פחות מ-20 אחוז מהרווקים הדתיים נעזרים בשדכנים
סקר של ארגון השידוכים 'ישפה' מגלה שב"ביצות" הרווקים המפורסמות גרים פחות משביעית מהרווקים. אחוזים גבוהים בהרבה חיים בבית ההורים. מנכ"לית הארגון: הנתונים מגדילים את האחריות של המתחתנים לחבריהם
נתון מעניין נוסף הוא שגם רווקים מבוגרים יותר חיים בבית ההורים: 47 אחוז מבני ה-36-44 חיים אצל הוריהם, וכך גם שליש מהמשיבים בגילאי 31-35. מחצית מהרווקים והרווקות בני 26 עד 30 חיים אף הם אצל ההורים, וזאת כנראה משום שמדובר בגיל שבו רבים מהם מתחתנים.
יתרה מכך, המגורים במקום המוגדר "ביצה" הופך להיות פופולרי ככל שהגיל עולה: רק 4 אחוזים מבני 20-25 גרים שם, ואילו 22 אחוז מבני 31-35 חיים בשכונות אלה. בשכבת הגיל הבאה, 36-44, הנתון יורד בצורה משמעותית ל-15 אחוזים – הסיבה לכך כנראה היא שבשלב מסוים רווקים דתיים מואסים באזורי המגורים הללו ומחליטים לעבור לשכונות שבהן אחוז הרווקים נמוך יותר.
נתון נוסף הוא שהבחירה במקום המגורים בקרב הרווקים והרווקות הדתיים משתנה על פי ההשתייכות התת-מגזרית: רוב מבין אלו המגדירים עצמם "חרד"לים" או "תורניים", 53 אחוזים, גרים אצל ההורים - וזאת לעומת 49 אחוז מאלה שהגדירו עצמם "דתיים-לאומיים" או "
דווקא בקרב הרווקים שמתגוררים בבתי הוריהם ישנה דינמיקה לא פשוטה: אחוז הבעיות והלחצים בין ההורים לילדיהם הרווקים גבוה מזה שיש בין הורים לילדיהם שאינם גרים אצלם. 39 אחוזים מאלה שגרים אצל ההורים מספרים כי הוריהם "מאוכזבים אך לא לוחצים", 26 אחוז השיבו שהוריהם "מחפשים לי בן זוג למטרת נישואים", 28 אחוז ציינו שהוריהם "לוחצים שאתחתן", 18 אחוז מדברים על "מתח ביחסים עם ההורים" ו-23 אחוז השיבו שההורים "מקבלים את זה". המשתתפים בסקר יכלו לבחור עד שתי תשובות בקטגוריה זו.
שאלה אחרת שעליה יכולים היו להשיב יותר תשובה אחת היא כיצד הם מכירים בני זוג לדייטים: 81 אחוז מהרווקים הדתיים סיפרו שהם נפגשים עם בני זוג שהכירו דרך חברים או מכרים, 31 אחוז דרך מסיבות ומפגשים חברתיים, 30 אחוז במקום הלימודים, 22 אחוז באתרי אינטרנט להיכרויות, 20 אחוז במקום העבודה, 20 אחוז באמצעות שידוך מקצועי, 15 אחוז "לפי עצת הורים או בני משפחה", 14 אחוז הכירו בסעודות שבת, 10 אחוזים דרך רב או דמות חינוכית אחרת, 7 אחוזים דרך אירועים מכווני היכרויות ואילו 6 אחוזים מוצאים בני זוג לדייטים דרך הרשתות החברתיות.
התוצאות של הסקר הפתיעו את מנכ"ל ארגון 'ישפה', שירת מלאך, המנהלת אותו יחד עם המייסד ויושב הראש חיים פלק - הרי רק 20 אחוז מהמשיבים ציינו שהם נעזרים ב"שידוך מקצועי", כמו זה שהארגון מציע.
"הסקר מאוד מפתיע אותי", היא אומרת על העובדה שמרבית הרווקים גרים אצל ההורים ולא ב"ביצה". "מרבית הרווקים שאני נפגשת עמם גרים בדירות שותפים, כך שהפתיע אותי לדעת שהם ממש לא הרוב. רוב הרווקים הדתיים כנראה לא גרים בקריית-משה, בקטמון, בנחלאות ובגבעת-שמואל. אני משערת שכנראה בפריפריה יותר רווקים גרים בבית, אבל בכל מקרה ככל שהגיל עולה, היציאה מהבית גדלה".
ובכל זאת, שליש מהרווקים בשנות השלושים לחייהם חיים אצל ההורים. זה קצת מפתיע.
"מערכת היחסים בין הילדים שגרים בבית לבין ההורים יותר מתוחה מאלה שמחוץ לבית", היא אומרת בצורה חד-משמעית. "אני בטוחה שזה קשור. הרי המעורבות של ההורים בתהליך הזוגיות של הילד שלהם גדלה כשהם קרובים אליהם יותר, אבל הציבור פחות מודע למחיר שההורים והילדים משלמים על זה. בגיל מסוים הגיוני שההורים יעזרו לילדיהם לעזוב את הבית, גם אם הם אינם נשואים, וזה אפילו מבורך - הרי זו בגרות שאדם לוקח על עצמו".
מלאך מציינת שטענה רווחת היא שהמגורים בדירות שותפים הם או נוחים, או מונעים חתונה או שהדיירים הם חלק מקבוצת תמיכה שלא תמיד מעודדת נישואים. "הסקר שלנו מפריך את שתי האמירות האלה. בסקר עולה שאין מישהו שלא רוצה להתחתן. אני חושבת שזה נתון משמעותי מאוד, וממנו עולה שכל ההסתכלות על דירות שותפים יכולה להיות חיובית ובונה".
את מנהלת ארגון שידוכים, ומתברר שרוב הצעירים לא נעזרים בשירות כזה.
"הרצון של הרוב המוחלט הוא להכיר דרך חברים. הרי מדובר בחבר, אדם שרוצה בטובתי, ואני מרגיש קרוב אליו. בעיניי צריך לצאת מפה מסר: תראו כמה אחריות יש לחברים – לשדך, להיות מעורבים, להיות פעילים. חשוב שהרווקים יבינו שכשהם מתחתנים אסור להם לסיים את הקשר עם חבריהם הרווקים".
הנתון הנמוך לכאורה של רווקים דתיים שנעזרים בארגוני שידוכים לא מלחיץ אותה. "לי זה מחזק את המגמה של שיח מכבד בגובה העיניים, ממקום חברי. זאת מגמה ש'ישפה' מתאמץ מאוד לפתח בשנים האחרונות - לעבור מהמקום הפטרוני למקום הידידותי והמאפשר.
"עדיין יש הרבה חשש מהשדכנות הקלאסית, שעברה מהעולם בציבוריות הדתית-לאומית. 'ישפה' מנסה ליצור שיח אחר בחברה הישראלית, ובעקבות כך ערכנו שינויים רבים בשנים האחרונות ואף הכנסנו רווקים לתפקידי מפתח בארגון המסייעים בתעדוף ובבניית אג'נדה".
השבוע יערוך הארגון כנס ראשון מסוגו, שיעסוק ב"תופעה החברתית שנקראת רווקות". הכנס ייקרא "עיין ערך רווקות", וישתתפו בו רווקים ורווקות מ"קבוצת המיקוד" של 'ישפה', יחד עם מובילי דעת קהל מהחברה הדתית בישראל, חברי כנסת, עיתונאים ורבנים. הכנס יהיה סגור לקהל הרחב.
"עד היום הסתכלנו על הרווק כאדם פרטי, וחשבנו 'איך אני עוזר לו להתחתן'", מסבירה מלאך. "זו ראייה חשובה אבל מוגבלת. היום הקהילה הדתית צריכה לקחת אחריות על תופעה חדשה - חברתית. לא כל רווק מייצג אותה, אבל מדובר בתופעה חברתית שצריך לתת לה מענה. רוב המשיבים על הסקר מרגישים חוסר נוחות כלפי קהילת האם שלהם, וסבורים שהיא צריכה גם לקחת אחריות. אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו - קהילות, מוסדות ציבוריים ומחנכים - ולהבין איך מתמודדים עם המצב".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
