ראש המוסד לשעבר: עיכוב הגיור הוא איום קיומי
אפרים הלוי, ראש ארגון הביון לשעבר, השתתף בדיון של שדולת "עם, דת ומדינה" וטען כי העיכוב בהקמת הרכבי הגיור "עשוי להוביל לבכייה לדורות. זה איום קיומי על מדינת ישראל"
ח"כ אלעזר שטרן, יו"ר השדולה ויוזם חוק הגיור, אמר למשתתפים כי "כל יום שעובר מיישום החוק גוברת ההתבוללות בעם ישראל ועוברת השפלת האחים שלנו שבאו ממדינות חבר העמים. עליה שאין צורך להכביר במילים על כך שהצילה את מדינת ישראל".
"אנחנו משחקים לפי כללי משחק ישנים, בוודאי לא מקרבים כי אני משתדל לא לומר מרחקים. כל יום נולדים פה עשרה תינוקות שאי אפשר להבטיח את יהדותם", אמר שטרן, "התכנסנו כאן כדי להגיד גם לראש ממשלת ישראל, גם לסגן שר הדתות, לראשי מערך הגיור הרבנים פרץ ויוסף שאנחנו לא יכולים לחכות. בהחלטת הממשלה נקבע שתוך חודש יוקמו ההרכבים ויסגרו התחנות. עבר יותר מחודש. לשמחתי יש רבנים אמיצים שלא חיכו גם קודם ומבינים את גודל האתגר". שטרן ציין כי הוא מקווה שעד סוף השבוע יתפרסו התקנות שנועדו להסדיר את עבודת בתי הדין לגיור ויוקמו הרכבי דתי דין מקומיים בהתאם להחלטת ממשלה.

ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, העוסק בשנים האחרונות בגיור, תקף בחריפות את גרירת הרגלים של הממשלה ומערך הגיור הממשלתי בכל הנוגע ליישום חוק הגיור: "אני בא מכיוון אחר כפי שאתם יודעים. בעיסוקיי לא עסקתי ברבנות אלא במשהו קצת אחר. אבל אני רוצה לומר כי מדינת ישראל וממשלותיה אשמות במעשה הונאה ממדרגה ראשונה. יש חוק ששמו חוק השבות אשר קבע את הקריטריונים להעלאת אנשים ארצה. והם עלו כי אמרו להם אתם יהודים ועל סמך זה אתם עולים. ואז כשהגיעו ארצה אמרו סליחה- עליתם ארצה אבל אתם לא יהודים. זו הונאה ממדרגה ראשונה".
"אני חושב שהתהליך הזה יכול להביא למצב שבו לאורך ימים היהודים יהיו מיעוט במדינת ישראל ואם אנחנו נהייה מיעוט, זה לא יהיה משום שיש פה רוב ערבי או אחר אלא משום שאנחנו הבאנו לכך", הוסיף הלוי, "זהו איום קיומי על מדינת ישראל כמדינה יהודית. זה יהיה מעשה שהמדינה תעשה בעיניים פקוחות, לא משום שהייתה איזו טעות, אלא משום ששקלו מה ששקלו והחליטו את החלטותיהם וזו תהיה התוצאה. אויבנו לא יצטרכו לחכות הרבה זמן עד שיהיה מיעוט יהודי בארץ. זה אסון ממדרגה ראשונה, אסון יהודי, אסון לכל אלה שמאמינים באלוהי ישראל. זה בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת".
עוד אמר ראש המוסד לשעבר: "צריך למצוא את הדרך להגיע לראש הממשלה ולומר לו: הובלת החלטה בממשלה שקבעה לוח זמנים, ואתה תעמוד מול הבוחר כשלפני חודש הובלת את ההחלטה והיא לא מבוצעת לפני שאתה הולך לקלפי - נאמר את זה בריש גלי. צריך למצוא את הדרך לומר זאת בצורה שתהדהד במדינה. זו לא החלטה שהוסתרה מעיני הציבור. היה מאבק, כמעט אושר חוק בכנסת. היה פה תהליך שלם. לא יכול להיות שזה יעבור מתחת למסכים. מי שפה אחראי על כך שזה יהיה. צריך לדרוש מכל מפלגה שרצה בבחירות לקבוע מה היא עמדתה בנושא הגיור. יש פה בעיות סבוכות בעניין הזה ומה שצריך להיות זו דרישה חד משמעית שהרכבי בתי הדין יתחילו לפעול כאן ועכשיו. עד ה17 במרץ יהיו 3-4 הרכבים שהחלו שהביאו להחלטות. אחרת - אני לא יודע ואיש לא יודע מה יהיה הלאה- זו עשויה להיות בכייה לדורות ומאוחר מדי".

עו"ד אלעד קפלן מעמותת עתים הסביר בדיון כי "מאז החלטת הממשלה מגיעות למרכז עתים עשרות פניות של מתגיירים וכרגע הדברים עדיין תקועים במערך הגיור הממשלתי. בעקבות חוק הגיור התקבלה החלטת ממשלה שאומרת שתינתן אפשרות להקמת הרכבי גיור מקומיים
קפלן ציין כי "אישור ההרכבים לא קשור בכלל לכללי הגיור. מערך הגיור קושר את ההחלטה לכך שהרבנים יוכלו לקבל אישור רק לאחר שוועדת ההיגוי תתווה את הכללים. הליך אישור הרבנים הוא טכני במהותו, אין פה שום דבר לבדוק חוץ מהקריטריונים וכשירויות שנקבעו".
רב העיר אפרת, הרב שלמה ריסקין, אמר כי "בכל יום יש מאות ילדים שאימהות שלהם אינן יהודיות והם נמצאים בבתי ספר ממלכתיים דתיים. לגייר אותם זה הכי קל מבחינה הלכתית. אבל כל יום חשוב כאן, כי חשוב לגייר אותם לפני הבר מצווה שלהם. אנחנו עומדים בפני בעיה לאומית חברתית שאני חושב שהיא החמורה ביותר שאני זוכר מאז שאני נמצא בארץ".
קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg