מי בכלל המציא את מנהג הנטיעות בט"ו בשבט?
"רוב הישראלים משוכנעים שמדובר במנהגים עתיקים מאד, שנטיעת עצים היא מנהג מימי בית ראשון, ופירות יבשים בוודאי נאכלו על ידי הכהן הגדול בבית מקדש". מאיפה הגיעו מנהגי החג? / דעה
עוד כותרות ב-nrg:
- כמו בפסח עם לחם: איך עורכים סדר ט"ו בשבט?
- מה זה קטמבילה ולמה הנשיא ריבלין אכל אותה?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ולצד אלה ישנם סמלים שלא ברור מהיכן נלקחו כמו למשל מעדני חלב בשבועות. זוהי תעלומה מסתורית, שאין לה סימן במקרא, במשנה ובתלמוד, וחכמי הקבלה טוענים שזו קונספירציה של תנובה אבל קשה להוכיח.
''ומכיוון שבהסתדרות המורים עסקינן, לא עבר זמן רב ומנהג זה התקבל וכעת כל ילדי ישראל יוצאים בגיל ורון לטעת אילנות''.
יחצ
ט"ו בשבט הוא חג קליל ופשוט. כולם יודעים שבט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, נוטעים עצים ואוכלים פירות יבשים. לעיתים, כשאני מרצה בפני תלמידים או קציני צה"ל, אני שואל את הקהל מאין המנהגים היפים הללו. רוב הישראלים משוכנעים שמדובר במנהגים עתיקים מאד, שנטיעת עצים היא מנהג מימי בית ראשון, ופירות יבשים בוודאי נאכלו על ידי הכהן הגדול בבית מקדש. ומדוע שלא יחשבו כך? אנו נמצאים תחת דימוי ממלכתי מקודש שה"יהדות שלנו", סלע קיומנו , היא דת עתיקה שקיבל משה מסיני ומאז אנחנו שומרים על כל מנהג וכל אות ולא שינינו דבר.
אז לכבוד ראש השנה לאילן חשוב להבין מספר עובדות - המועד ט"ו בשבט לא ציין שום חג לישראלים הקדומים. זה היה מועד שציין את חניטת הפירות לצורך מעשר, או במילים אחרות זמן שקשור לדיווח מיסים. כלומר, מעין תאריך פרוצדוראלי חסר טעם וריח. בימי הביניים החלו יהודים שחיו באירופה לאכול פירות מיובשים, שהגיעו ביבוא על גבי אוניות סוחר מהמזרח התיכון. אכילת פירות יבשים הפכה לסמל געגועים של הקהילה היהודית בגולה לארץ החמה היפה והברוכה.
אז ממתי התחילו לטעת עצים בט"ו בשבט? ברור הדבר כי בליטא או באוקראינה היה קשה מאד ואפילו בלתי סביר לחפור חצי מטר בשלג לחטט באדמה הקפואה ולטעת אילנות. ומכיוון שלמדנו כבר שלפני הגלות ט"ו בשבט בכלל לא היה מועד או חג, אנחנו מבינים שהמנהג הזה חדש מאד. למעשה זהו מנהג ציוני.
מנהג חדש בא למדינה. מנהל בית הספר היסודי בזיכרון יעקב, המורה יאבץ קם ועשה מעשה. בהוראתו, עם חלוצות לבנות וזרים על ראשם טיפסו ילדי המושבה הציונית הקטנה במעלה הכרמל, שרו שירי
אבל גם כאן הסיפור לא מסתיים. בשני העשורים האחרונים החלו לחדור לאווירת החג הציונית – לאומית – התיישבותית גם ערכים של הגנת הצומח, סביבה וקיימות. במקומות רבים בארץ בקהילות, מתנ"סים ישיבות חילוניות ובתי ספר יושבים תלמידים ומורים ועורכים "סדר ט"ו בשבט עם יין אדום ולבן ומשחזרים בכך מנהג מקובלים קדושים מימי הביינים.
אז בט"ו בשבט נצא לשדה לחגוג עם האילנות, נשמור על הטבע, ניטע עצים (גם שנת שמיטה?) ונבין שהיהדות היא כמו כל תרבות לאומית, פתוחה, דינאמית ומתחדשת. וטוב שזה כך, ואל תאמינו למי שמספר לכם שהכהן הגדול, אכל לביבות בחנוכה, התחפש להמן הרשע בפורים ונטע עצים בט"ו בשבט. אבל אנחנו כן אוכלים, נוטעים, מתחפשים ונהנים. חג שמח לאדם ולאילן.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון בינה העוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
