בג"ץ נגד היועמ"ש: המדינה לא מייצגת את הרבנות

תקדים? לאחר שהיועמ"ש סירב להציג את עמדת הרבנות הראשית המתנגדת למתן אישור לתעודות כשרות אלטרנטיביות, דרשו השופטים לקיים דיון מחודש שבו יחוייב היועץ המשפטי לאפשר לרבנות ייצוג משפטי מטעמה

המאבק על המילה "כשר" - ניצחון ביניים לרבנות מול היועץ המשפטי לממשלה: בית המשפט העליון שדן היום (ד') בשאלה האם לרבנות הראשית לישראל סמכות בלעדית על המילה "כשר", הורה על דחיית הדיון, משום שעמדת הרבנות הראשית לא זכתה לייצוג על ידי נציגת היועמ"ש עו"ד נטע אורן, והם מבקשים לשמוע אותה על ידי נציג מטעם הרבנות.

עוד כותרות ב-nrg:
בלי שיתוף פעולה ישראלי, בהאג יסתמכו על עדויות פלסטינים
זוועה באזור י-ם: אב נעצר בחשד שאנס 3 מבנותיו
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בדיון הבא יציג את עמדת הרבנות הראשית היועץ המשפטי שלה. מדובר בניצחון של הרבנות הראשית, שכן עד כה לא אישר ויינשטיין לרבנות שכור ייצוג משפטי שישמיע את עמדתה, וקבע כי לשכתו תייצג בדיון את עמדת גופי המדינה, כולל הרבנות.

היועמ''ש וינשטיין. סירב לבקשת הרבנות לייצוג מטעמה צילום: פלאש 90

העתירה: בתי העסק שנקנסו בגין הצגת תעודות כשרות
תחילתה של הסאגה המשפטית בעתירה שהגיש לבג"ץ המרכז הרפורמי לדת ומדינה בספטמבר 2014, באמצעות עורכת הדין ריקי שפירא רוזנברג. העתירה הוגשה בשם שני בעלי מסעדות בירושלים, שנקנסו בגין העובדה שהציגו את עסקיהם ככשרים באתרי האינטרנט שלהם. זאת, כשלא הייתה ברשותם תעודת כשרות שהונפקה על ידי הרבנות הראשית.

תשובת היועמ"ש: מותר להציג "תעודה השגחה" לא מטעם הרבנות
בתשובת המדינה לעתירה זו כתב היועץ המשפטי לממשלה כי הצגת "תעודת השגחה" מגורם שאינו הרבנות הראשית, אינה מהווה הפרה של הוראות חוק איסור הונאה בכשרות ואין להטיל קנסות בגינה. משמעותה של קביעה זו למעשה, היא שבעל עסק שאינו מפוקח על ידי הרבנות, יוכל להציג תעודה שמעידה על כשרות המזון אותו הוא מגיש, אולם בתנאי שלא תוזכר בה המילה "כשר", ויובהר כי אין מדובר בהשגחה של הרבנות הראשית.

הרבנות: עמדת היועמ"ש פוגעת ברוב הציבור בישראל
חוות דעת זו לא הייתה מקובלת כלל מצד הרבנות הראשית. בתגובה לדברים מסר מנכ״ל הרבנות הראשית לישראל אלחנן גלט: "חשוב להבין שהחלטה כזו פוגעת בסמכויות הרבנות הראשית לישראל הקבועות בחוק. חשוב מכל החלטה כזו פוגעת בכשרות של בתי העסק, וברוב רובו של הציבור הישראלי שדורש כשרות".

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו הוסיף: "החלטת פרקליטות המדינה היא החלטה שגויה, שתגרום לפגיעה והונאה קשה כלפי צרכני המזון הכשר ברחבי הארץ. במצב הנוכחי, כל אדם יכול להציג עצמו כרב וכבעל הכשרה מתאימה להעניק תעודות הכשר, ויעניק כשרות לבתי עסק תוך הטעייה חמורה כלפי הצרכנים שלא יהיו מודעים להונאה החמורה שבתעודת כשרות זו".

הרב דוד לאו. ההחלטת היועמ''ש - הונאה קשה כלפי צרכני המזון בארץ'' צילום: יח''צ

החלטת השופטים: לרבנות מגיע נציג מטעמה בדיון
כיוון שאת עמדת המדינה כנגד העותרים מייצג היועץ המשפטי לממשלה, שחלוק בנושא עם הרבנות הראשית, נוצר מצב שעמדת הרבנות, שכנגדה למעשה מוגשת העתירה, אינה מושמעת. לקראת הדיון היום פנה הרב הראשי דוד לאו ליועץ המשפטי לממשלה שיאשר לרבנות לשכור ייצוג משפטי חיצוני - אך נתקל בסירוב מצד לשכת היומ"ש. פנייה זו לא הובאה לידי השופטים, והשופט רובינשטיין ביקר את התנהלות הפרקליטות ואמר כי שמע על כך רק באמצעות כלי התקשורת. בשל כך, כאמור, הורה לדחות את הדיון ולקיים דיון נוסף בו תינתן רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הרבנות.

בדיון נכח גם עו"ד ישראל פז, מהתנועה למדינה יהודית. בתגובה להחלטה אמר ל-nrg "מעולם לא נתקלתי בהתנהלות כה שערורייתית של היועץ המשפטי לממשלה, שלא אפשר לרבנות הראשית להציג את עמדתה כמשיבה לעתירה ואף הטעה את שופטי בג"ץ כביכול עמדתו עולה בקנה אחד עם עמדת הרבנים הראשיים. שופטי בג"ץ ביקרו היום בדיון את התנהלותו של וינשטיין. בכוונתנו להגיש תלונה על כך לשופטת הילה גרסטל על ההתנהלות הפטרנליסית של היועמ"ש".

מנכ״ל הרבנות הראשית לישראל אלחנן גלט ציין בעקבות החלטת השופטים: ״אני מברך על הערת השופטים ועל האפשרות העקרונית לתת לרבנות ייצוג אחר כדי שעמדתנו תישמע בבית המשפט כראוי״.

מגישי העתירה: "ציבור רחב מעוניין בכשרות אחרת"
מגישי העתירה מצידם, הבהירו כי הם מעוניינים ביותר ממה שנאמר בקביעת היועמ"ש, וסבורים שאין מונופול לרבנות בעניין זה, וגם ללא השגחתה יותר להציג את העסק ככשר. העותרים הוסיפו כי האופן שבו מפורש החוק כיום, מונע מבעל בית אוכל לפרסם אותו כ"כשר" כאשר הינו אכן כשר, רק משום שאין הוא מחזיק בתעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית. לפי העותרים, פירוש כזה "אינו משרת כלל את תכלית חוק איסור הונאה בכשרות, שהיא מניעת הטעיה של ציבור הצרכנים". בנוסף, טענו העותרים כי הדבר אף פוגע אנושות בחופש העיסוק של העותרים על פי חוק יסוד חופש העיסוק.

"בעלי המסעדות בחרו להפסיק להיות מפוקחות על ידי הרבנות הראשית, בשל דרישות לא הגיוניות של המשגיחים ובשל התחושה כי אין כל ערך מוסף בהשגחה", נכתב בעתירה. "על כן מבקשים העותרים מבית המשפט כי יורה על ביטול סעיף 3 לחוק איסור הונאה בכשרות בשל היותו נוגד את חופש העיסוק, או שיורה על פירוש סעיף 3 לחוק איסור הונאה בכשרות באופן שלא ימנע ממסעדות המקפידות על כללי הכשרות אך אין בידם תעודה, להציג עצמן ככשרות לציבור".

עו"ד ריקי שפירא רוזנברג, שייצגה את העותרים הוסיפה: "הרבנות פועלת מתוך פטרנליזם ומחייבת את כולם לקבל רק את הכשרות שלה, ולא זה המצב. ציבור רחב מעוניין בכשרות אחרת, ויש בעלי מסעדות המספקות להן אותה".