מי לא רוצה צימרים לחרדים בערד?
חרדי תושב העיר ערד ביקש לבנות חמישה צימרים על גג ביתו, אך הוועדה המקומית שללה את בקשתו. היזם, ישראל מנלה, לא וויתר והגיש עתירה בטענה כי הסירוב נעשה על רקע היותו חרדי
עו''ד אלי וילצ'יק
חרדים. אילוסטרציה
צילום: דני מרון
ישראל לא ויתר ופנה לוועדת הערר בטענה שהסיבה האמתית והבלתי מוצדקת להתנגדות לבקשה היא עובדת היותו חרדי והחשש שנוצר בקרב התושבים מפני שינוי אופייה "החילוני לחלוטין" לדבריהם, של השכונה. וועדת הערר קיבלה את טענתו וקבעה כי "שיקול זה הוא שיקול זר במובן הבסיסי ביותר והפוגעני ביותר מאחר שיש בו משום הפליית אדם על רקע אמונתו הדתית. עם כך אין להשלים".
בכדי להשיב את אמון הציבור בהליך התכנוני ומניעת הדרת קבוצה מסוימת על רקע אמונתה, וועדת הערר החליטה לדון בבקשה מלכתחילה ולבסוף אף ניתן ההיתר המיוחל. "היה ניסיון להסתיר את השיקולים האמתיים שעמדו בבסיס ההחלטה אבל בסופו של דבר האמת נחשפה ואני שמח על כך", מסר עו"ד אלי וילצ'יק שייצג את ישראל בפני הוועדה.
על פי וילצ'יק, עיריית ערד מעודדת את הקמת הצימרים שמספקים פרנסה לתושבים המקומיים, אלא שישראל, חרדי שדווקא נולד בערד עורר את השדים מרבצם. "במהלך הדיונים בוועדה היו השתלחויות לא נעימות ומביכות כנגד הציבור החרדי, שהם תולים כביסה בחוץ וזה מכער או זורקים
אין זו הפעם הראשונה בה נקבע כי התייחסות וועדת תכנון לזהותו הדתית של מבקש היתר אינה סבירה ומידתית. לפני כחודשיים ניתן בבית המשפט העליון פסק דין בעניינו של "בית נתיביה" אגודה לחקר כתבי הקודש בישראל הפועלת מטעם זרם היהדות המשיחית. בקשתה של האגודה לשינוי ייעוד מבנה הממוקם בירושלים ממבנה מגורים למוסד והוספת קומת מגורים נוספת נדחתה, בין השאר לאור פגיעה ברגשות התושבים המתגוררים בסמוך למבנה.
בית המשפט העליון קבע כי על אף שוועדות התכנון רשאיות לשקול שיקולים רחבי יריעה הנוגעים למרקם הדתי-סוציולוגי של האזור ולפגיעה ברגשות הדת של תושבי השכונה וצביונה הרי שוועדת התכנון חרגה ממתחם הסבירות והמידתיות שכן "בחברה בעלת מרקם סוציולוגי הטרוגני , כמו זה העולה מהתיאור הנ"ל, דחיית התכנים מטעמים של פגיעה ברגשות הדת – איננו מתיישב, עם הצורך לכונן אמונות ואורחות חיים, על רקע של חיים ומגורים משותפים".
קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
