קלטנו עלייה, לא נצליח להסתדר עם המסתננים?
ישראל אינה מפסיקה להיות מדינה יהודית כשאנו נותנים מקלט לזר. אנו מפסיקים להיות מדינה יהודית כשאנו לא עושים זאת. סוזן סילברמן חושבת שבהתנהלות המדינה מול המסתננים מאפריקה אנחנו שכחנו את לקח השואה
מר נתניהו, הממשלה שלך טועה ובגדול. ישראל אינה מפסיקה להיות מדינה יהודית כשאנו נותנים מקלט לזר. אנו מפסיקים להיות מדינה יהודית כשאנו לא עושים זאת.
דרום תל אביב
צילום: יוסי אלוני
הפגנת המסתננים מול הכנסת
צילום: אדי ישראלי
האם שכחנו את הציווי העיקש – לא להתייחס לזרים בדרך בה התייחסו אלינו במצרים? האם שכחנו מדוע המואבים נאסרו לבוא בקהל ישראל? האם שכחנו למי קראנו רשעים ולמי חסידים במאה האחרונה? המואבים נאסרו לבוא בקהל ישראל, וגם לא יוכלו להתגייר משום שלא חילקו מים לבני ישראל בצאתם ממצרים.
אלי ויזל, בספרו The Town Beyond the Wall, מספר את סיפורו של גבר יהודי העומד בתור ארוך וחם. ומה הוא רואה כשהוא מביט קדימה? אישה מסתכלת עליו מהחלון. שנים לאחר מכן, הוא יוצא לחפש את האישה הזו, על מנת לשאול אותה את השאלה – למה לא הבאת לנו מים? כשהוא מוצא אותה היא עונה לו ש"היו יותר מידי מהם".
"אפילו רק לאדם אחד, למה לא?" הוא שאל. הוא באמת היה צריך לדעת. מדוע?
אנחנו יכולים לדמיין את שיחת המואבים – "אנחנו חייבים להביא מים לבני ישראל האומללים! תראה כמה עייפים, מלוכלכים ורעבים הם!" "לא!" אומר אחר, "אם תתן מים לאחד מהם כל מואב תהיה מוצפת בהם. לא יהיה לנו מספיק מים עבור הילדים שלנו!"
אנחנו יכולים לדמיין את אותה אישה בסיפורו של פרופסור ויזל, בוהה באותם יהודים מורעבים ומוכי צמא. "מה אם אני אביא מים? קצת לחם? לפחות לילדים?" היא אומרת לבעלה. "לא", הוא עונה. הם יסמנו אותך. המשפחה שלנו תסבול."
שכחנו את לקח השואה, כשאומות העולם הפנו עורף לפליטים היהודים, כשהצהרנו 'לעולם לא עוד', ויצרנו את אמנת הפליטים של האו"ם.
בשנת 1977, מנחם בגין עורר את זכרה של סנט לואיס, אונייה מלאה בפליטים יהודים שלא הורשתה לעגון בחופי ארה"ב וקובה. הקובנים טענו שעקב האיום הקיומי
גורלם של מבקשי המקלט קשור ישירות לגורלה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. האם נהיה אומה שמעגנת את "ואהבתם את הגר" בלב ערכיה? או נהיה אומה של מואבים ופרעונים, המצהירים, "הזרים רבים ועצומים ממנו, הבה נתחכמה להם פן ירבו."
יש לנו את הכלים להתמודד באופן צודק עם מבקשי המקלט האפריקאים הנמצאים כאן. אנו יכולים לחשוב בצורה יצירתית – כאנשי התנ"ך, התלמוד, אנשי גילויים והמצאות. אנחנו 0.1% מאוכלוסיית העולם, ו 20% מזוכי פרס נובל. למה? משום שאנו יצירתיים וחדשניים. אנו לא חושבים על עצנו כעל משרתי האל, אלא כעל שותפיו.
האם אנו, שהצלחנו לקלוט מהגרים מכל צבע ומכל מדינה, לא יכולים להתמודד עם קבוצה של מבקשי מקלט שמספרה נמוך מאחוז אחד מאוכלוסיית ישראל? בואו נהיה חכמים, חומלים ויצירתיים, לטובתם של הפליטים שבנינו. הבה נעמוד באומץ ובחזון כשותפיו של האל ביצירת העולם שאנו רוצים לחיות בו. הבה נהיה מדינה יהודית.
הרבה סוזן סילברמן היא מייסדת JustAdopt.net, פעילה בנשות הכותל, מתגוררת עם בעלה וחמשת ילדיהם בירושלים. מנחם פרידמן הוא סטודנט למשפטים במונטריאול
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
