עשר הגרושות הכי שוות במגזר הדתי לאומי
הן יפות, מוכשרות, מוצלחות – מקסימות. קבלו את מיטב בנותינו שסגרו פרק בחייהם רק כדי לפתוח אחד חדש, מלא באהבה. הפעם לתמיד
כרמי אור (יקיר)
גיל: 36
ילדים: "שלושה בנים מגניבים בגילאי 14, 11 ו–7".
כרמי היא בעלת העסק העצמאי "בוטיק כלכלי" שבמסגרתו היא מעניקה ייעוץ עסקי למשפחות ומרצה בתחומי כלכלה התנהגותית, תקציב וערכים. בשנה האחרונה ייסדה יחד עם שותפה ערן בר טל את עמותת "כלכלה בשבילך" לקידום השכלה כלכלית בישראל, שמטרתה, בלי שמץ של ציניות, לשנות את פני החברה בארץ. בתקופה זו הם מכשירים מורים ללמד את התוכנית ויוצאים לבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ, מה שמחייב השקעה גדולה ברוח ובחומר.
הספורט הוא המחווה הטובה ביותר שהיא יכולה לעשות לגופה, שעומד בכבוד בעומס. "אני משתדלת לגוון בין אימונים בעצימות גבוהה כמו שחייה, משקולות וריצה, לבין שיעורי מתיחות ופילאטיס בסטודיו". לאחרונה ניסתה גלישה על סנואובורד וזיהינו מצב להתמכרות. היא אוהבת מאוד לכתוב — בלילות למגירה ובימים מאמרים מקצועיים.
כבר שש שנים שביתה פתוח לבני נוער במסגרת "משפחה מאמצת" ביישוב: "החבר'ה מגיעים בעיקר בסופי שבוע כשחוזרים מהצבא. שניים מהם מתחתנים ממש בקרוב, וזה מאוד מרגש אותנו".
לא תתפסו אותה בחיים: צופה בטלוויזיה.
ציטוט אהוב: "לא נבראו עיכובים בעולם, בין עיכובים גשמיים ובין עיכובים רוחניים, כדי לעכב דברים, אלא כדי לחזק על ידי ההתעכבות עוד יותר את זרם האורה ואת גדולת החיים" (הרב קוק).
תובנה שאני לוקחת איתי מפרק א': "שפרק א' נגמר, ופרק ב' הוא לא המשך, אלא התחלה חדשה".
גיל: 32
ילדים: ארבעה. "הגדול חגג עכשיו בר מצווה, קרא מדהים את פרשת 'מטות' ומנהיג בגאון את אחיו; השני מומחה לאסלאם, פוליטיקה, מונדיאל וצ'יפס; השלישית בלרינה ולוחמת טקוואנדו; ואילו הקטן כדורגלן–על ומספר אחת בשירת 'אנעים זמירות' בגזרת עציון".
מוריה מנהלת את מחלקת מורשת ודת בערוץ הראשון, תפקיד שמחייב אותה בעיקר להתעסק עם פוליטיקות ומלחמות על תקציבים בוועדות שונות. בימים אלו היא מנהלת "מסע צלב" כהגדרתה, כדי שהשידור הציבורי החדש שיקום יהיה מחויב לערכים ולאיכות: "לפי החוק החדש תאגיד השידור הציבורי עומד להיות חיקוי דל אמצעים לערוצים המסחריים הקיימים. אם הם ישכילו להוות דוגמה ולא חיקוי, יוכל להיווצר קוד אתי חדש ואלטרנטיבה אמיתית לגיבובים הקיימים", היא מסבירה, חדורת מוטיבציה ושליחות. כאשר אינה בעבודה היא מחלטרת להנאתה כמרצה ליהדות ותקשורת ומנחה פאנלים ומפגשים שונים בתחום. מוריה גם מחזיקה בהתנדבות בתואר המכובד "ראש שבט הצופים הדתיים באפרת" ומאז שהופקדה על המטבח הגדודי במחנות הקיץ האוכל השתדרג משמעותית. כמצופה מהבת של הד"ר אבשלום קור היא מנקדת גם רשימות קניות ומסרבת להתכתב עם אנשים שלא משתמשים בסימני פיסוק במסרונים.
כשאהיה גדולה אהיה: "חכמה יותר".
משהו שלא ידעתם עליי: "אני מומחית לקדם אירוויזיונים - כל השנים, כל הזמרים, סדר הופעתם, מה הם לבשו וכמה נקודות נתנו להם בכל תחנת שיפוט".
ציטוט אהוב: "אמא, מה יש לאכוללל?"
גיל: 32
ילדים: רננה, 4.5,"מתנה!"
דליה קצב היא אשת קריירה במלוא מובן המילה: לאחר שסיימה לימודי תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר–אילן, החלה לעבוד במשרד בתל אביב וכיום היא מופקדת בו על צוות עובדים. לצד המקצוע התובעני, דליה לא מוותרת על חיי התרבות והפנאי והיא הולכת באופן קבוע להצגות, סרטים והופעות (האחרונה בהן של עידן רייכל, וכעת ממתינים אצלה כרטיסים להופעה של שלמה ארצי). היא גם קוראת לא מעט, ולא נרדמת לפני שהיא מסיימת לקרוא לפחות כמה עמודים מהספר התורן על יד המיטה, נכון לעכשיו מדובר ב"בעלת הבית" מאת נעה ידלין.
כשאהיה גדולה: אשיר, ארקוד ואנגן בהרכב בינלאומי.
משהו שלא ידעתם עליי: "דילגתי על כיתה ב', היישר לכיתה ג'" (אמרנו לכם שמדובר בבחורה מוכשרת).
ציטוט אהוב: "זאת הדרך שאני בה נוסע אל חלומות אחרים, זה הקסם שאני בו נוגע והוא אותי מוביל". (מאיר בנאי)
עוד משהו: בקרוב אהבה.
גיל: 40+
ילדים: 4
נויה היא מחלוצות הסטנד–אפ הדתי בארץ ובין הראשונות שהופיעו על במות גדולות. היא החלה את דרכה בצמד נויה ונורית, ובשלב מסוים פנתה לקריירה עצמאית. את הכישרון שלה להצחיק גילתה בכיתה ו', בתור חניכה בשבט מעלות, כאשר אביה לימד אותה לבצע מערכון שהצליח להצחיק את החבר'ה וזכה למחיאות כפיים סוערות. מי שמכיר את נויה יודע שרק מלראות אותה או להחליף מילה או שתיים - צוחקים. "לא בחרתי את התחום הזה, התחום בחר אותי", היא מספרת.
בימים אלה נויה עסוקה מאוד ורצה בכל רחבי הארץ עם מופע הסטנד–אפ שלה, שמיועד לכל המגזרים ולכל המינים. במקביל יצאה לאחרונה עם הצגת יחיד חדשה בשם "אני בחופש, תסתדרו לבד" שעוסקת באישה שיצאה לחופש והשאירה את כולם בבית. בנוסף לשלל עיסוקיה היא גם כותבת דרשות בר/בת מצווה בסגנון הומוריסטי ובקרוב עומדת לחזור עם מיזם "הקומדי דוס" - מועדון סטנד–אפ לדתיים.
לא תתפסו אותה בחיים: "אוכלת משהו עם כוסברה".
ציטוט אהוב: "יום אחד החיים יחלפו לך מול העיניים. תוודא שהם יהיו שווים צפייה".
תובנה שאני לוקחת איתי מפרק א': "הייתי צריכה לקרוא את ההקדמה".
גיל: 38
ילדים: דניאל (18), עדי (15) ואור (12).
לאה מרוקו ממציאה את עצמה בכל פעם מחדש. בהכשרתה היא הנדסאית חשמל ואלקטרוניקה וטכנאית מכשור רפואי, סביב תקופת גירושיה עבדה במוקד שירות בחברת בזק, ולאחר הגירושין הבינה שכדי לזכות בעצמאות כלכלית ולפרנס את ילדיה בכבוד, הקריירה שלה זקוקה לתפנית. היא פנתה לתחום הנדל"ן, והחלה לצבור ניסיון כסוכנת במשרד פרטי. לאחר שנים אחדות בתחום הקימה משרד ביחד עם קולגה לשעבר מבזק, וכיום היא מנהלת משרד תיווך עצמאי מצליח. בנוסף, היא חברה בלשכת המתווכים בירושלים, שם היא אחראית על תחום יחסי הציבור. השנה כתבה מדריך בשם "קונים דירה בראש שקט" והחלה להעביר סדנאות לציבור הרחב שכוללות עצות מעשיות כיצד לרכוש דירה.
ממרום שבע שנות גירושין יש ללאה מסקנה אחת מרכזית המיועדת גם לגברים אך במיוחד לנשים: "חשוב לדעת שהפרידה יכולה להיות הזדמנות לצמיחה. את יכולה להחליט להיות עצמאית, להחליט שאת יכולה, שיש לך כוחות. אם הקב"ה שם אתכם במצב הזה, כנראה שאתם יכולים לגדול ממנו".
כשאהיה גדולה: "אקים עמותה שתעזור בעיקר לנשים להכיר ביכולותיהן ולהאמין בכוחן לשנות את המציאות".
תובנה שאני לוקחת איתי מפרק א': "זוגיות דורשת עבודה קשה. אם יש לך בן זוג שמוכן לעבוד על הזוגיות - חובה להילחם עליה. המחיר של גירושין הוא לכל החיים".
גיל: 32
ילדים: אין
על אף שרונית מכהנת כיום כמנהלת משאבי אנוש ותפעול במשרד לייעוץ פיננסי, הבחורה מדריכה בנשמתה: בצבא שירתה כמדריכת טיולים, בהמשך הייתה שליחה של הסוכנות למחנות קיץ ובמשך חמש שנים שימשה מטעמם כמדריכה של קבוצות בפרויקטים של תגלית וחוויה ישראלית. "זה להיות סוג של פסיכולוגית", היא מעידה. רונית ידועה בבישולים המעולים שלה ותמיד תשמח לפנק את החבר'ה בארוחה טובה. את כישורי האפייה שלה היא גם רותמת למטרה טובה ואופה עוגות בהתנדבות עבור "מלאכי יומולדת", עמותה שעורכת ימי הולדת לילדים נזקקים. בעבר אף התנדבה בניידות הלילה של עלם וטיפלה בנוער בסיכון.
כשהתגוררה בירושלים התנסתה קצת עם עולם הפוליטיקה כשעבדה בלשכה של השר מאיר שטרית, אך הבינה שזה לא בשבילה. היא אוהבת לראות עולם, ולאחרונה חזרה מטיול שורשים באירלנד, בהיותה חצי אירית וחצי בריטית.
משהו שלא ידעתם עליי: "אחרי הצבא הלכתי ללמוד ניהול והפקת אירועים בשביל הכיף והפקתי אירוע לאחד מעשירי ישראל".
ציטוט אהוב: ״טרמינל, ז׳ה טם, איי לאב יו טרמינל, בלה מיה״ (מאיר אריאל).
תובנה שאני לוקחת איתי מפרק א': לשתף, להקשיב ולא לקחת כמובן מאליו.
מה חשוב לי בבן הזוג העתידי? שיהיה "מענטש".
גיל: 26
ילדים: אוֹרי (5) וצור (3.5)
במסגרת עבודתה כמרפאה בעיסוק בבית החולים "בית–בלב" בבת ים, מאיה מחזירה לאנשים צעירים שעברו פגיעה פיזית את העצמאות ואת התקווה: "אלו אנשים צעירים שרוצים לחזור לשגרת החיים שלהם, והתפקיד שלי הוא להחזיר אותם לתפקוד עצמאי אחרי שעברו תאונת דרכים או פגיעה אחרת".
מאיה יודעת דבר או שניים על חזרה לחיים עצמאיים: היא התחתנה בגיל 20 עם חבר שהכירה במהלך השירות הלאומי ("כמו כל בת אולפנה טובה, בגיל 19 כבר הייתי בלחץ להתחתן"), הפכה לאם בגיל 21, ובגיל 23 כבר הייתה פרודה ואם לשניים. למרות
לא תתפסו אותי בחיים: "מחכה למשהו. אני נהנית מהרגע".
משהו שלא ידעתם עליי: "אני לא שותה קפה. אולי כשאהיה גדולה".
תובנה שאני לוקחת איתי מפרק א': "לדעת להרפות, כדי לתת לטוב להתגלות בהמשך. מציאת בן זוג היא לא פתרון לכל הקשיים - זו הייתה הטעות שלי בפרק א'. צריך ללמוד למלא את החיים במשמעות, רק כך אפשר להגיע לחיים משותפים אמיתיים, ולא מתוך פחד ובריחה".
גיל: 42
ילדים: מאיה (10), עילאי (8) וליאה (6)
אפרת היא בת למשפחה ירושלמית שורשית, דור שישי בארץ. היא גדלה ברחובות ובמשך שנים הייתה פעילה בתנועת בני עקיבא ואף שימשה כמדריכה בסניף המקומי. את השירות הלאומי העבירה בתור מורה ליהדות בבתי ספר חילוניים, במסגרת עמותת חל"ד (חנוך לנער על פי דרכו). היא חלמה להיות מעצבת אופנה אבל העניין לא ממש הסתדר, משם פנתה ללימודי פסיכולוגיה בבר–אילן והבינה שגם זה לא בשבילה, ובסוף החליטה ללמוד אדריכלות בבצלאל והתאהבה במקצוע. "הלימודים שם היו מדהימים", היא מספרת, "נהניתי מהחוויה האמנותית. במגזר שלנו יש נטייה קצת לסגור את הראש ושם נפתחתי לדברים חדשים. לא מצאתי את זה בשום מקום אחר".
אפרת מאוד אוהבת לרקוד, היא למדה בלט מגיל 3 עד 18, "אבל לא פיתחתי את זה בגלל הדת". את תקופת השיא בחייה היא מייחסת לגיל 28, שבו החליטה לצאת לטיול במזרח. "אהבתי את הניתוק, פגשתי אנשים ותרבויות מכל העולם. הכרתי שם חבר'ה שעד היום אני בקשר איתם". כיום היא עובדת כאדריכלית ומעצבת פנים, והפרויקט האחרון שעיצבה היה מסעדה איטלקית חלבית כשרה למהדרין ביהוד. "עשיתי את זה עבור חברים, ויצא מדהים".
לא תתפסו אותי בחיים: קופצת בנג'י.
ציטוט אהוב: "כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו, בכל יום ויום ממש" (הרב אשלג, חוכמת הקבלה).
תובנה שאני לוקחת איתי מפרק א': בלי רשימות.
גיל: 28
ילדים: גור בן השמונה. "מתוק, דעתני וחולה על כדורגל".
סיון היא אחות ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים "שניידר" לילדים, "ואני מקווה להמשיך להתפתח בתחום זה", היא מספרת. במקביל לתואר בסיעוד השלימה גם לימודי קוסמטיקה רפואית "בעיקר כתחביב". אם הצבע המהמם של שיערה תפס גם את עיניכם, אתם לא הראשונים: "אנשים לא מאמינים לי שאני ג'ינג'ית טבעית ולכן סיגלתי לעצמי כבר משפט קבוע בסגנון — כן, זה אחלה צבע. של לוראל/ אינדולה/ כל חברה אחרת, ובכל פעם אני ממציאה מספר אחר של צבע כדי לבלבל את האויב", היא צוחקת. סיון אוהבת לבלות עם בנה, לטייל, להיפגש עם חברים, לעשות שופינג ולראות סרטים "אבל רק טובים ולא סרטי בנות קיטשיים".
משהו שלא ידעתם עליה: היא התגוררה פעם על גבעה בעלי וגם יש לה פוביה ממקקים (שזה קצת בעיה כשאתה גר על גבעה).
ציטוט אהוב: "שנדע תמיד למצוא את האור שבאפור, הגיל שברגיל והשירה שבשגרה".
תובנה שאני לוקחת איתי מפרק א': "הבסיס לזוגיות הוא שניים שבוחרים להיות ביחד וליצור שלם מתוך השקעה, רצון להצליח ולהיות שם אחד בשביל השנייה. וגם: למדתי להתפשר, גיליתי שאני מסתדרת (כמעט) בכל מצב ופיתחתי אמונה בעצמי".
מה חשוב לי בבן הזוג העתידי? אמינות, משפחתיות וכבוד הדדי.
גיל: 34
ילדים: אין
ציפי לקחה צעד אחד קדימה את הרצון להתנדב והפכה אותו לעיסוק המרכזי בחייה. הקשר שלה עם עמותת "עזר מציון" החל כשהייתה נערה בכיתה י', כאשר הצטרפה למחנה הקיץ השנתי לילדים חולי סרטן. בהמשך שימשה במשך שנים כתומכת רווחה מטעם הארגון במחלקות האונקולוגיות של בתי החולים תל השומר, שניידר ודנה. על הקושי בעבודה כל כך תובענית ושוחקת היא אומרת: "מנסים להתרכז בעשייה, לחשוב על איך אפשר לעזור לחולים ולמשפחות כמה שאפשר ולהפוך את החיים שלהם לקלים יותר". אחרי שרכשה תואר ראשון בעבודה סוציאלית היא מנהלת כיום בעמותה את מרכז "מתחילים מחדש" המספק ייעוץ, תמיכה והכוונה למחלימים מסרטן. במסגרת תפקידה זה היא אחראית גם על מערך גיוס תורמים פוטנציאליים למאגר הלאומי לתורמי מח עצם. כדי להשתחרר קצת מהיום–יום היא משתדלת לטוס אחת לשנה לניו יורק, לטייל בארץ ולצאת להופעות של מוזיקאים שאהובים עליה.
לא תתפסו אותה בחיים: בערבי פנויים–פנויות.
כשאהיה גדולה: "אסע לטיול ארוך לדרום אמריקה".
משהו שלא ידעתם עליי: אחד התחביבים האהובים עליי הוא עיצוב עוגות מבצק סוכר עם דמויות (ולא רק חתן וכלה...)
מה חשוב לי בבן הזוג העתידי? "שיהיה חבר לחיים".
