החלטת היועמ"ש תפגע בעגונה ותסייע לסרבן
בניסיון לשחרר אישה מעגינותה הורה בית הדין הרבני על הפעלת סנקציות חברתיות על הבעל הסרבן, אך במשרדו של היועץ וינשטיין מבקשים לבטל אותן. לרגל יום העגונה שחל השבוע
עוד כותרות ב-nrg:
- המן גרסת 2015: מי הם צוררי ישראל בימינו?
- בחנו את עצמכם - מה אתם יודעים על פורים?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
רינת וירון (שמות בדויים) הם ישראלים תושבי הצפון שגדלו והכירו בארץ. השניים ביקשו לנסות את מזלם בנכר, ובשנת 2006 הם ירדו לניו-ג'רזי שבארה"ב, שם חיו כבני זוג. בשנת 2008 הגיעו רינת וירון ארצה כדי להינשא. לאחר החתונה הם חזרו לארה"ב, ושנה מאוחר יותר נולדה להם בת. נישואיהם עלו על שרטון לאחר שהאישה התלוננה על אלימות מילולית ונפשית מצד בן זוגה. היא טענה כי בעלה לא מאפשר לה חופש פעולה כלכלי וכי הוא מבזה את בני משפחתה. הפער בין הצדדים העמיק כשירון החל להתקרב ליהדות.
ב-2010 הגיעו בני הזוג לחופשת פסח בישראל. משבר חריף שנתגלע ביניהם במהלך החג הוביל את רינת להגיש תביעת גירושין ומשמורת לבית הדין האזורי בחיפה. ירון מצדו הגיש לבית הדין לענייני משפחה בקשה לקבלת משמורת על בתו. הוא דרש לאפשר לו לחזור עמה לארה"ב ולגדלה שם. העילה המשפטית: מחויבותה של מדינת ישראל לאמנת האג.
על פי האמנה, ילד שנולד במקום מסוים ולא הוחזר אליו נחשב כמי שנחטף. האמנה ספגה וסופגת ביקורות קשות ממשפטנים ברחבי העולם בשל העיוורון שלה לסיטואציות הייחודיות של משפחות שונות, אולם העובדה שמדובר באמנה בינלאומית כובלת את ידיהם של בתי המשפט בישראל והם נדרשים לאשררה. בית המשפט לענייני משפחה פסק לזכותו של ירון, וגם הערעור שהגישה רינת לבית המשפט המחוזי בנצרת נדחה.
במקביל קבע בית הדין האזורי בחיפה דיון בתביעתה של רינת לקבל גט מבעלה. במהלך הדיון דרשה האישה וקיבלה צו איסור יציאה מהארץ עבור בעלה, עד שהלה ייתן לה גט. לאור הסכמתו של ירון קבע בית הדין מועד לסידור הגט למחרת בבוקר. ירון הגיע לבית הדין בבוקר, אך סירב לתת את הגט לאחר ששמע שרינת הגישה ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין של המחוזי בסוגיית המשמורת על הילדה. הוא ארז את מיטלטליו והצליח לצאת מהארץ, רגע לפני שבית הדין עדכן את משטרת הגבולות על צו איסור היציאה שהוצא לו.
הסכסוך המשפטי בין בני הזוג הסתעף והמשיך בשני הערוצים המקבילים. רינת, שיוצגה על ידי עו"ד טל איטקין, ערערה לבית המשפט העליון. במהלך הדיון היא הציגה טיוטת הסכם בינה לבין בעלה שנחתם בסמוך למועד פרידתם, ושבו הגיעו השניים להסכמות כלכליות בנוגע לחלוקת הרכוש המשותף, כאשר האב הביע את הסכמתו להשאיר את הילדה בחזקתה של האם. בסופו של דבר ההסכם לא נחתם, בשל השגות שהעלתה רינת על הסעיפים הממוניים שבו, אך עבור שופטי העליון עדנה ארבל, יורם מלצר ועוזי פוגלמן, הוא הספיק כדי לקבוע שלירון לא הייתה כוונה אמיתית לגדל את הילדה.
בית המשפט העליון קבע כי האב גמר אומר בדעתו להשאירה אצל האם, והכריע כי אמנת האג לא תחול במקרה הזה וכי התינוקת תישאר בידי האם עד לסיום הבירור המשפטי. "מכלול השיקולים מובילים למסקנה שטובת הקטינה מחייבת כי סוגיית המשמורת תתברר בישראל, ועל כן אין להורות על השבתה לארה"ב לצורך בירור סוגיה זו", כתבו השופטים. בעקבות החלטת העליון הגיש האב תביעה בבית המשפט הפדרלי בארה"ב נגד מדינת ישראל. סכום התביעה, אגב, עומד על 26 מיליון דולר.
במקביל הגיש האב תביעה למשמורת ולמזונות בבית המשפט בניו-ג'רזי. בית המשפט האמריקני דחה את מסקנת בית המשפט העליון בישראל והורה להשיב את הילדה לחזקת אביה ואף חייב את רינת לשלם לו מזונות. ירון הגיש לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה ל'אכיפת פסק דין חוץ', אך ביקש לפטור אותו מלהתייצב בדיון ולאפשר את שמיעת דבריו באמצעות מערכת 'וידאו קונפרנס'. הסיבה: חששו מפני צו איסור יציאה שיוציא לו בית הדין הרבני ברגע שינחת בנתב"ג.
בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי הרצון לחמוק ממיצוי הליכים משפטיים בבית הדין מוכיח שהבעל פועל בחוסר תום לב. ירון גם מפעיל אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, ובו הוא מציג את עצמו כמי שנעשק בשל אפליית גברים בבתי המשפט בישראל, תוקף בחריפות כל מה שזז במערכת המשפט בישראל, מפרסם את תמונתה ופרטיה של אשתו ואף מציע פרס כספי למי שיביא לו את בתו. פרטי האתר לא יצוינו כאן עקב החיסיון החל על התיק.
אבל הסאגה הגדולה באמת מתרחשת בערוץ השני: מאבקה של האישה לקבל גט מבעלה המעגן אותה. לאחר בריחתו של הבעל לחו"ל חייב אותו בית הדין במתן גט. ירון כמובן לא נענה, ובית הדין פסק לחובתו צווי הגבלה הכוללים איסור יציאה מהארץ למשך חמש שנים, מניעת קבלת דרכון, שלילת רישיון הנהיגה והגבלה בניהול חשבונות בנק. בנוסף הוצא צו המורה לנציגויות ישראל בארה"ב להימנע מלתת לאיש כל שירות שהוא.
צעדים אלו לא הועילו, שכן אין להם אפקטיביות כאשר מדובר בתושב חוץ שאיננו מתגורר בישראל ואיננו זקוק לשירותים ממוסדותיה של המדינה. עקב כך החליט בית הדין להפעיל נגד הסרבן את הסנקציות החברתיות הכלולות ב"הרחקות דרבנו תם" – שאותן תטיל עליו הקהילה היהודית בניו-ג'רזי. בית הדין קבע כי אסור לדבר איתו או לעשות לו טובה, אסור לצרפו למניין, אסור לסחור עמו ואסור להביאו לקבר ישראל.
משום מה, דווקא הסעיף האחרון, האוסר על הבאתו לקבורה יהודית, העלה את חמתו של ירון. הוא עתר לבית המשפט העליון בדרישה להורות לבית הדין לבטל את פסק הדין, וטען כי הרחקות אלו, המהוות מעין חרם חברתי, אינן כלולות ברשימת הסנקציות נגד סרבני גט המנויה בחוק.
שופטי בית המשפט פנו ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כדי לקבל את חוות דעתו, וכאן נכונה לצדדים הפתעה. נכון למועד כתיבת שורות אלו, עמדת היועץ, שנכתבה על ידי עורכות הדין אורית קורן (משנה ליועמ"ש – חקיקה) ודניאל מרקס, טרם הוגשה לבית המשפט, אבל בשיח שבין הצדדים התבהר שנציגי היועץ החליטו לדבוק בקו משפטי דווקני ולא לאפשר לבית הדין שום חריגה מהסנקציות המנויות בחוק ושימוש בכלים שמציע המשפט העברי.
גורם המקורב לתיק טוען כי "העמדה של אורית קורן מקוממת ממש. היא נתלית בלשונו היבשה של החוק, אך אלו אמירות מנותקות ומופרכות. בית הדין מנסה לעזור לאישה מסורבת ולחלץ אותה מכלאה, ונציגי היועמ"ש מתעקשים על דקדוקי עניות".
היועץ המשפטי של בתי הדין, עו"ד שמעון יעקבי, הגיש לבג"ץ תשובה מטעם בתי הדין, ובה ביקש להגן בתוקף על עמדת בתי הדין ועל יכולתם להפעיל את הסנקציות ההלכתיות. "מדובר באישה צעירה שכל מהלך חייה נגדע, חירותה נפגעת, כבודה ורגשותיה נפגעים, ואין באפשרותה לממש את זכותה הבסיסית לניהול חיי משפחה", כתב יעקבי. "המשיבה נמצאת מול שוקת שבורה, וכל הוראה שייתן בית משפט נכבד זה לביטול הסנקציות והצווים או חלק מהם, שהוצאו על ידי בית הדין הרבני, ישמוט את הסיכוי של המשיבה להביא להתרת עגינותה".
בשיחה עם 'מקור ראשון' טוען עו"ד יעקבי כי המקרה של רינת וירון הוא חריג בכל קנה מידה: "קשה לי להיזכר בדוגמה מקבילה של בעל שנאחז בצורה אובססיבית כל-כך בנישואין שמתו מזמן. הוא מתעמר באשתו רק בגלל שיש לו את הכוח לפגוע בה ולמנוע ממנה את הגט. אני מקווה שכל הרשויות בישראל, לרבות היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, יעשו ככל האפשר כדי לתמוך במאמצים של בתי הדין ולשחרר את האישה מעגינותה".
אבל אם בוחנים את הדין היבש, הבעל לכאורה צודק בטענה שאיסור קבורה יהודית לא מנוי ברשימת הסנקציות שהוקנו לבתי הדין.
"החוק קבע שענייני נישואין וגירושין יהיו בסמכותם הבלעדית של בתי הדין, וכי גירושין בישראל ייעשו בבתי הדין הרבניים על פי דין תורה. בעיניי זהו סעיף סל שמסמיך את בתי הדין לעסוק בהתאם להלכה בכל ענייני הגירושין. אפשר להשוות את זה לעילות הנזיקין שקיימות במשפט האזרחי. המחוקק
אתה טוען שאין צורך בהסמכה מפורשת בחוק לכל סנקציה?
"בהחלט. הרי במה מדובר פה? מדובר בפנייה לציבור וקריאה להרחיק מתוכו אדם בגלל סרבנות גט. לזה אין שום צורך בחוק מפורש. גם בפסקי הדין של בתי המשפט אנו רואים לא מעט אמירות המבטאות השקפת עולם ועמדות מוסריות, שהופכות באמצעות הפסיקה לאמירות נורמטיביות. הן אולי משקפות את הדעה של הציבור, אבל כשהן נכנסות לפסקי דין הן הופכות להיות תקדימים מחייבים של בתי המשפט. כך גם פה, בא בית הדין הרבני ומביע עמדות שהן אמנם נובעות מתוך ההלכה, אבל אין אדם מוסרי במדינת ישראל שיחלוק על החובה המוטלת על
הסרבן לשחרר את אשתו המסכנה מעגינותה.
"מה בעצם אמרו הדיינים? הם קראו לקהילה להתרחק ממנו, לא לאפשר לו להשתתף במניין ולא לתת לו להיקבר בקבר ישראל. זוהי אמירה מוסרית שאיננה פוגעת פיזית בסרבן. אני לא מכיר תקדים שגופתו של סרבן גט הושלכה כדומן על פני השדה לאחר מותו. הוא ייקבר, אך השלילה של קבורתו בקבר ישראל היא הוקעה חברתית. אנו מאחלים לו חיים ארוכים, אבל שייתן גט ויפסיק את ההתעללות באישה האומללה הזו. המפתח לביטול הסנקציות נמצא בידיו".
אבל באתר שלו הוא טוען שהוא נתון לסחטנות.
"זה ממש לא המצב. הוא מציב תנאים בלתי-אפשריים למתן הגט. כלשון חז"ל, 'הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע'. הוא דרש להבטיח את הקשר שלו עם הבת בדרכים לא מקובלות, שכוללות ערובות כספיות ודרישות לא הגיוניות. לדוגמה, אחרי שנים של ניתוק קשר צריך לחדש אותו עם תמיכה סוציאלית וגורמים מקצועיים שיבחנו את טובת הילדה, אבל הוא מסרב לזה".
"העגינות של האישה הזו היא מצב בלתי נסבל", אומרת עו"ד איטקין, "היא לא יכולה להמשיך בחיים שלה, והנזק שנגרם לה לא יתואר. היא לא יכולה להינשא מחדש וללדת ילדים, וכלואה בתוך מערכת יחסים רק מרוע לבו של הבעל. אני מקווה שבג"ץ יעזור לה להשתחרר מכבלי עגינותה".
תגובת הפרקליטות: "הליך גיבוש עמדת היועץ המשפטי לממשלה טרם הסתיים. לפי החלטת בית המשפט, העמדה תוגש לא יאוחר מיום 26.3.15".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
