"הרב גורן תמך בפעילויות מעורבות בבני עקיבא"
מזכ"ל תנועת הנוער לשעבר, אמנון שפירא, מספר כי הרב שלמה גורן ז"ל היה מהתומכים בפעילויות משותפות לחניכים וחניכות בבני עקיבא. "כך רציתי וכך נכון לעשות", סיפר
חניכי בני עקיבא
פלאש 90
הרב שלמה גורן ז''ל
צילום ארכיון: ליהיא לפיד
בתשל"ט, לפני ארבעים שנה בקירוב, שימשתי מזכ"ל 'בני-עקיבא', ובאותה עת התפרסמה תשובה של הרב שלמה אבינר האוסרת באופן גורף פעילות מעורבת של בנים ובנות, וראיותיו המפורטות עמו. נכנסתי למצוקה כפולה: מבחינת התנועה, כוחה הוא קודם כול במודעות העצמית שלה כי דרכה היא זו הנכונה. לפיכך, ההגדרה כי היא מתנהלת באיסור היא לגביה כגזיזת מחלפות שמשון. שנית – וזה העיקר – הנני מחויב להלכה, ואיני מוכן להיכנס בגדר "בדיעבד".
מפני כבוד הרב אכתוב בעדינות: כשבחנתי היטב את פסק ההלכה שלו, שהסתמך על שפע מקורות מהתלמוד ועד לפוסקים האחרונים, נדהמתי להיווכח כי הרב אבינר לא הבין את המקורות, או שיותר גרוע – הבין, אבל הִטה אותם באופן מכוון. החלטתי שזו עת חירום, ובמשך חודשים ארוכים התפניתי מחלק מעיסוקיי וניתחתי אחד לאחד את כל המקורות שהביא וכתבתי תשובה נגדית, שהאיסורים שהעלה נפלו בה בזה אחר זה.
מי שמעוניין לבחון בעצמו את המקורות, שיחפש באינטרנט "אמנון שפירא, חברה מעורבת" וימצא את תשובתו של הרב אבינר והן את השגותיי עליה באתר 'נאמני תורה ועבודה'. לתשובותיי צירפתי עוד רבנים שתמכו מלכתחילה ב"חברה מעורבת", ובהם הרב חיים דרוקמן, הרב יוסף דב סולובייצ'יק, הרב יצחק ניסנבוים ועוד. לימים הצטרף לתשובה גם הרב שרלו. בעמוד הראשון נכתב: "אין הסכמות, אדרבה – יהיו אי הסכמות. יש בחוברת מקומות חז"ל ופוסקים, והם ההסכמות, והיא נועדה למדריך המשכיל, היודע ללמוד תורה בעצמו".
ערב לפני שהחוברת הייתה אמורה להישלח לדפוס, ישב במשרדי בחור צעיר, רמי סדן – אחיו של הרב אלי סדן מעלי - ואמר לי שחובה עלינו להשיג הסכמה לתשובה. דבריו
היו אלה שעתיים שלא אשכח כל חיי: ישבתי בדחילו וברחימו מול הרב הראשי לישראל, שקרא את כל הנימוקים שסתרתי בהם את כל פסקיו של רב חשוב בישראל, בוגר התנועה מצרפת. ישבתי שם ללא ניע ומבלי להוציא הגה, כשאצבעו של הרב גורן עוברת בקפדנות על כל שורה בטקסט. הוא לא דילג ולא החסיר ולו מילה אחת. לאחר שסיים ביקש להשאיר את החוברת אצלו לעיון נוסף.
כעבור חודשיים הזמין אותי אליו ל'היכל שלמה' שבירושלים, ובחתימה של הרבנות הראשית לישראל, בצירוף מכתב הסכמה אישי חם, רשם את שמו בפתח הספר. לימים סיפר לי שהרב אברהם שפירא, ראש ישיבת 'מרכז הרב' שהובילה את ההתנגדות לפעילות מעורבת ב'בני עקיבא', שאל אותו מדוע נתן הסכמה כזו, והרב גורן השיב: "כי כך רציתי, וכן נכון לעשות".
בחתימתו הנמרצת על החוברת נתן הרב גורן זצ"ל את הלגיטימציה ההלכתית-התורנית הגבוהה ביותר ל'בני-עקיבא' לשם הצדקת פעילות משותפת הכוללת בנים ובנות. על כך, גם כעבור שני עשורים, אני רוצה להודות לאיש הגדול הזה: רב גדול בתורה ואיש עם אומץ לב גדול – והרי לא תמיד שוכנות שתי התכונות הללו יחדיו.
קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
