רכזות השירות הלאומי יטפלו בהטרדות מיניות
בעקבות עלייה בשיעור ההטרדות המיניות בקרב השירות הלאומי, הוחלט להכשיר את רכזות השירות למניעה וטיפול בהטרדות מיניות. ח"כ עליזה לביא: יש לנו אחריות לדאוג לכל הבנות

אילוסטרציה
צילום: שאטרסטוק

שר שלום ג'רבי
צילום: יוסי אלוני

חברת הכנסת עליזה לביא
צילום: פלאש 90
יו"ר הוועדה ח"כ עליזה לביא אמרה היום כי היא "מברכת על השינוי. והיה מחניך קדוש. נהוג לחשוב ש'לא יכול להיות', שיש איסורים הלכתיים. אבל קמה קול זעקה מלמטה. התחלנו בצורה לא קלה. נשמעו האשמות נגדי שאני מכפישה את השירות הלאומי, ולא היא. תפקידנו לדאוג לכל הבנות. אתם חייבים להכניס לתנאי הסף שרק גוף שמינה ממונות על הטרדות מיניות יקבל תקני שירות לאומי. בנוסף אתם צריכים גוף פנים ארגוני אצלכם שיטפל בנפגעות, כמו מרכז מהות בצבא, ולא לסמוך על קופות חולים, שם הבנות צריכות להמתין חודשים לטיפול".
מנכ"ל השירות הלאומי-אזרחי, שר שלום ג'רבי, ציין כי "ההחלטה הזו התקבלה בעקבות הדיון אצלך בוועדה. הארת את עינינו כשדרשת הכשרה אחידה לכל העמותות, ומגורם מקצועי. היו הכשרות גם קודם, אבל לא כולן היו באותה רמה. הרשות מתחייבת לממן את הכשרת מאות הרכזות. הגופים המוכרים יעגנו בהסכמים שלהם עם כל גוף מפעיל שיעמוד בכל התנאים, וכן את זכותו לקבל מידע. ההכשרות יינתנו לפי סוגי האוכלוסייה - יש מתנדבים בנים, יש מגזרים לא יהודיים ויש בעלי צרכים מיוחדים. נדאג שכולם יקבלו הכשרות מתאימות".
"יו"ר הוועדה מציעה מנגנון זריז בתוך הרשות שיטפל בבת שנפגעת – אם צריך לשלם, נשלם. הטרדה מינית יכולה לפגוע בכל אחד וזה קורה גם לבנים. אני מוכן
ליאת קליין, איגוד מרכזי הסיוע, אמרה כי "אולי ביטוח לאומי, שנותן מענה לנפגעות הטרדה מינית בעבודה ובצבא יוכל לתת סיוע ראשוני גם לנפגעות הטרדה בשירות הלאומי. בהליך המשמעתי לא נעשה היום כל מה שצריך להיעשות. אני מקווה שכשהממונות יקבלו הכשרה, הן ידעו שיש המון צעדים, ביניהם השעיה של המטריד, שלא נעשית היום, כדי לעצור את המשך הפגיעה. חשוב גם לחדד את הגבולות ביחסים בהסכמה. להבהיר לבנות שעובדות עם רכזי קהילה ורכזי חינוך מה זה יחסי מרות".
ידעיה לוין, מנכ"ל בת עמי, ציין כי "התקן של עובדת סוציאלית אחת ל-750 בנות לא מספיק. אי אפשר לטפל בצורה כזו. הבעיה המרכזית היא המקרים שלא מגיעים לידיעתנו. יש לנו רכזת אחת ל-70 בנות. כך זה לא ילך. אם זה לא ישתנה, לא נצליח לעשות שינוי משמעותי".
צעירה בשם פ. סיפרה בגרון חנוק את סיפורה האישי. "שירתתי באולפנת דולב. זו מסגרת לנערות בסיכון, חלקן מקרי קצה קיצונים. הייתי מדריכה חדורת אידאלים. אחת החניכות פגעה בי מינית. זה נעשה במטרה לערער את המקום שלי. עצרתי אותה, מנעתי ממנה לפגוע בי יותר. פניתי לכל גוף שהיה אחראי – לעובדת הסוציאלית, למנהל, לרכזת. אף אחד לא אמר לי מילה", סיפרה.
פ' הוסיפה כי "עד סוף השנה הייתי צריכה להמשיך לטפל באותה חניכה ולהתווכח אתה שתיקח את התרופות ולהיות אתה אחת לאחת, כשהיא התוקפת שלי. חדשים שלמים אף אחד לא נתן לי מענה, לא נפשי ולא טכני. אין כזה דבר פגיעה מינית לא רצינית. זה צרוב בנפשי. חברה טובה שלי שירתה במקום אחר, שם בחור הטריד אותה. היא פנתה מספר פעמים לרכזת ונענתה בהתעלמות. היא לא ענתה לה על הודעות סמסים. אחרי חודש וחצי היא הפסיקה להגיע. שבוע אחר כך היא קיבלה נזיפה מהרכזת שהיא לא מגיעה לתקן. בהכשרות חייבים ללמד את הבנות לדעת לצעוק. לדעת מה לעשות כשהן באותו חדר עם התוקף. יש מקומות שאסור לאשר להם תקן שירות. עד היום אני בהלם שנתנו לילדה בת 18 להיכנס לאולפנת דולב או לשירות בתי הסוהר. זה לוע הארי. דמן של הבנות בראשכם".
קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg