אוכלים שניצל ושונאים "כפרות"? אתם צבועים

העליהום נגד מנהג ה"כפרות" באמצעות תרנגולות, המתקיים בערב יום הכיפורים, מגלם בתוכו צביעות והתנשאות. למי שאוכל בשר אין זכות לצאת נגד מנהג קדום. דעה

אסף גולן | 30/9/2014 13:17

תגיות: כפרות, טבעונות

שוב מתקרב יום כיפור ועימו אחד הדיונים המרתקים שמתעוררים כל שנה מחדש. הכוונה כמובן למנהג הכפרות בתרנגולים. הישראלים, לפחות רובם המוחלט, כבר התרגלו לשימוש בתינוקות כחלק מאחת ממצוות היסוד של דתם, קרי ברית המילה. גם רצועות הפרה בתפילין והקלף שעשוי מעור בהמה לא מזכירים כיצד הם הפכו למה שהפכו ולכן רובנו מתעלמים מכך באלגנטיות. ורק התרנגול המסכן, שבדרך כלל מופיע בסופר המקומי במצב צבירה סטרילי וידידותי למשתמש, הפך למרכז של פולמוס אדיר סביב מנהג עתיק, שנוצר בעת שאבותינו עליהם השלום עוד טיפסו על עצים ביערות אירופה ולא שמעו על זכויות בעלי החיים.

מנהג הכפרות בבני ברק צילום: אריק סולטן

טוב בוא לא נגזים, אבותינו כן ידעו שיש מצווה כזו של צער בעלי חיים, ואף הרחיבו בה הרחבות רבות בתלמוד ובספרי ההלכה בשעה ששאר העולם עדיין נהג לאכול בעלי חיים במצב הצבירה החי שלהם (ואני לא מתכוון רק לסושי), אבל הם בכל זאת ברברים שהנאורות המודרנית לא האירה את עיניהם.

בכל מקרה אם נקדים את המאוחר, אני צופה שגם השנה, כמו בכל שנה, נזכה לעדר מאמרים מטרחנים שיעסקו בסבלו של התרנגול המסכן שנצרך למנהג הכפרות. תשאלו מדוע אני מתייחס לנושא חשוב כזה תחת שם התואר 'טרחן'? ובכן, מי שאכלו תפוח בדבש בראש השנה (כן החומר הצמיגי והטעים הזה שמיליארדי דבורים מנוצלות בשבילו), שתו חלב, אכלו בשר (כשר, כמובן שכשר) והכי חשוב שמעו תקיעת שופר מקרן של אייל, שיעשו טובה ולא ייזכרו פעם בשנה להפוך להיות חובבי בעלי חיים דמיקולו.

כמובן, אין זה אומר שצריך להתעלל בתרנגול בעת ההמתנה שלו למנהג הכפרות, אבל זה גם לא

אומר שעושי המנהג הם חבורת פרימיטיבים שמוכיחים את צדקת טענתו הבסיסית של צ'ארלס דרווין.

כן, מודה באשמה, אני מרסס את הבית נגד ג'וקים, נמלים, טרמיטים ושרצים אחרים. וכן, אני מניח שהרעל בריסוס גורם להם לסבל גדול יותר מהסבל והנזק הפסיכולוגי שנגרם לתרנגול שאוחזים אותו ומסובבים אותו מעל הראש. גרוע מכך, אני משלם לוועד הבית כדי שיפזר רעל לעכברושים שמפעם לפעם פוקדים את הגינה המשותפת שלנו (גיסי המליץ לי לקנות נחש ממשפחת החנקים ולשחרר אותו בגינה, אבל אפילו לי יש קווים אדומים). ואפילו, פושע שכמותי, אני מפרק את קיני היונים שצומחים לי פעם בחודש במסתור הכביסה.

בעיני הקוראים הטבעונים אני כבר ממילא ראוי למשפט פומבי בבית הדין הפלילי בהאג תחת סעיף האישום רוצח המונים, אבל ביחס לשאר קוראי יש לי רק דבר אחד להגיד: תפסיקו לבלבל את המוח ותנו לקיים את המנהג בשקט, חבורת צבועים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

הוסף תגובה

הדפסה