70 פנים לה: האם התורה מיועדת רק ליהודים?
במציאות הישראלית של דתיים וחילונים הגיוני להאמין שיש רק יהדות אחת, ולה תשובות לכל השאלות. שלוש תשובות לשלוש שאלות מראות כי הנושא מצוי במחלוקת בין הפרשנים החשובים ביהדות
מלבד מאכלי חלב וגבינה, פירות קיץ ומפגשים משפחתיים, חג השבועות טומן בחובו מחלוקות עמוקות על המסורת ועל עקרונות חשובים באמונה היהודית. מי שחי במציאות הישראלית הבינארית המתחלקת בין 'דתיים' ל'חילוניים', יכול לחשוב שיש 'יהדות' אחת שיש לה תשובה אחת לכל השאלות. בדיקה קצרה של שלוש שאלות מהותיות מעלה כי עיקרי ה'יהדות' מצויים במחלוקת עזה בין פרשנים מרכזיים במסורת היהודית.עוד כותרות ב-nrg:
- שונאי הממסד הרבני חוגגים בחג השבועות
- יהודי ירה בברמן שהגיש קוקטייל לא כשר
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
למי מיועדת התורה?
לאורך ההיסטוריה קבוצות שונות המשתייכות ללאומים שונים ומגוונים, וגם קבוצות דתיות שהיו חלק מדתות גדולות מוכרות, כגון הנצרות, הקפידו על שמירת חלק מן המצוות, כמו שבת ומנהגי טהרה מסוימים. האם הם קיימו את התורה, או עשו מעשים משונים בלבד?
''האם המשיח בא לגאול את ישראל בלבד, או לגאול את כל העולם?''. בית כנסת
צילום ארכיון: פלאש 90
פרופ' מנחם הירשמן טוען בספרו 'תורה לכל באי עולם' כי התקיימה מחלוקת בין תלמידי רבי ישמעאל לתלמידי רבי עקיבא. הראשונים סברו שהתורה אמנם ניתנה לישראל, אבל מיועדת בסופו של דבר "לכל באי עולם". תלמידי רבי עקיבא, לעומת זאת, האמינו שהתורה ניתנה לישראל בלבד.
ומדוע זה משנה? לשתי הגישות השלכות מרחיקות לכת לגבי מהותם של ימות המשיח: האם המשיח בא לגאול את ישראל בלבד, או לגאול את כל העולם? האם מאמציהם של יהודים מאמינים צריכים להיות מכוונים 'כלפי פנים' בלבד או גם 'כלפי חוץ', לאומות נוספות, בעלות אמונות שונות?
על מה מספר התנ"ך?
שאלה חשובה אחרת היא על התוקף ההיסטורי של סיפורי התנ"ך, ובעיקר חמשת הספרים הראשונים, ה'תורה'. האם התורה שניתנה בסיני – סיפרה על מה ש'במקרה' קרה, או סיפרה על מה שהיה חייב לקרות, כביטוי לתכנית-אב אלוהית?
אין כל ספק שרוב היהודים המאמינים מחזיקים היום בעמדה השנייה –התורה בעצם מגוללת את סיפורו של התכנון האלוהי וההוצאה שלו לפועל. אבל הרמב"ם, למשל, החזיק בעמדה הראשונה: התורה מספרת מה שאכן קרה, אבל ההיסטוריה יכולה הייתה לקרות אחרת. לפי תפיסתו, ההלכה קשורה להיסטוריה ולא לעיצוב המציאות. היא קובעת הסדרים, אבל אינה משקפת את המציאות 'בעולם'.
למה זה משנה? חישבו על מקום קדוש. לדעת הרמב"ם הוא 'קדוש' לא מצד עצמו, אלא משום שיש מצוות הקשורות אליו, ומזה נובע שפסיקה הלכתית היא מיומנות טכנית שאינה דורשת 'רוח הקודש'. אחת ההשלכות של התפיסה הזו היא שאין ל'דעת תורה' – החלטה מחייבת הנובעת מ'איכות רוחנית' של הרב על פני תלמידו – מקום ביהדות.
מה ההבדל בין יהודי לגוי?
שאלה שלישית שעלינו לשאול – והיא אף פעם לא מאבדת מהרלוונטיות שלה – היא מה מבדיל בין יהודים למי שאינם יהודים. מדוע דווקא אנחנו קיבלנו את התורה? רבי יהודה הלוי, בן המאה האחת עשרה לספירה, חידש חידוש גדול וטען שבני ישראל מובדלים משאר העמים על בסיס יסוד מטאפיסי-תורשתי. לדעתו, הם קבלו את התורה מאחר שרק הם, מכל אומות העולם, היו מסוגלים (מלשון 'סגולה') לקבלהּ.
רוב היהודים המאמינים צועדים היום בעקבות ריה"ל בעניין הזה, ואפילו מקצינים מאוד את עמדותיו, אבל הרמב"ם, למשל, אוחז בסברה הפוכה במאה שמונים מעלות: לדעתו אין הבדל מהותי בין יהודי לבין מי שאינו יהודי. בני ישראל קבלו את התורה, שהייתה יכולה להינתן לכל עם ועם, בתור פרס לאבותיהם שהאמינו באל.
לפתוח מחדש את המקורות
בחג השבועות אנו קוראים את מגילת רות, שמתחילתה ועד סופה תומכת בסברה זו של הרמב"ם: היא מראה כיצד גרה מואביה, שבאה מעם שנאמר עליו בתורה כי "לא יבוא בקהל" מתקבלת לחיק היהדות ומקבלת את האישור מהרמה הגבוהה ביותר, מההשגחה עצמה, כאשר צאצא של החיבור שלה עם בועז מביא לעולם את דוד מלך ישראל. חג השבועות הוא הזדמנות עבורנו לפתוח מחדש את מקורות היהדות ולדון בשאלות העמוקות ביותר של המסורת שלנו, ללא מורא ומתוך עניין וסקרנות אמיתיים.
פרופ' מנחם קלנר הוא ראש התכנית הבינתחומית בפילוסופיה ובהגות יהודית במרכז האקדמי שלם
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם