מה בעשרת הדברות טילטל את עדן הראל?
במסגרת פרויקט שבועות של ארגון "קרוב ללב" יהורם גאון, בת גלים שער, דורון שפר, סיון רהב מאיר ועוד כתבו על כל אחד מעשרת הדיברות. קבלו טעימה – עדן הראל כותבת על "כבד את אביך ואת אמך". "פתאום שמעתי שעפ"י תורה אני ממש צריכה לכבד אותם"
אז ישבתי מול המסך וניסיתי לכתוב על "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", ואני מודה, ממש נבהלתי. מצחיק, נכון? הרי זה דיבר כל כך אוניברסלי שכולם מתחברים אליו, אז ממה יש להיבהל? ובכן, אצלי זה לא ככה. החיבור לדיבר הזה לא היה כל כך טבעי.עוד כותרות ב-nrg:
- ממשק חדש של בתי הדין סייע ללכוד סרבן גט
- רב נגד הטלפונים הכשרים: "מרמים את הרבנים"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לפני שמונה שנים, בעלי עודד ואני התחלנו לשמוע שיעורים מהרב יובל הכהן אשרוב. מאוד התחברנו אליו ולתורת "בעל הסולם" (הרב יהודה לייב הלוי אשלג. עסק בהפצת חכמת הקבלה. מכונה "בעל הסולם" על שם פירושו לספר הזוהר. נפטר ב-1954). הכול זרם לנו בנעימות, ויום בהיר אחד עודד הביא הביתה דיסק של הרב אשרוב על כיבוד הורים. לא הבנתי מה משך אותו לקנות דיסק כזה, כי הוא דווקא מאוד מוצלח בקיום של הציווי הזה.

וכשאני אומרת "מוצלח", אני לא מתכוונת בסטנדרטים שלי, אלא בסטנדרטים של צדיקים גמורים! (וזו חוות דעת אובייקטיבית...). הוא מבקר את הוריו עם כל הילדים לפחות פעם בשבוע, ונוסע אליהם לבדו פעם נוספת, לא כי הם צריכים משהו ספציפי, אלא סתם כדי לראות ולהיראות.
אם צריך, כמובן, הוא מתלווה אליהם לרופאים, רבנים וכל מה שיכול להועיל לבריאותם הפיזית והרוחנית. בקיצור, מה גרם לו להשקיע כמה שקלים ברכישת דיסק בנושא כל כך מובן מאליו אצלו? לא הבנתי. אבל לגביי, באופן אישי, הרגשתי כאילו הוא הכניס הביתה פצצה והניח לי אותה על השולחן.
הנה ההסבר: החיים שלי לא התנהלו בצורה הכי נורמלית שיש. גדלתי כבת להורים גרושים. אבי עזב את הארץ למיאמי, ואמא שלי נאבקה לבדה על הקיום הבסיסי שלה ושל שלושת ילדיה. בגיל 11 בלבד נכנסתי למסגרת של פנימייה בכפר הנוער הדסים. לצערי, למדתי מגיל צעיר מאוד שאני צריכה לדאוג לעצמי, כי הוריי לא יכולים לעשות זאת. מטבע הדברים, זה יצר ריחוק ביני ובין הוריי. הרבה תסכולים, ושנים של שיחות שטוחות בלי עומק ורגש. הדיבר "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" בהחלט לא היה נראה לי מובן מאליו.
בגיל 18 חשבתי שהחיים החלו להאיר לי פנים. התחלתי לעבוד כדוגמנית ונסעתי ללונדון, לייצג את ישראל בערוץ המוזיקה הבין-לאומי MTV. היה נראה ששיחות מדי פעם עם אבא שלי מספקות אותי. עם אמא שלי הקשר היה טוב יותר, בכל זאת - גדלתי איתה, מה גם שעובדת היותה אם חד-הורית הסבירה לי הרבה דברים והקלה עליי, אבל ברמת ההיגיון, בשכל, ולא ברגש. הרגש היה חסר, וזה חיסרון גדול, כי קשר בין הורים לילדים הוא בעיקר רגשי.
כשחזרתי לארץ, אמא שלי ואני היינו בקשר שאפשר להגדיר בסדר, אבל בלבי עדיין היו עניינים לא פתורים רבים. לכן לא התקרבתי אליה. התקרבתי, אבל עם "שמור מרחק". לה זה שבר את הלב, לי זה לא הזיז. הייתי עסוקה בפנקסנות: את עשית ככה, אני עושה ככה.
נשוב לפצצה שמונחת על השולחן בביתי. אני מסתכלת על הדיסק, ויודעת שעבודת המידות שלי לא יכולה להתחיל אם אני לא פותרת את הסבך הזה שנקרא "כיבוד הורים". הלכתי למטבח, הכנתי לי כוס קפה, הכנסתי את הדיסק למערכת הסטריאו ולקחתי נשימה עמוקה. ההרצאה החלה.

אני זוכרת את הטלטלה שעברתי. פתאום שמעתי שעל-פי דעת תורה אני ממש צריכה לכבד אותם (ובתור התחלה, לפחות לא לסנן אותם בטלפון). אני ממש צריכה ללמוד להתבטל בפניהם (ובתור התחלה, לא לצחוק עליהם עם חברים). אני צריכה לשים אותם מעליי, והכי קשה היה לי לשמוע את הדבר הבא: כל הרוחניות שלי עוברת דרכם! כל קניין רוחני שלי הוא בזכותם. מה?! איך זה יכול להיות? איך אני אמורה להתחזק ולחזור בתשובה אם הם הצינורות שלי? בנקודה הזאת הבנתי שאני צריכה ללמוד הרבה מבעלי, וכך עשיתי. כמו ילד שמחקה את הוריו, אני התבוננתי בעודד ולמדתי.
אני רוצה לספר לכם על הרווח העצום שהשגתי. מעבר לכך שאני מקיימת את הדיבר החשוב כל כך "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", נהייתה לי משפחה. משפחה שלמה. משפחה שמחה. אבא שלי, לצערי, עדיין גר במיאמי, אז מלבד סקייפ וטלפונים אין לי הרבה מה לעשות. אבל עם אמא שלי עברתי מהפך. היא הרוויחה אותי בחזרה, ואני הרווחתי אמא.
היא עוזרת לי עם הילדים (כולל הגעה לצילומים פעמיים בשבוע כדי לשמור על תמרי הקטנה שעדיין יונקת), בשבתות היא מגיעה אלינו לסעודה, ולילדיי יש סבתא שהם אוהבים מאוד. העצות שלה חכמות ונכונות, כי היא רוצה את הכי טוב בשבילי. יש בינינו אהבה אמיתית. אהבה עמוקה שצמחה מתוך בגרות, הבשלה, וכן - גם הרפיה מענייני העבר.
אני מזכירה לעצמי שאנחנו חלק משרשרת ארוכה שמגיעה עד אדם הראשון. אי אפשר להתנתק מזה, אחרת אני מתנתקת מכל מה שאני. כן, כבר לא קשה לי להבין איך יכול להיות שכל הרוחניות שלי עוברת דרך הוריי. כיום, כשיש לי ילדים משלי, אני מבינה כמה חשוב להתקשר לאמא, לספר לה קצת מה קורה אתי, לעשות לה נחת, להצחיק אותה בסיפורי נכדים, לקחת מתכון של המאכל שהייתה מכינה לי, כי אני רוצה להעביר אותו הלאה, לילדיי שלי. שהשרשרת שלנו לא תתנתק. בהצלחה לכולנו במשימה הזו, בדיבר החמישי.
עדן הראל נשואה לעודד מנשה (איש תקשורת ולשעבר מנחה ידוע של ערוץ הילדים) ולהם חמישה ילדים.
את הקריירה התקשורתית שלה החלה עדן כבר בגיל 18, כשנבחרה לייצג את ישראל ולשמש כמנחה בערוץ המוזיקה הבין-לאומי MTV. כיום עדן ועודד מגישים יחדיו תכנית יומית בערוץ 20, "עדן ועודד משפחה בע"מ".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg