רותי רוצה להתגייר מבלי לשמור מצוות
בחורה צעירה שגדלה בישראל כחלק בלתי נפרד מהעם היהודי מעוניינת לעבור גיור כדי להיחשב יהודייה על פי כל הבחינות בהלכה. רותי מתחילה להבין שלא חייבים להתחייב מראש על ביצוע של כל המצוות, ושיש מצוות שחשובות מאחרות
רותי נולדה באוקראינה ועלתה לארץ בגיל 9 חודשים עם הוריה. בגיל 24 היא החליטה לעשות מעשה: לעבור גיור הלכתי אורתודוקסי. הוריה וחבריה היו בהלם. הם לא הבינו מדוע היא רוצה לעשות את זה. הרי היא כבר מרגישה חלק מעם ישראל ומהעם היהודי. רותי מאמינה באלוהים, אך איננה מעוניינת לחיות אורח חיים דתי. למרות שברצונה לעבור גיור הלכתי- אורתודוקסי, היא לא תרמה את הדיינים, והיא תגיד רק אמת.עוד כותרות ב-nrg:
- שונאי הממסד הרבני חוגגים בחג השבועות
- האם התורה מיועדת רק ליהודים?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אצל רותי זה יותר מהרצון להבטיח את היכולת להינשא, להתגרש ולהיקבר במדינה בה היא חיה. האמת שהיא לא ממש מצליחה להסביר לעצמה ולסביבתה את המניעים שלה. אולי היא פשוט רוצה שכולם יקבלו אותה. כולם – כולל החרדים. קשה לה עם זה שפקידי מדינה רשמיים משדרים לה שוב ושוב שהיא לא יהודייה – שהיא לא משלנו.
כל לילה, רותי חולמת חלום, שחוזר על עצמו בצורות שונות. היא מדמיינת שהיא בבית דין לגיור ולפניה רבנים. בחלומה היא מנסה לשכנע אותם שיגיירו אותה. לילה אחד היא חלמה שהיא עומדת לפני הרב משה כלפון הכהן, ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי, ור' יחיאל יעקב וינברג. בראש מושפל היא אומרת: "אני רוצה להתגייר, אך לא אשקר, אני לא יכולה להבטיח שאקיים אורח חיים דתי".
הרב כלפון משיב: "קבלת המצוות אין הכוונה שהוא מוכרח לקבל עליו את כל המצוות לקיימם. אלא ... שהוא מקבל על עצמו להיענש בעונש שמגיע לו... ואפילו אם בעת קבלתו המצוות הוא חשב לעבור על איזה מהם ... ואף על פי שאנו יודעים שיעבור אחר כך ... לא אכפת לן. ואין זה מזיק לקבלת המצוות".
הרב גרודז'ינסקי מוסיף: "מי שקיבל עליו כל המצוות, רק שבדעתו לעבור לתיאבון, אין זה חסרון בדין קבלת המצוות." ואילו הרב וינברג לוחש לרבנים האחרים: "והעיקר שצריכים לדעת שהיא תקבל עליה לשמור לכל הפחות דיני טהרת נשים, שבת ומאכלות אסורים".
רותי מתחילה להבין שלא חייבים להתחייב מראש על ביצוע של כל המצוות, ושיש מצוות שחשובות מאחרות. בלילה הבא, רותי חלומת חלום נוסף. הפעם, הרכב הדיינים שונה. היא אומרת שוב, בראש קצת פחות מושפל: "אני רוצה להתגייר, אך לא אשקר, אני לא יכולה להבטיח שאקיים אורח חיים דתי".
הרב עזיאל עונה: "מותר ומצווה לקבל גרים וגיורות אעפ"י שידוע לנו שלא יקיימו כל המצות משום שסופם יבואו לידי קיומם ומצווים אנו לפתוח להם פתח כזה". הרב אשר אומר: "אחד גר שנתגייר לשם אישה, ואחת אישה שנתגיירה לשם איש, ושנתגייר לשם שולחן מלכים, ואחד גרי אריות וחלומות – כולם גרים".
רותי חשבה לעצמה – אני בטח שייכת לקטגוריה של גרי חלומות. פתאום שלושת הרבנים אמרו כאחד: "גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? אין אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפין, וייסורין באין עליהם?" רותי זעקה מעומק ליבה: "אני יודעת שאנחנו נרדפים בארץ ובעולם. מי ייתן ואזכה להיות באמת חלק מהעם היהודי!" בחלומה, הרבנים מביטים בה ברוך, ומקבלים אותה מיד.
רותי מאושרת אך קשה לה להאמין. האם מדובר בגיור לפי ההלכה? הייתכן שההלכה היהודית מאפשרת לגייר אותה על אף שאיננה מתכוונת לקיים אורח חיים דתי? היא נרדמת עייפה והחלומות מתחילים. הרבנים מופיעים שוב ואומרים, שהרמב"ם לימד אותם, ש"גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצוות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות – הרי זה גר. אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר, הואיל ומל וטבל יצא מכלל העכו"ם. וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו; ואפילו חזר ועבד עכו"ם – הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין, ומצווה להחזיר אבידתו. מאחר שטבל נעשה כישראל".
הרבנים בחלומה אינם בין החיים. הם לא יכולים להיות הדיינים שלה בתהליך הגיור. אך פסקי ההלכה שלהם (שחלקם צוטטו למעלה) הם חלק חי ממסורת פסיקת ההלכה של עם ישראל. התלמוד הבבלי, הרמב"ם והרא"ש הם סמכויות הלכתיות מרכזיות. הרב עזיאל היה הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל ואחד הרבנים הספרדים המשפיעים ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים. הרבנים הללו היו מגווני החברה היהודית (אשכנזים וספרדים) ומתקופות היסטוריות שונות.
אומנם קיימים פסקי הלכה מנוגדים שהחרדים אוהבים לצטט אותם. אך הטענה שגיור נעשה קודם דרך הדת ורק אח"כ דרך הלאום, מנוגדת לפסקי ההלכה למעלה ולמגילת רות, בה רות קודם אומרת "עמך עמי" ורק אח"כ "אלוהיך אלוהי". רבנים לאורח כל הדורות, ובמיוחד ב 250 שנים האחרונות, כשהלאומיות מתחזקת והחילון פושט בחברה היהודית, הדגישו את הצד הלאומי כתנאי מרכזי לגיור, גם אם ברור, שהמתגייר לא מתכוון לקיים אורח חיים דתי מלא.
המצב שבו בני אדם מושפלים בפגישה שלהם עם רשויות המדינה בכך שלא מקבלים אותם ולא מכירים ביהדותם, או מקשים עליהם להתגייר, גרם לי לכתוב את השיר רות ממתינה. בשיר רות (רותי מתחילת הכתבה) מחכה לשבועה (שבועת הגיור), לחיבוק, לדמעה ולאמפטיה. בת קול נשלחת בכל פעם בצורת מלאך (ממסורת קבלית קדומה) בכדי "לחזר" אחרי הרבנים. הרבנים אטומים לרות ולמלאכים - אין עונה והשנים עוברות. אך הסוף של השיר אופטימי: לא רות, אלא הרבנים מתעוררים וחוזרים בתשובה.
הלוואי שהרבנות בארץ ובעולם תתעורר משנתה ותבין את צורך השעה ואת המסורת ההלכתית המאפשרת גיור ללא קיום אורח חיים דתי.
ארבע שנים מצפה רות לשבועה
ציפתה ולא ידעה ציפתה
שלום עליכם מלאכי השרת
נשלח מלאך חשנדרגום לחזר אחר המבטיחים
חיזר אצל רב נֵדר
חיזר אצל רב אילוּזיה
חיזר אצל רב בטוח
חיזר אצל רב לשונרע
חיזר בפתחים
יִיהֵד בנשבעים
אין עונה
עברה שנה ועוד שנה
שלוש שנים משתוקקת רות לחיבוק
השתוקקה ולא ידעה שהשתוקקה
בואם לשלום מלאכי השלום
נשלח מלאך שוסריאל לחזר אחר השתיינים
חיזר אצל רב חבקוק
חיזר אצל רב עלוק
חיזר אצל רב בקבוק
חיזר אצל רב פקוק
חיזר בפתחים
המיר בפקפוקים
אין גואל
עברה שנה ועוד שנה
שתי שנים מקווה רות לדמעה
קיוותה ולא ידעה שקיוותה
ברכוני לשלום מלאכי השלום
נשלח מלאך ליבראֵל
לחזר אחר העיניים
חיזר אצל רב קוּקן
חיזר אצל רב עייני
חיזר אצל רב מבט
חיזר אצל רב עִינרע
חיזר בפתחים
הוליד בקרציות
אין עונה
עברה שנה ועוד שנה
שנה אחרונה מתפללת רות לישנים
התפללה ולא ידעה שהתפללה
צאתכם לשלום מלאכי השלום
נשלח מלאך חלואל לחזר אחר הנמים
חיזר אצל רב חלום
חיזר אצל רב ישנון
חיזר אצל רב רדום
חיזר אצל רב חורֵפּ
חיזר בפתחים
גִייֵר הנרדמים
יש גואל
סוף-סוף
חזרו בתשובה
לאתר של אביאור ביירון
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם