בתי הדין קורסים, שרת המשפטים לא מסייעת
היועץ המשפטי להנהלת בתי הדין הרבניים שיגר מכתב חריף לשרת המשפטים ולרב הראשי והתריע: "אנחנו עומדים בפני קטסטרופה". בדיקת "מקור ראשון": מניעים פוליטיים מעכבים את מינוי הדיינים
למרות שכל המועמדים כבר נבדקו, כינוס הוועדה למינוי דיינים מעוכב באופן מכוון על ידי שרת המשפטים בשל מניעים פוליטיים ואי־הסכמה על זהות המועמד למנכ"ל בתי הדין. "אני חוזר ומתריע: אם לא ימונו מיד, כאן ועכשיו, דיינים לבתי הדין תוך התחשבות בחוסרים הצפויים לשנה הקרובה, אנו צפויים לקטסטרופה", כך טען יעקבי במכתבו, שנחשף לראשונה ב-nrg. הוא ציין כי "יש צורך במינוי כ-20 דיינים (לבתי הדין האזוריים) כבר עכשיו, שאם לא כן אנו צפויים למשבר נוסף תוך חודשים ספורים. ככה אי אפשר לנהל מערכת. המצב שערורייתי".
בשנה האחרונה עוקב מוסף "צדק" של "מקור ראשון" אחר עבודת הוועדה למינוי דיינים והעיכובים הבלתי־נגמרים בהליכי המינוי. כעת נחשפים פרטים נוספים מאחורי הקלעים של פעילות הוועדה, והסיבות האמיתיות לשיתוקה המתמשך. לטענת חבר הוועדה מטעם לשכת עורכי הדין, עו"ד מרדכי אייזנברג, כינוס הוועדה מעוכב באופן מכוון עד ששרת המשפטים ציפי לבני והרב הראשי יצחק יוסף יגיעו להסכמות בנוגע למינוי מנכ"ל קבוע לבתי הדין הרבניים, זאת אף שאין כל קשר מהותי בין המינויים.
לפני כשלושה חודשים עתרה לבג"ץ 'התנועה למדינה יהודית', עמותה הפועלת לשמירת וחיזוק אופייה היהודי של מדינת ישראל, בדרישה לחייב את שרת המשפטים לכנס את הוועדה למינוי דיינים בהקדם ולעתים תכופות, "עד שיעלה עשן לבן" והדיינים החסרים ימונו.
המצב בשטח, נטען בעתירה, הוא בלתי נסבל. מאז הפעם האחרונה שבה מונו דיינים לבית הדין הרבני הגדול חלפו שבע שנים. מלבד הרבנים הראשיים המכהנים בבית הדין הגדול מתוקף תפקידם, חמישה תקנים מתוך השבעה הקיימים נותרו בלתי מאוישים מאז שנת 2011. כיוון שהדיונים בבית הדין הגדול חייבים להיעשות בפני הרכב של שלושה וכל אחד מהרבנים הראשיים מקדיש יום אחד בשבוע לדיונים, הדיונים בבית הדין הגדול מתקיימים כיום במשך יומיים בשבוע בלבד.
"נדרשים לפחות תשעה חודשים כדי לשמוע את הערעורים בתיקים שנקבעו לדיון", כתב מזכיר בית הדין הרבני הגדול, בנימין שונם, לרב יצחק יוסף בתסכול לא מבוטל. "כמות גדולה מאוד של תיקים מתעכבים, הן פסקי דין שטרם הסתיימו והן במתן החלטות בבקשות ביניים כגון עיכובי ביצוע, רשות ערעור, הארכת מועד ועוד". במכתב שנשלח ב־17 באוגוסט, לקראת חזרת בית הדין הגדול מהפגרה, מפציר שונם ברב יוסף לשקול מינוי זמני של דיינים מבתי הדין האזוריים כדי לתת מענה חלקי לעומס. עוד הוא מוסיף כי "בשלב זה איני רואה מנוס מביטול הדיונים שנקבעו בימים שאינם א' וג' בשבוע, ואבקש את הנחיית כת"ר להודיע על כך לבעלי הדין. שאם לא כן, אנו צפויים לטענות קשות על זימון הצדדים לשווא לדיונים שידוע מראש שלא יתקיימו".
בתגובה השיב הרב יוסף כי אין להמשיך בנוהג של מינויים זמניים לבית הדין הגדול, מפני שהדבר פוגע בעבודת בתי הדין האזוריים. עוד כותב הרב הראשי כי לאחר ששקל את העניין החליט שלא להוסיף לעצמו ימי דיונים במהלך השבוע, וזאת בעקבות החשש שלא יהיה מדובר בפרק זמן קצר ומוגדר. "איני יכול לסלק ספק מלבי שמא אין העיכובים המתמשכים נעשים בתום לב. הפגיעה הקשה בשנה האחרונה בתחומים הלכתיים ותורניים רבים וביחסי דת ומדינה מביאה אותי לתהייה שמא מבקשים להוסיף ולפגוע בדרך זו גם ביכולתנו למלא כראוי את מכלול תפקידנו כרבנים ראשיים".
בבתי הדין האזוריים המצב לא טוב בהרבה. רק השבוע שיגרה נציגות הדיינים מכתב חריף ליועץ המשפטי של הנהלת בתי הדין, עו"ד שמעון יעקבי, במחאה על העומס הבלתי נסבל בבתי הדין ובטענה כי מאז קום המדינה כמעט לא עודכן מספר הדיינים בישראל. אלא שלמרבה המבוכה גם מספר התקנים הקיים אינו מאויש במלואו, ולא ברור מה תועיל הגדלת התקנים כאשר הוועדה למינוי דיינים משותקת פעם אחר פעם מסיבות פוליטיות.
מאז שנת 2011 לא מונו דיינים, וכיום מתוך 84 תקנים, 14 אינם מאוישים. הרב שלמה דיכובסקי, מנכ"ל בתי הדין לשעבר, נהג לנייד דיינים מבית דין אזורי אחד למשנהו כדי לקיים הרכבים של שלושה ולייעל את עבודת הדיינים, אך מאז פרישתו באוגוסט האחרון לא מונה מנכ"ל קבוע ואפילו הפתרון הזמני הזה נמנע. המחדל של אי־מינוי מנכ"ל בשעה שהמערכת גם כך בקושי מתפקדת מתעצם בעקבות העובדה שפרישתו של הרב דיכובסקי הייתה ידועה מראש, שכן מלכתחילה מינויו נקצב לארבע שנים בלבד.
"אני מסיים היום את תפקידי במערכת מבלי שמונה לי מחליף", כתב הרב דיכובסקי לשרה לבני ולרב יוסף במכתב קצר ומכמיר לב, ערב פרישתו. "לצערי לא ניתנה לי הזדמנות להיפרד מכם כראוי. בנוסף, אין לי גם את האפשרות להעביר את תפקידי בצורה מסודרת, עקב אי־מינוי מי שימלא את מקומי. אני מבקש להודות לכם על שנים של עבודה משותפת, בתנאים לא קלים. צר לי על המערכת הפועלת כבר שנים בחוסר מובהק של דיינים, ועל החוסר הנוסף של היעדר מנהל מהיום והלאה".
בינתיים מינתה השרה לבני את עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, למנכ"לית זמנית של בתי הדין, אך כיוון שמדובר בתפקיד הכולל גם מאפיינים שיפוטיים ומצריך על פי החוק הכשרה לדיינות או לכהונה כרב עיר, פלמור יכולה לעסוק רק בעניינים האדמיניסטרטיביים הקשורים לניהול משאבי אנוש, רכישת ציוד ומכרזים שונים. בהקשר זה טענה התנועה למדינה יהודית כי על השרה לבני לבטל את מינויה של פלמור ולפעול למינוי מנכ"ל קבוע.
ההתחלה הייתה מבטיחה. לפני כשנה, זמן קצר לאחר הבחירות לכנסת ומינוייה של לבני לשרת המשפטים, התגבש הרכב הוועדה הנוכחי ופורסמו שמות 22 המועמדים לבית הדין הרבני הגדול. תוך חודשיים בלבד הופיעו כל המועמדים בפני חברי הוועדה, אך מסיבות בלתי מובנות נדחתה ההחלטה על המינויים למועד מאוחר יותר. במקביל מונו שתי ועדות משנה מקרב חברי הוועדה שעליהן הוטל לראיין את המועמדים לבתי הדין האזוריים ולגבש חווֹת דעת לגביהם. מתוך כמאתיים מועמדים שניגשו להליך, פורסמו בחודש מאי השנה שמותיהם של 74 המועמדים הסופיים.
בחודש יוני התכנסה הוועדה כדי לדון במינויים, אך עקב טענות שונות הנוגעות לקרבת משפחה בין חלק מהמועמדים לחברי הוועדה ולדיינים מכהנים התפוצצה הישיבה לאחר שהרב ציון בוארון, דיין בית הדין הרבני הגדול, יצא בסערה מחדר הדיונים בעקבות הוצאת בנו מן הרשימה. בסך הכול נפסלו 14 מועמדים.
מדוע אם כן לא כונסה הוועדה בחצי השנה שחלפה מאז? את התשובה ניתן לגלות בתגובתו המפתיעה של עו"ד אייזנברג, היחיד מבין חברי הוועדה עד כה שבחר להגיב לעתירה באופן אישי. לדבריו, תגובת הפרקליטות לעתירה אינה יכולה לייצג את עמדת הוועדה מהסיבה הפשוטה שהוועדה לא כונסה וממילא כלל לא הביעה את עמדתה בעניין.
החלק היותר מעניין בתגובתו של אייזנברג נפתח בכותרת "הקונספציה - מדוע לא ממונים דיינים?", ובו הוא טוען, "מידיעה אישית", כי אם בית המשפט העליון לא יתערב בנושא, הוועדה תכונס אך ורק לאחר שיתקיימו כל התנאים הבאים במצטבר: הסכמה של רוב חברי הוועדה על מינויים של 14 דיינים לבית הדין האזורי, הסכמה של שמונה מחברי הוועדה על מינויים של חמישה דיינים לבית הדין הרבני הגדול, הסכמת שרת המשפטים למינויים הללו והסכמת שרת המשפטים והרב יוסף על מינוי מנכ"ל קבוע. על פי אייזנברג מדובר בהתנייה שאינה חוקית.
הפגישות בין השרה לבני והרב יוסף בנוגע למינוי המנכ"ל נדחות ומבוטלות שוב ושוב. גם יתר חברי הוועדה לוקחים את הזמן ואינם ממהרים להגיע להסכמות. הוועדה כבר עמדה סוף־סוף להתכנס, אלא שח"כ אריה דרעי, המושך בחוטים והאחראי על סגירת דילים שונים, פוצץ את ההבנות שעות ספורות לפני הישיבה. התברר שאחד המועמדים לבית הדין האזורי, הרב ניר ורגון מבית שמש, תמך בבחירות לראשות העיר במועמד הלא נכון.
תגובתו של אייזנברג היא הפעם הראשונה שבה חבר הוועדה חושף באופן פומבי וללא היסוס את השימוש הבעייתי שעושה שרת המשפטים בסמכותה להורות על כינוס הוועדה. ייתכן שהדבר נובע מהעובדה שבעוד שלושה שבועות פוקעת תקופת כהונתם של אייזנברג ועו"ד אשר אקסלרוד, נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה. העבודה הרבה, כולל עשרות ישיבות ופגישה עם למעלה ממאה מועמדים, תרד לטמיון, וההכרעה על המינויים צפויה להידחות, שכן נציגי הלשכה החדשים ייאלצו ללמוד את החומר מחדש ולהיפגש לפחות עם חלק מהמועמדים לפני שיוכלו להביע באופן רציני את דעתם.
לאור זאת, הצטרף אייזנברג לאמור בעתירה וטען כי "החוק איננו מסמיך את השרה להתנות מינוי דיינים לבית הדין הגדול במינוי מקביל לבתי הדין האזוריים, ודאי וודאי לא עד להסכמה בדבר מינוי מנהל בתי דין כלבבה". אייזנברג אף מתח ביקורת על ארגוני הסיוע לעגונות ומסורבות גט, ותהה: "היכן הם כל הארגונים ואנשי/נשות הציבור אשר מעלים על נס ובצדק רב את סבלן הגדול של העגונות ומסורבות או מסורבי הגט, כיצד נדם קולם/ן לנוכח עינוי הדין המחפיר התורם תרומה נוספת לסבל האנושי של המתדפקים על דלתות בתי הדין הרבני, דלתות הממאנות להיפתח בהעדר דיינים לדון דין".
בשיחה עם 'מקור ראשון' מסביר אייזנברג: "זה הכול כלים שלובים. הוועדה לא תתכנס למנות רק דיינים באזורי, כי אז חברי הוועדה או תופרי הדילים יהיו
על פי אייזנברג מדובר בעוול נוראי. "נניח שצריך לתפור דיל לגבי זהות הדיינים בבית הדין האזורי. אני מבין שיש משחקי כוחות, כל אחד רוצה דיינים מסוג מסוים ודווקא הקונצנזוס הזה מביא את המגוון. אבל לבוא ולהגיד תסכימו לדיינים מסוימים שאני רוצה בבתי הדין האזורי ואז אוותר לכם בבית הדין הגדול, זה כבר פרה וחמור, זה מפר את האיזון". לטענת אייזנברג, אם הוועדה הייתה מכונסת למשל רק לצורך מינוי דיינים לבית הדין הגדול, כבר מזמן היו מגיעים להסכמה ברוב הנדרש.
אז מי בעצם מנסה לתפור את החליפה המסובכת הזאת?
"זה באמת מאוד מסובך. אבל אם את שואלת מי החייטים, וזה עוד עניין שאני מתריע עליו שמובלע בתגובתי לעתירה, אז מי שתופר את החליפה אלו גורמים פוליטיים מחוץ לוועדה". אייזנברג מעדיף שלא לנקוט בשמות.
תוך שלושה שבועות פוקע המינוי שלך ושל עו"ד אקסלרוד. בעתירה נרמז שאולי גם זו הסיבה לדחיית הדיונים.
"הדעות חלוקות בעניין הזה. אני באמת אינני יודע. בכל מקרה אינני עומד להגיש את מועמדותי פעם נוספת, בטח שלא מול עו"ד אקסלרוד שמרבית הסיכויים שימונה בשנית עם נציגה נוספת. מבחינתי אני לא רואה בכך החמצה ומברך ברוך שפטרני מעונשו של זה. אי אפשר למלא את השליחות הציבורית הזו במלוא הטוהר כשהשיקולים הציבוריים נגזרים מאינטרסים מגזריים ומפוליטיקה, ולאו דווקא למען מינוי הדיינים המוכשרים והראויים ביותר".
ציפית למשהו אחר?
"כן, ובשלבים מסוימים חשבתי שאצליח להגשים את זה, אבל הפוליטיקה הייתה חזקה יותר. אני מתכוון אגב לכל המגזרים. זה לא מגזר אחד או חוג אחד. אלו כללי המשחק של כולם, מגדול ועד קטן, והאכזבה שלי היא דווקא מהגדולים שהיו צריכים להיות חלוצים לפני המחנה ולהתוות את הדרך, אבל הם חברו למשחק המושחת הזה".
"אנחנו לא מצפים לפסק דין דרמטי בעניין", מודה עו"ד אורי פז, היועץ המשפטי של התנועה למדינה יהודית, "אבל אנחנו מקווים שהעתירה תהיה זרז לחברי הוועדה השונים לצאת מהמגדלים שלהם ולהתחיל לפעול ולהזיז דברים".
בדרך כלל מכנסים את הוועדה לאחר שכבר יש הסכמות, וכך נהג גם השר לשעבר יעקב נאמן. אולי זהו דווקא מהלך סביר?
"כינוס הוועדה נועד להגיע להסכמות ולקיים משא ומתן. מאז שהודיעו על זהות המועמדים אין כינוס, ובכך שרת המשפטים מועלת בתפקיד הציבורי שלה. על פי החוק היא מחויבת לכנס את הוועדה, בייחוד לאחר שנשיא בית הדין הגדול הרב יוסף דרש זאת ממנה. הרי ייתכן מאוד שהיה ניתן להגיע להסכמות על מינוי אחד או שניים".
לדברי פז כשמשווים את המצב לנעשה בוועדה למינוי שופטים שמתנהלת ביעילות יוצאת דופן, התמונה הופכת בעייתית עוד יותר. "השרה לבני כבר מינתה בכהונתה הנוכחית 80 שופטים; מינוייה של השופטת ענת ברון לעליון נקבע עוד לפני פרישתו של הנשיא גרוניס. אני גם בטוח שאם היה צריך למנות כעת מנהל חדש למערכת בתי המשפט לא היה עולה על הדעת לדחות את ההחלטה בעניין זמן כה רב".
מלשכת הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב יצחק יוסף, נמסר כי "כבוד הרב הראשי לישראל ושרת המשפטים נפגשים על בסיס קבוע ולצורך עבודה שוטפת, השבוע תתקיים עוד פגישה במסגרת הזו. כבוד הרה״ר תומך בכל לב בטענותיהם של העותרים ומצפה כי סאגת מינוי הדיינים תסתיים בהקדם. מערכת בתי הדין זקוקה בדחיפות לחיזוקים ולאיוש התקנים הפנויים, על מנת לתת לציבור המתדיינים את השירות המיטבי. המצב הנוכחי לא מקובל בשום אופן. עמדתו של כבוד הרה"ר היא כי יש לכנס לאלתר את ועדת המינויים ללא כל 'דילים' כאלה ואחרים.
"באשר למינוי מנהל כללי, על פי חוק בתי הדין הרבניים חלה חובה על מנהל כללי להיות בעל כושר לדיינות או להיות בעל כושר לרב עיר. המצב הנוכחי עומד בניגוד מוחלט לדרישה הזו של החוק ויש לעשות הכול על מנת לאייש את התפקיד כפי דרישות החוק. מבין דייני ישראל ישנם דיינים רבים המכירים את המערכת ומתאימים למלא את התפקיד, ואין כל סיבה שהמינוי לא יצא לדרך בהקדם האפשרי. למותר לציין כי עמדתנו היא כי אין לקשור בין מינוי המנכ״ל לבין מינוי הדיינים".
תגובתה של שרת המשפטים לא נמסרה עד לשלב זה.
קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
