האם אלוהים ימני? רוב הציבור חושב שכן
למרות שישנם דתיים המחזיקים בדעות שמאלניות, וישנם שמאלנים המגדירים עצמם דתיים - רוב הישראלים מאמינים שדתיים הם בהכרח גם ימנים. ניכוס זה, פוגע ביהדות ומנכר, שלא בצדק, חצי מהאוכלוסייה אליה
דבריו של יאיר גרבוז, שלפיהם "שולט בנו קומץ של מנשקי קמעות, עובדי אלילים ומשתחווים על קברי קדושים", מתכתבים עם לחישתו המפורסמת של ראש הממשלה נתניהו כי "השמאל שכח מה זה להיות יהודים". שתי האמירות הללו מאשרות את הזיהוי הרווח בין דתיות לדעות ימניות-ניציות, ומנגד – בין שמאל לתפיסת עולם חילונית ואוניברסלית.עוד כותרות ב-nrg:
- שעון אפל? המוח היהודי כבר חשב על הגרסה הדוסית
- פמיניזם דתי? אין להתעלם מאלף שנות פסיקה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אלא שחלוקה זו, הנדמית היום כמעט מובנת מאליה, לא הייתה תמיד כה דיכוטומית. בעבר היו המפלגות הדתיות רבגוניות בתפיסתן המדינית, ולא זוהו בהכרח עם אקטיביזם מדיני-ביטחוני. תנועת המזרחי תמכה בהצעת אוגנדה, והמפד"ל, שהתפתחה ממנה, נקטה בשנות החמישים והשישים עמדות יוניות בשאלות מדיניות.
בדומה, גדולי הרבנים החרדים הביעו עמדות שמאל מובהקות שנשענו על איסור התגרות באומות (הרב שך), ופרסמו פסקי הלכה המאפשרים החזרת חלקים מארץ ישראל במסגרת הסכם שלום (הרב עובדיה יוסף). מנגד, זאב ז'בוטינסקי, האב המייסד של הימין הישראלי, היה חילוני מובהק, וגם אם רחש כבוד לדת, באורח חייו היה מרוחק מהעולם הדתי המסורתי.
מן העבר השני של המפה הפוליטית, אנשי רוח המזוהים עם השמאל כמו א"ד גורדון וברל כצנלסון, עסקו באינטנסיביות במורשתם היהודית וראו בה בסיס הכרחי לכינונה של מדינה יהודית שתהיה אור לגויים.
לימים, הפכה התמונה לחד-מימדית (גם אם פה ושם יש היוצאים מן הכלל): הציונות הדתית נהיתה לסמן הימני של הציבוריות הישראלית; הליכוד נעשה למפלגה מסורתית-דתית ("ממתי זה פשע לנשק מזוזה?", הגיב נתניהו לדברי גרבוז), והימין החילוני-הליברלי איבד את הדומיננטיות שלו בתנועה.
"המערך ניתק את העבר מן העם היהודי" קבע הרב ש"ך בראשית שנות התשעים, ומאז החרדים הפכו למזוהים עם גוש הימין. אמנם חלק מהמנהיגות הרבנית והפוליטית של העולם החרדי מחזיקה עדיין בעמדות שמאל, אך הרחוב הולך ודוחק אותם ימינה, כביכול אלוהים הפך להיות ימני.
במקביל, "ויתר" השמאל לימין על עולם התוכן היהודי, ואימץ במקומו שיח אוניברסלי,ליברלי ונאור, אותו ביטא במובלע יאיר גרבוז. וכך, בעוד פסוקי התנ"ך ומימרות חז"ל היו שגורים בפיהם של אנשי שמאל כשולמית אלוני המיתולוגית, כיום קשה לאתר מנהיג שמאל בולט בעל זיקה הדוקה לארון הספרים היהודי.
חד ממדיות זו פוגעת בעיקר ביהדות. כאשר היהדות מזוהה עם עמדה ימנית, מי שאינו מסכים לעמדה פוליטית זו מוצא עצמו מנוכר גם ליהדות. במקביל, כאשר אנשים דתיים רואים שהשמאל מנכס לעצמו ערכים הומאניסטיים ודמוקרטיים, הם נוטים לומר שערכים אלו מנוגדים ליהדותם.
הוויכוח בין ימין לשמאל מגלם מחלוקת על האיזון שבין לאומיות לאוניברסליות ובין ליברליזם לרפובליקניזם. אולם היהדות עצמה אינה אמורה להיות צד במחלוקת. מקורות היהדות מגוונים ועשירים, ויכולים להוות השראה לימין ("ה' עוז לעמו יתן") כמו גם לשמאל ("ה' יברך את עמו בשלום").
היהדות כוללת בתוכה מגוון ערכים ועמדות והיא יכולה להיות נחלת המחנות הפוליטיים כולם. על כן, כשם שנתניהו מצא לנכון לבקר בכותל, ערב צאתו לארצות הברית לקראת נאומו בקונגרס, יש מקום לכך שמנהיג שמאל יבקר בכותל לפני צאתו לשיחות שלום עם אבו-מאזן.
"הציונות שלי אינה אלא חלק וביטוי של היהדות שלי ולא להפך", כתב בשעתו דוד בן-גוריון. במקום להתעמת בשאלה למי שייכת היהדות, יהיה זה מעניין ופורה יותר אם הצדדים יתווכחו על הפרשנות שלהם למקורות היהדות ועל מגוון האפשרויות הפוליטיות – ימין ושמאל כאחד – הטמונות בה.
נתנאל פישר הוא מרצה למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה. כנס בנושא "האם אלוהים ימני", יתקיים ביום שני, 16.3, בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה, רעננה.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם