ראשי » יהדות » חדשות

המסר של חנוכה: יש אלטרנטיבה לקנאות ולקיצוניות

הקנאות והפונדמנטליסטיות הינם הסכנות הגדולות ביותר של העולם המודרני. אז איך אנו יכולים לחגוג בימינו את חג החנוכה ולהתעלם מהמסר הפרובלמטי לכאורה של נצחון המכבים?

לו היינו עושים "העתק-הדבק" לסיפור של חנוכה לימינו, היינו מן הסתם מקטלגים את החשמונאים כמפלגה של קנאים-קיצוניים-פנאטים. אני מניח שרובנו נזוע בחוסר נחת כאשר נקרא על מעשיו של מתתיהו בספר מקבים לאחר סירובו להצעת המלך והמתייוונים לזבוח לאלילים: "וככלותו לדבר את הדברים האלה קרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה במודיעים כמצוות המלך. וירא מתתיהו ויקנא, וישתונן כליותיו וישלח חרונו כמשפט וירץ ויזבחהו על הבמה. ואת איש המלך המאלץ לזבוח המית בעת ההיא ואת הבמה הרס. ויקנא לתורה כאשר עשה פינחס לזמרי בן סלוא. ויקרא מתתיהו בעיר בקול גדול לאמור כל המקנא לתורה העומד בברית ילך אחרי."  (מקבים א' פרק ב', כ"ג-כ"ז)

הקנאות והפונדמנטליסטיות הינם הסכנות הגדולות ביותר של העולם המודרני. קיבלנו השבוע תזכורת קשה לתוצאותיה של הקנאות בטבח המזעזע של הילדים בפקיסטן וברצח בבית הקפה בסידני. תופעות הקנאות קיימות להבדיל גם בחברה הישראלית. תופעות של "תג מחיר" ודומיו, מסכנים את עתיד קיומנו כאן. איך אנו יכולים לחגוג בימינו את חג החנוכה ולהתעלם מהמסר הפרובלמטי לכאורה של נצחון המכבים?

דומני שחז"ל זיהו את הבעייתיות לכן הסיטו את כל תשומת הלב מהנצחון המלחמתי, לנס פך השמן. נס פך השמן היה מיותר לגמרי. הרי גם כך עבודת בית המדרש הייתה מושבתת מזה זמן רב. לא היה קורה דבר לו היו ממתינים שבוע נוסף כדי לייצר שמן טהור. יתרה מכך, ניתן היה למצוא פתרון הלכתי לשימוש בשמן טמא כגון: "טומאה הותרה בציבור". למרות זאת, כאשר חז"ל שואלים "מאי חנוכה?", כלומר: מדוע אנו חוגגים, הם עונים תשובה ברורה: " שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן...נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה" (מסכת שבת כ"א). הסיבה לחגיגה אינו רק הנצחון המוזכר בדרך אגב, אלא גם ובעיקר נס פך שמן. לכן המצווה העיקרית בחנוכה שנתקבעה במסורת היהודית, הינה הדלקת נרות החנוכה.

הדלקת הנר ביהדות מסמלת שלום. לפי חז"ל, נרות שבת נועדו להרבות שלום בית. אהרון הכהן, שהיה מופקד על הדלקת הנרות, היה כולו איש של שלום, כדברי הלל הזקן – "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (פרקי אבות א').  כנראה שזו היתה מגמתם של חז"ל. את מסר הקנאות הם הפכו למסר של שלום, דרך הדגשת נס פך השמן ומצוות נרות החנוכה. חז"ל לא רצו שהקנאות תהפוך להיות מודל לחיקוי, ולכן הנחילו לנו סיפור אחר, סיפור של אור, אהבה ושלום.

מתתיהו בנאום הקנאות שלו הזכיר את פנחס כמודל השראה. פנחס עשה מעשה של קנאות, אשר ייתכן ולא הייתה ברירה אחרת כמו בימיו של מתתיהו. ברם התורה לא עשתה כל אידאליזציה מהקנאות. ההפך הוא הנכון, פנחס מקבל תיקון וגמילה מקנאותו – "לכן אמור לו: הנני נותן לו את בריתי שלום".

מחלוקת תהומית הייתה בין בית הלל שדגלו בשיטת האהבה והשלום, לבין בית שמאי שדגלו בשיטת הקנאות והקפדנות. בין השאר הם חלקו גם על האופן שבו מדליקים 

את נרות חנוכה. לשיטת בית שמאי "פוחת והולך", כלומר: מתחילים משמונה נרות ומורידים נר אחד בכל יום. לעומת זאת, לשיטת בית הלל "מוסיף והולך", מתחילים בנר אחד דקיק ובכל יום מוסיפים נר נוסף. ההלכה נפסקה כבית הלל. כאשר מנסים להביא את כל האור בבת אחת ולהדליק שמונה נרות יחדיו, קשה לקבל ולהכיל זאת, וזה מביא בסופו של יום לרגרסיה. השיטה האפקטיבית הינה שיטת הסבלנות והסובלנות. מתחילים באור קטן, ובאופן מדורג, מדליקים עוד נר, ועוד אחד עד שמגיעים להאיר את הכל.


המסר הנצחי של חג החנוכה הינו יש אלטרנטיבה לקנאות ולקיצוניות – אלטרנטיבה של אור ושלום. היהדות הינה דת של אנטי-קנאות, ומגמות קנאות הצומחות לעיתים מבתי מדרש של תורה, זרות הן ליסודות התורה והיהדות.
הברכה האמיתית של חג החנוכה הינה ברכת השלום והמתינות, כדברי הרב קוק לגבי נרות חנוכה: "ועיקר הברכה היא ברכת השלום, והיא תתקיים לעתיד בהיות ההכרה ברורה לכל, כי כל המאורות כולם בכל פרטיותם הכל הם נר אחד" (עולת ראי"ה א' תל"ה)

הכותב הוא רב קהילת "אהל ארי" ברעננה ומנכ"ל ארגון הרבנים "בית הלל"

קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...