המימונה? חג בעייתי – עדיף לבטלו
הבהלה למופלטות גורמת לרבים להתחיל בהכנת החמץ כשהדבר עוד אסור. ככה זה כשמסורת הופכת לעיקר, וההלכה הופכת לטפל. למרות שהחג הוא ססגוני וטעים, הגיע הזמן לוותר עליו
כמו בכל שנה, הפייסבוק התמלא אתמול בתמונות צבעוניות של שולחנות עמוסי חמץ, אנשים לבושים בגלביות זהובות ואוחזים מגשים מלאים במופלטות ועוגיות. נשמע צבעוני, משעשע ובעיקר טעים, אז מה הבעיה אתם שואלים? חלק מהתמונות עלו כבר בצהריים, כלומר העוגות החמצות היו מוכנות עוד לפני צאת השבת, ובדרך כלל זה קורה טרם צאת החג - בשל כך החגיגות מחטיאות את כל מי שאכל אותן בעוון "חמץ שעבר עליו הפסח".עוד כותרות ב-nrg:
- מי הגיע למימונה של אייל גולן?
- שלג בחרמון במימונה? "לא זוכרים דבר כזה"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
האיסור על חמץ נמשך, באיזשהו אופן, לא רק בפסח. במשך כל השנה אסור לאכול חמץ שנאפה לפני הפסח ולא נמכר כראוי, על אחת כמה וכמה חמץ שנאפה בתוך הפסח. שקי הקמח שהוצאו מהמזווה אתמול לפני צאת השבת נחשבים לחמץ שנאפה בפסח. האופים והאופות עברו על איסור "בל ייראה ובל יימצא" מהתורה, והכשילו גם את אורחיהם. ועוד לא התחלתי לדבר על הלישה, האפייה ושאר ההכנות בתוך השבת לקראת מוצאי השבת שהם חילול שבת - איסור חמור לא פחות.
רווחים וסועדים. חגיגת המימונה של משפחת סבח
צילום: אדי ישראל
ראש הממשלה בחגיגות המימונה באור עקיבא.
צילום: קובי גדעון/לע''מ
חשוב להגיד - בבתים שבהם מודעים לנושא, מכרו את החמץ כראוי, והתחילו לעמול על הבצק רק לאחר שיצא החג, על פניו אין בעיה. הבעיה נטועה בעובדה שה"חג" הפך את המסורת של יהודי מרוקו לעיקר, ואת ההלכה והאיסור על אכילת חמץ לטפל.
מקורו של החג הוא בניסיון של יהדות מרוקו להשכין שלום בין הקהילה היהודית לשכניהם המוסלמים. במהלך ימי הפסח נמנעו היהודים מלאכול אצל מכריהם הגויים ומיד בצאת החג רצו להדגיש שלא מדובר באיבה אלא בגלל חומרה הלכתית, והנה כעת הם שבים לאכול יחד עם חבריהם הלא יהודיים.
ב"כור ההיתוך" הישראלי החג עבר את גבולות המגזר וכיום יש גם משפחות שאינן יוצאות מרוקו שמציינות את היום. המימונה גם הפכה לחג עלייה לרגל של פוליטיקאים לבתי פעילים בני העדה ומדי שנה מצולמות תמונות מגוחכות של העסקן התורן עם הדבש שנוזל לו על הסנטר. עם כל הבאז סביב החגיגות, שכחנו שמדובר במנהג לא חשוב, לא עקרוני, סתם כיפי.
אני מכירה בחור שנאלץ לסגור את אחד מחגי שביעי של פסח בצבא. כמה שעות לפני צאת החג הוא נכנס למטבח וראה את הטבח כבר עומל על החמץ. "מה אתה עושה?" הוא תמה, וטען בפניו שהוא עושה דבר המנוגד להלכה. הטבח ענה לו שהוא יודע בוודאות שהדבר מותר, ושכך גם אימו עושה מדי שנה.
הסיפור הזה ממחיש את המנהג החביב שדחק הצידה את מה שחשוב באמת והוא השמירה על ההלכה. אני בטוחה שגם מי שחגגו במרוקו את היום באדיקות הקפידו בראש ובראשונה על איסור חמץ, ורק לאחר מכן הידרו בחגיגות. המסורת, כבודה במקומה מונח, היא חשובה, אבל לא יותר מההלכה. לכן, לטובת הכלל, אולי עדיף לבטל את חגיגות המימונה כליל.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם