די להתנצל: מותר להתנגד לנישואים חד-מיניים
"ההומואים והלסביות טוענים שלכל אחד הזכות להינשא, אבל למעשה הם דורשים את הזכות לשנות את הגדרת מוסד הנישואים". הרב חיים נבון חושב שבמדינתנו הדמוקרטית כל אדם יכול לחיות כרצונו ולקבל זכויות כלכליות, אך לא לכפות את עולמו
עוד כותרות ב-nrg:
- הרב טאו מתחרד? תגידו תודה, הוא מציל אתכם
- ש"ס לא דואגת לעניים, היא רוצה להשאיר אותם כך
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא הרבה אנשים ישנו את הצבעתם בגלל השאלה הזו, אבל הרבה אנשים הפכו צרודים בגללה. ההומוסקסואלים והלסביות טוענים שלכל אחד יש הזכות להינשא, אבל למעשה הם דורשים זכות אחרת לגמרי: את הזכות לשנות את הגדרת מוסד הנישואים. גם אם נניח שאכן לכל אחת הזכות להינשא, ודאי אין לכל אחד את הזכות לכפות עלינו הגדרה חדשה לנישואים.
חשבו על הומאופת התובע מהמדינה לכנות אותו "דוקטור לרפואה". מבלי להיכנס לוויכוח האם הומאופתיה עדיפה על רפואה קונבנציונלית, התואר "ד"ר לרפואה" מיוחד מימים ימימה לשנייה ולא לראשונה. תחיה כרצונך, אבל אין לך זכות לכפות עלינו להחליף את תוכנו של תואר כה ותיק.
הנישואים הם כנראה המוסד הנושן ביותר של הציוויליזציה האנושית, מוסד שעבר שינויים וגלגולים במהלך הדורות. אך כבר בפרשת בראשית הציבה התורה את האידיאל שאליו שאף מוסד הנישואים מראשיתו: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד".
בדורות קדומים, המשפחה היהודית הייתה לעיתים פוליגמית, לאט לאט היא הצליחה להתקרב לאידיאל המונוגמי הזוגי של התורה. עד שלפני כאלף שנה השיגה אותו בשלמות. אך גם בימי קדם, בכל חברה אנושית "נישואים" כללו תמיד ברית בין גבר לאישה.
חז"ל ציינו שאף הגויים הרחוקים מדרכי התורה נמנעים לפחות מחתונה חד-מינית (חולין צב). ואכן, גם בחברות שעודדו יחסים גופניים בין גברים, כמו ביוון העתיקה, לא העלו על הדעת חתונה של שני גברים. ברומא, שגם אזרחיה הכירו יחסים גופניים כאלו, רק הקיסר המטורף נירון התחתן עם גבר בטקס חגיגי. אזרחי רומא הנחרדים אמרו אז שחבל שאביו של הקיסר לא הסתפק בנישואים כאלו, כי אז נירון עצמו לא היה נולד.
לאף אחד אין זכות לכפות עלינו הגדרה חדשה לנישואים. אבל זכויות כלכליות הן נושא אחר. יש הוגים שמסבירים למה גם מבחינה כלכלית, למדינה יש זכות להעדיף זוג נשוי שיש בו גבר ואישה. אך אפשר גם להבין את הטענה ההפוכה. אנשים אומרים: אנחנו משלמים מיסים, ולכן מגיעות לנו אותן הטבות. אין קשר בין הטענה העניינית הזו לבין הכרה בקשר חד-מיני כנישואים.
ובכל זאת, נראה שיהיו בישראל נישואים חד-מיניים, אם לא נתעשת. כי כיום השיח הציבורי בנושא הזה הוא חד צדדי לחלוטין. יש אנשי ציבור דתיים מצליחים וראויים שאינם מתביישים במשנתם המדינית, אבל דומה שדווקא בנושא הזה הם קצת מתנצלים, ובכך מזמינים עליהם עוד התקפות.
התגובה הרווחת לטענות החד-מיניים מנוסחת בערך כך: מה אפשר לעשות, ההלכה אוסרת נישואים כאלו. זו תגובה לא מספקת בעליל. מה באמת אומרת התורה? ראשית, המסורת היהודית אינה מתארת הומוסקסואליות כסוטים או כחולים. המסורת שלנו מתייחסת למשכב זכר כמו לכל איסור עריות אחר. לאנשים יש כל מיני יצרים ולעיתים התורה תובעת מהם להתגבר עליהם.
יש כאלו שאינם מתגברים. למדנו לחיות לצד אנשים שאינם מקפידים על הלכות טהרת המשפחה, שתובעות מהם כשבועיים של איפוק. אם כך, ודאי שנלמד לחיות לצד אנשים בעלי נטייה הומוסקסואלית שאינם מקפידים על איסור משכב זכור, שהרי איסור זה תובע מהם קורבן גדול הרבה יותר. אנו חיים לצד מחללי שבתות ואוכלי טרפות, ונוכל לחיות גם לצד אנשים שאינם מקפידים על איסור משכב זכור (בלי לטשטש את חומרת האיסורים הללו). ובכל זאת, אנו מתנגדים בתוקף לנישואים חד-מיניים. ולא רק משום שההלכה אוסרת אותם.
מבחינה הלכתית טהורה, טקס נישואים חד-מיני פחות חמור מהקשר הגופני עצמו. ההלכה אכן אוסרת נישואים כאלו, וחז"ל ראו בזה "מעשה ארץ מצרים"שנאסר בתורה (ויקרא יח; ספרא שם). אך עיקר הבעייתיות בנישואים חד-מיניים מן הזווית היהודית אינו בהלכה הצרופה, אלא בהשלכה החברתית-קהילתית של נישואים כאלו.
התורה רואה את הנישואים המסורתיים במוסד הבסיסי של המשפחה, הקהילה והחברה. הכרה בקשר חד-מיני כ"נישואים" תערער את המוסד הזה. מחקרים מראים בעקביות שזוגות חד-מיניים הם הרבה פחות יציבים מזוג של גבר ואישה. יש הטוענים שזה רק משום שאיו להם אפשרות למסד את יחסיהם בנישואים רשמיים. אך מחקר שנעשה בשוודיה מלמד אחרת.
שוודיה העניקה זה מכבר לזוגיות חד-מינית מעמד רשמי הזהה לנישואים. ובכל זאת, המחקר הראה ש"נישואים" כאלו נוטים להתפרק במהירות. הסיכוי שנישואים חד-מיניים של זוג נשים יתפרקו הוא גדול פי שלושה בהשוואה לנישואים של גבר ואישה (קשר של שני גברים הוא פחות שברירי אך עדיין נוטה להתפרק הרבה יותר מנישואים רגילים). מעבר לכך, מחקרים מלמדים שזוגות חד מיניים מתנהגים אחרת גם במהלך הזוגיות. רוב בני הזוג החד-מיניים שהצהירו על נאמנות מונוגמית, הודו גם בקיום יחסים מחוץ לקשר. השיעור החציוני היה חמישה אירועים של בגידה בשנה אחת.
יש חוקרים שטוענים שאדרבה, זהו דפוס בריא יותר של קשר, שיש בו פחות מחויבות מגבילה ויותר חופש וגמישות. אפשר וכדאי להתווכח על זה, אבל קודם כל נסכים שמדובר בסוג אחר לגמרי של קשר, השונה מאוד מהנישואים המסורתיים. מדובר כאן בסטטיסטיקה, וברור שיש זוגות חד-מינייפ שהם יציבים ונאמנים יותר. אבל הסטטיסטיקה הנחרצת הזו מכוננת מוסד שונה לגמרי. הנתונים מראים שקשר בין שני גברים או שתי נשים עובד באופן שונה לגמרי מאשר הקשר שבין גבר לאישה השני זכה זה מכבר לשם "נישואים", ולכן הראשון צריך לחפש לו שם אחר.
מוסד הנישואים המסורתי הוא הישג חברתי כביר. בין היתר, הוא מגן על נשים וילדים מפני נטישה והפקר. הנישואים המסורתיים נשענים על היזון חוזר בין המשיכה הגופנית של האיש והאישה, האהבה הרומנטית ביניהם ואהבתם לילדיהם המשותפים. צלעות המשולש הזה מעצימות זו את זו. גם כיום, כאשר מוסד המשפחה מאוים בתרבות המערבית, עדיין מדובר במוסד שאין שני לו מבחינת הביטחון והיציבות שהוא מספק לחבריו.
ישנם, כמובן, מקרים רבים של איש ואישה הנישאים אף שאינם יכולים להוליד ילדים משותפים. אך זו אינה קריאת תיגר על מוסד הנישואים המסורתי, אלה וריאציה פחות מובהקת שלו. תמיד היו גם מקרים של אלמנות וגירושים. אך אלו אינם מודל מחודש של המשפחה, אלא טרגדיה. בניגוד לאלו,
הטרור הנאור מתופף כמנהגו בתופי הטם-טם: הומופובים! גזענים! יש הנבהלים מאיומי האינקוויזיציה הנאורה, וממהרים לאמץ את עמדתה. יש אחרים שבתגובה דווקא מאמצים אל חיקם את כינויי הגנאיואומרים: טוב, אז אנחנו הומופובים. שתי התגובות שגויות בעיניי. צריך להיזהר מביטויי שנאה נגד הומוסקסואלים הם אינם חולים ואינם סוטים. אך גם צריך להגן על מוסד הנישואים, שאבותינו ואמותינו הפקידו בידינו. התפוררותו תביא להתפוררות חברתנו.
בכל העולם יש רבים שאינם דתיים המאמינים במסרים הללו. אני ממליץ לפוליטיקאים שלנו לא להתנצל גם בסוגיה הזו. ישראלים רבים שאינם דתיים מחכים לשמוע בנושא הזה קול שמרני-מסורתי צלול, שאין בו שנאה והתלהמות. כך נאמר לזוגות חד-מיניים: במדינתנו הדמוקרטית אתם יכולים לרצות כרצונכם ולקבל זכויות כלכליות, אך אל תכפו עלינו את תפיסת העולם שלכם. אם מישהו רוצה לאכול לחם בליל הסדר, שלא יכריח אותנו לקרוא ללחם שלו מצה.
הכתבה פורסמה במגזין מוצש
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
