הלוואה למימון שכר לימוד? רק תעמיק את הבעיה
אחד הבנקים בישראל הציע להורי התלמידים הדתיים: קחו הלוואה כדי לממן את לימודיהם. שמואל שטח חושב שעידוד לקיחת הלוואות אינו פיתרון, אלא עלול רק להעמיק את הבעיה
אך אם תשאלו את נציגי "פעמונים" הם ודאי יספרו לכם על משפחות רבות הנוטלות הלוואות למטרות צריכה כמו לעריכת חתונה מפוארת, למימון חופשה בחו"ל וכיו"ב, ובכך הן מכניסות את עצמן לסיכון. הן צורכות מעבר ליכולתן בהווה ומעמיסות על עצמן נטל חוב שעלול להכניס אותן לקשיים כלכליים, לסיחרור מימוני ולהזדקקות לגמ"ח. כשהן חותמות על ההלוואה הן אינן שמות לב שאין ארוחות חינם, וכי הן עתידות לשלם ריבית גבוהה על ההלוואות או על החריגות בחשבון הבנק. אותן פרסומות למימון חופשה אינן לעיתים אלא ביטוי לניצולו של האדם הפשוט החושב על הרגע, מבלי להבין את ההשלכות העתידיות.
בשבועיים האחרונים צדה את עיני מודעה של בנק מרכנתיל על "מהפכה בשכר הלימוד". הקמפיין של הבנק מבשר על הסדר משותף בינו לבין רשת החינוך של מרכז ישיבות בני עקיבא ורשת נעם-צביה. הורי התלמידים יכולים לקבל הלוואה על מלוא שכר הלימוד, ללא ריבית, בפריסה של עד 36 תשלומים.
מבחינה כלכלית ניתן להגדיר זאת כפריסת תשלומים לשלוש שנים ולא כהלוואה, שהרי אין היא מחויבת בריבית. ככל הנראה, הדבר משתלם לבנק משום שזו דרך שיווקית יעילה לגיוס לקוחות חדשים המחויבים לפתוח חשבון לצורך יצירת ההלוואה, כשהריבית ממילא אפס. הסדר זה גם נוח לרשתות החינוך שמקבלות את מלוא התשלום השנתי למוסד בלי צורך "לרדוף" אחרי המשפחות ובאופן שלכאורה נוח להורים.
אין דבר ראוי מאשר השקעה בחינוך. הלוואה למימון לימודים אקדמיים היא דבר נפוץ ומוצדק. אלא שיש הבדל משמעותי בין הלוואה למימון תואר
לעומת זאת, במקרה שלנו המשפחה נושאת בכל הנטל של שכר הלימוד. במקרה הטוב מדובר בתלמיד י"ב שלאחר סיום הלימודים הוא עוד ילמד בישיבה, ישרת בצבא, ילך ללימודים גבוהים וכניסתו לשוק העבודה תחל לפחות עוד 5 שנים וזאת בהנחה שהוא לא יתחתן ויהיה זקוק להלוואה גדולה הרבה יותר. בדרך יש לזכור שגם לימודים בישיבה וגם לימודים אקדמיים עולים כסף רב.
אם כן, הלוואה שכזו יכולה להכניס לא מעט משפחות לעול של החזר חובות. אמנם אין ריבית אך מהיכן יושג הכסף להחזר הקרן? מהוצאות על האחים הנוספים? מההלוואה הנוספת שיצטרכו לקחת גם בשנה הבאה?
ביקורתי אינה כלפי הבנק שפועל כגוף מסחרי המעוניין להרחיב את קהל לקוחותיו באופן לגיטימי, אלא כלפי רשתות החינוך שמציעות הסדר שכזה. הן אינן פועלות בשמו או מטעמו של הבנק אך הן יצרו מנגנון שיעודד הורים שאין להם יכולת כלכלית, לשעבד את העתיד וכאן הבעיה. במקרה שלנו הפיתרון אינו בהלוואה, אלא ביצירת מקורות אחרים ופתרונות אחרים שאינם מחייבים יצירת חובות.
לא בכדי אמרו חז"ל: "איזהו עשיר - השמח בחלקו" - במה שיש לו. אם הוא נוטל חובות מעבר לחלקו, הרי שהוא עלול להסתבך ולפשוט יד ורגל. טוב יעשו המשפחות אם יתכננו את התקציב המשפחתי שלהן לפי מקורות הכנסה מול השימושים וההוצאות, ויבחנו היכן הן יכולות לחסוך. ואולי זו ההזדמנות לשלוח את הילדים לחינוך ממלכתי דתי ציבורי, שלעיתים קרובות מביא את הילדים להישגים טובים מאוד גם מבלי להוציא אלפי שקלים, שלא תמיד ברור מהי תרומתם. השקעה כספית גבוהה בתחום החינוך אינה ערובה להצלחה חינוכית שתלויה בהרבה מאוד מרכיבים.
ובכלל, ישנן דרכים שונות להקטנת תשלומי ההורים כמו ע"י הגדלת מספר התלמידים במוסדות באמצעות צמצום מוסדות קטנים, יצירת ריבוי תפיסות וגוונים בתוך כל מוסד, יצירת שקיפות רבה של המוסדות כלפי ההורים, בחינה מחודשת של יעילות שעות הלמידה וכיו"ב.
בכל מקרה, עידוד לקיחת הלוואות אינו פיתרון, אלא עלול רק להעמיק את הבעיה. "מהפכה" אין כאן, אפילו לא עזרה. מן הראוי שהרשתות שלקחו חלק בקמפיין זה, יפעלו לתיקון אמיתי של הבעיה ולא יובילו למצב שיחייב אותנו לקמפיין נוסף שיהיה מיועד לעזרת המשפחות שתקרוסנה חלילה בעתיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
