מילה טובה לרבנות: "סיירת הכשרות" עובדת מצויין
לא הכל שחור: מחלקת "פיקוח הונאה בכשרות" מורכבת בסך הכל מ-5 מפקחים שאחראים לאתר בכל פינה בישראל מזון או עסק לממכר מזון הנושא את הכיתוב "כשר" באופן פיראטי
לא הייה מפתיע לראות שלשמע הרעיון להעניק ולו עוד גרם בודד של שררה לרבנות הראשית, נתקף הישראלי הממוצע היסטריה. כן, לצערנו, גורמים שונים – חרדים ודתיים לאומיים כאחד – הצליחו לאורך הדורות ליצור לרבנות ולמשרד לשירותי דת סטיגמה כה חזקה של שחיתות וסיאוב, שאני בספק אם, ואם כן – מתי ואיך, ניתן יהיה לשנותה.
במקרים רבים, לצערי, אני נאלץ להודות שאני שותף לביקורת נגד הרבנות ונגד אנשי המשרד לשירותי דת. בעיני, גם אין הבדל מהותי בין אם השר לשירותי דת הינו איש ש"ס או נציג הבית היהודי. אם נסתכל על השנתיים האחרונות, בהן מי ששלטו בשירותי הדת היו דווקא אנשי הציונות הדתית, נראה שלא קודם על ידם באופן משמעותי ולו עניין אחד בסוגיות דת ומדינה: לא כשרות, לא גיור (הקרדיט כולו בנושא הזה מגיע לאלעזר שטרן; בבית היהודי בעיקר תקעו לו מקלות בגלגלים), לא חוק רב ראשי אחד, לא מינוי דיינים; פשוט כלום. לכן, בעיני, הפניית האצבע לאנשי ש"ס ויהדות התורה בלבד – שגויה; הם לא האשמים היחידים במצב הקטסטרופלי שאנו נמצאים בו בתחום שירותי הדת. בבית היהודי יכולים לטפוח לעצמם על השכם בגאווה על כך שהם בהחלט גרועים לא פחות מאף אחד אחר.

עם זאת, ישנן נקודות אור גם ברבנות הראשית ומן הראוי, בעיני, שהתקשורת תחשוף גם אותן לידיעת הציבור. מחלקת פיקוח הונאה בכשרות, אותה מחלקה שברבנות ביקשו להרחיב את סמכויות אנשיה, בראשות הרב רפי יוחאי, מורכבת מ-5 מפקחים שבסמכותם לאתר בכל פינה בישראל מזון או עסק לממכר מזון הנושא את הכיתוב "כשר" באופן פיראטי. אכן כן, 5 אנשים – זה כל מצבת כוח האדם שמוקצית למחלקה החשובה הזו, אשר מתפקידה לפעול, כאמור, מראש פינה עד אילת ולאתר, למשל, בשר שהוברח מכפרים ערביים לשטח ישראל ומוצג כאילו נשחט על ידי ראש כולל בירושלים; להזהיר את הציבור ממאכלים שנושאים חתימות של רבנים בשקל ושל בד"צים קיקיוניים; לעדכן על עסקים המציגים לעיני הציבור תעודות כשרות מזויפות, וכו'.
אף שנראה שמדובר במשימה בלתי-אפשרית, לאור היקף העבודה, מורכבותה ומיעוט העובדים, נדמה שהמחלקה הזו דווקא מצליחה, ואפילו לא מעט. ניתן להיחשף לפעילותה בעיקר דרך "עדכוני הכשרות" שהיא מפיצה לעיתים קרובות.
ובימים אלו, כשבמשרדי הממשלה השונים העובדים מקפלים את הציוד ומתכוננים לקראת הבחירות, נדמה כי היחידים שממשיכים לפקוח עין על הנעשה בשטח, הם אנשי מחלקת פיקוח הונאה בכשרות. ואכן, עינם הפקוחה הצליחה להוביל לפני ימים ספורים למבצע שגם הקוראים
אז מותר, ואפילו מומלץ, לבקר עובדי ציבור שלא מבצעים את מלאכתם נאמנה. בעיני, ראוי אף יותר לבקר נציגי ציבור בתחום שירותי הדת אשר כושלים בתפקידם. עם זאת, חשוב לזכור שלא הכול שחור, תרתי משמע, ברבנות הראשית, ולעיתים מגיעה לאנשים שם מילה טובה. הפעם אפילו מגיע להם הרבה יותר מזה.
הכותב הנו חבר בצוות "שביל הזהב" להסדרת יחסי עם, דת ומדינה במכון לאסטרטגיה ציונית. המאמר מתפרסם כחלק מבלוג "מחזיקי הדת" של המכון
קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg