכתי ומבקשת להעביר את סמכות הגיור לרבני הערים. "אנחנו נמצאים בזמן קריטי", טוען פרופ' ידידיה שטרן, ממנסחי ההצעה. "אם הדור שלנו לא יטפל בעניין האזרחים הלא-יהודים, ההתבוללות תחדור לתוכנו. על ראש הממשלה לקדם את העניין"
על פי הנהוג היום במדינת ישראל, הסמכות להענקת הכרה ממלכתית לגיור מרוכזת בידי הרבנות הראשית. סמכות זו מעוגנת בחקיקה מתקופת המנדט הבריטי, המתייחסת באופן כללי להמרת דת מעדה דתית אחת לאחרת. בשנים האחרונות רבו הקולות הקוראים להפריט את הגיור ולקבוע כי כל בית דין של שלושה רבנים יוכל לגייר, וכי המדינה תכיר בגיור זה לצרכים שונים.
"אנחנו רוצים ללכת בדרך האמצע", מסביר פרופ' ידידיה שטרן, שניסח את הצעת החוק יחד עם ד"ר שאול פרבר ועו"ד אלעד קפלן. "לא הפרטה של הגיור כפי שמציעים הרב ריסקין ואחרים, שאומרים שכל שלושה רבנים יוכלו לגייר. וגם לא השארת הגיור בידי גורם אחד. אנחנו אומרים שאותה רבנות ראשית שסומכת על אנשים מטעמה שיהיו רבנים בערים כדי שיפתרו בעיות הלכתיות מסובכות של אלפי אנשים, תסמוך עליהם גם בקביעה מיהו יהודי".
קל לזהות דמיון בין ההצעה הזו להצעת חוק שהעלה בעבר ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), ושעוררה דיון ציבורי רחב, אך פרופ' שטרן טוען להבדלים בין ההצעות. "אנחנו מציעים הסדרים כוללים לסוגיות שההצעה של אלעזר לא מטפלת בהם. כך למשל יש את סוגיית
"גם אנחנו מכירים באפשרות המאוד נדירה שצריך לבטל לעתים גיור, אבל אנחנו מפקידים את זה באופן ספציפי בידי בית הדין הרבני הגדול, שינהל תהליך ארוך ומורכב בנושא", אומר פרופ' שטרן. "לא ניתן יהיה עוד לבטל גיורים כלאחר יד. בוודאי לא באופן סיטונאי כמו שהדיין הרב אברהם שרמן ואחרים רצו לעשות ביחס לגיורים של צה"ל. אז הרב עובדיה עמד בפרץ, אבל כעת כשהוא איננו, לא ברור לי מי יוכל לעצור את הסחף הזה. מדינת ישראל צריכה להבטיח לאזרחיה הלא יהודים שרוצים להתגייר ביטחון בהליך הגיור. לא ניתן להשאיר את המתגיירים וצאצאיהם תלויים ועומדים כל חייהם".
הבדל נוסף בין ההצעות נוגע למנגנון פיקוח מנהלי על תהליך הגיור. "מכיוון שמדובר בכוח שלטוני אדיר, בשל המשמעות של הגיור ביחס לדיני ההגירה, אנחנו רוצים שיהיה עליו פיקוח ממלכתי, דווקא של גורם מנהלי ולא דתי, זאת כדי שניתן יהיה להבטיח לכולנו שלא ישתמשו במנגנון הזה לצרכי שחיתות באופן שייצור חילול ה' גדול מאוד", מסביר שטרן.
פרופ' שטרן, שהיה בעבר מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מציין כי התגייס לניסוח החוק בשל תחושה פנימית חזקה של דחיפות היסטורית ושל חשש מפני החמצת שעה שתהיה בכייה לדורות.
"ארבעה אחוזים מתושבי המדינה כיום רואים את עצמם סובייקטיבית כיהודים לכל דבר ועניין, אבל חוקי המדינה וההלכה לא רואים בהם יהודים. ברור לכולנו שזכויות האדם שלהם נפגעות, ויותר מכך – אנחנו מביאים את ההתבוללות הביתה. הנכד או הנכדה של כל רב שהיום מקפיד בגיור בקלה כבחמורה עשויים, בסיכוי סביר, להתאהב בישראלי דור שלישי שעברית היא שפת האם שלו ושלמד באותם מוסדות לימוד, חוץ מהעובדה שהוא אינו יהודי. הדור הזה חייב למנוע את ההתרחשות הזאת".
לדבריו, היחס לגרים במדינת ישראל לא יכול להיות זהה ליחס שניתן להם כאשר הם מבקשים להצטרף לקהילות יהודיות קטנות בגולה. "ישנם פוסקי הלכה שמבינים שיש משמעות לעובדה שאנחנו עכשיו מדינה יהודית. זה צריך להתבטא בהלכות שמיטה, זה צריך להשתקף בהלכות הפעלת כוח בצבא וזה צריך להשתקף גם במדיניות ההלכתית בגיור. אם הייתי אומר דבר חדש שלא שערו אבותינו אז הייתי רפורמי, אבל אני אורתודוקסי, ולכן אני אומר בואו נבדוק אצל פוסקי הלכה מהם הקריטריונים ההלכתיים שבהם נהגו במהלך הדורות ומשם נלמד לדורנו. יש קואליציה רחבה שמבינה שמי שעכשיו מקשה בגיור מקל בהתבוללות, החל מהרב נחום רבינוביץ' ממעלה אדומים, מזקני וחכמי רבני הציונות הדתית שמבין את העניין הזה לעומקו ודוחף לגיור קטינים, וכלה באנשים כמו הרב יואל בן נון ואנשים כרבני 'צהר'".
"היתרון של ההצעה שלנו הוא שניתן לגבש סביבה את כולם, למעט הקבוצה החרדית והנספחים שלה", טוען פרופ' שטרן כשהוא רומז לזרמים חרד"ליים בציונות הדתית, המסרבים לאפשר פגיעה במעמד הרבנות הראשית לישראל ובסמכויותיה. "אני מדבר על כ-90 אחוזים מהחברה היהודית בישראל ועל הרוב המכריע של יהדות התפוצות.
"למעשה אין כיום שום סוגיה אחרת שהרוב הישראלי מסכים שהרבנים יכריעו בה. לא שבת ולא נישואין וגירושין. הנושא היחיד שבו יש הסכמה כזו הוא הגיור. זה יקר מפז ועלינו, האורתודוקסים, לשמר את ההסכמה הלאומית הזאת ולא לבזבז אותה".
שטרן מדגיש כי העובדה שכל העוסקים בסוגיית הגיור הם דתיים היא לרועץ בעיניו. "זה אסון שרק דתיים מתעסקים עם זה. הגיור איננו עניין של דתיים בלבד אלא של כל אדם הגון ובוודאי של כל אדם לאומי. אני אומר את זה בצער, אלעזר שטרן דתי ואלי בן-דהן דתי ועליזה לביא דתייה וידידיה שטרן דתי ואסור שזה יהיה רק עניין של דתיים אלא זה עניין של כולנו. צריך שגם רובי ריבלין כנשיא ועמוס עוז, נניח, כאדמו"ר חילוני, יטפלו בזה".
בשלב המעשי של אישור ההצעה טוען שטרן כי על ראש הממשלה להבין את גודל השעה ולהירתם למשימה. "ההצעה שהצענו מאפשרת לראש הממשלה לקבל את ההלכה האורתודוקסית כקובעת מיהו יהודי עם הסכמה של הזרמים בחו"ל. אנחנו כמובן מדברים עם כולם בכנסת, אבל לדעתי סיעת הליכוד שעומדת בשלטון חייבת לאמץ עמדה. אנחנו מביאים לה הסכמה רחבה. האם ראש הממשלה יכניס את ידו כדי להכריע בעניין הזה? אינני יודע".
כל זה יהיה מקובל על רוב הציבור היהודי, אבל נאבד את החרדים שיתחילו לעשות ספרי יוחסין.
"אין ברירה. כל מה שאני ודומיי נציע לא יהיה מקובל על חלק מן הציבור. לזה אין לי מענה. עומדות לפנינו רק שתי אפשרויות - לתת לחרדים מונופול בשאלה מיהו יהודי ולהשאיר רבים בחוץ כך שאתה ואני לא נוכל להתחתן עמם, וזה לא רק אתה ואני כי אנחנו יודעים ששני שליש מהישראלים היום לא רוצים שילדיהם יתחתנו עם לא יהודים, או שניתן את הסמכות לרבני הערים שאנחנו סומכים עליהם גם בדברים חמורים אחרים. אין דרך שלישית. להתעלם זו לא אופציה".
נא להמתין לטעינת התגובות
