ראשי » יהדות » חדשות

סערת הלהט"ב בבר אילן: צביעות אנטי ליברלית

אנשי התקשורת הצבועים, הגנו בלהט על זכותו של שחקן תיאטרון ערבי להחרים את תושבי בקעת הירדן, ובאותה נשימה תקפו את בקשתה של האוניברסיטה לתחם כינוס שמנוגד כולו לכלל הווייתה

חבורת צעירים נרחבת מנסה לארגן אירוע מחאה שיביע את דעתם האזרחית והלגיטימית בעד התרת שימוש בסמים קלים. מיטב בחורינו בכחול מתגייסים לסלקם ולהפריע לכינוס. ההפרעה לעצרת הלגיטימית הזאת, לא גונתה במיינסטרים התקשורתי. אולם כשמדובר בעמדתה של הקהילה הלהט"בית התקשורת ניצבת מימין ומחבקת.

עוד כותרות ב-nrg:
- הקונסרבטיבים התחרטו: בר המצווה לאוטיסטים בסכנה
- מרידור: אלוהים הבטיח את הארץ? סיפורי מיתולוגיה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אוניברסיטת בר אילן, (כבר שם שמעביר חלחלה, כיצד העיז מוסד בעל אוריינטציה מסורתית להשתחל לממסד האקדמי ולהוכיח שאין סתירה בין יהדות למדע וקידמה) מותקפת בתקשורת, על כך שניסתה להבהיר לקבוצת הלהט"בים שביקשו לציין את שבוע, חודש או שנת הגאווה (קשה לעקוב), שעקב האוריינטציה המוסדית עדיף לקיים את הכינוס בחדר סגור. שומו שמיים,  ממש אסון. הרי זה ידוע שאין יחס משפיל כמו כינוס באולם, לעומת הכבוד שבעריכתו בפארק.

אבל הנקודה המקוממת יותר היא הקונטקסט. לכולם ידוע שאוניברסיטת בר אילן הינו מוסד ייחודי בנוף הישראלי (לא העולמי! שם יש מאות מוסדות שכאלה), חלקת האלוקים הקטנה של אקדמאיים שמעוניינים להישאר כאלה, אבל תחת חסות של מוסד מסורתי-יהודי.

והנה הצביעות הפוליטקלי-קורקטית מחייבת אותם בניגוד לכל הגיון ליברלי להצהיר שהם שותפים ומזדהים עם נושא שהוא האנטי-תזה לכל מה שהם מאמינים בו. שהרי כמוסד מסורתי המקבל את התנ"ך וערכיו, אין המוסד יכול להזדהות עם ערך כל כך מנוגד לנאמר בו.

אנש התקשורת הצבועים שהגנו בלהט על זכותו של שחקן תיאטרון ערבי להחרים את תושבי בקעת הירדן, ותקפו באותה נשימה את בקשת האוניברסיטה לתחם כינוס (לא חלילה להחרים, החרמה לגיטימית שמורה רק לבעלי ה"דעות הנכונות") שמנוגד כולו לכלל הווייתה. צביעות כבר אמרנו?

ולמצקצקים בקריאת שורות אלו תוך מלמול: "אוי, סה"כ לא ביקשו מראשי האוניברסיטה להשתתף בכינוס רק לאפשר את קיומו במרחב הציבורי". התשובה פשוטה: כל מהות עריכת הכינוס הינה אמירה: "בואו תזדהו איתנו". הרי, אין אדם קיצוני דתי ככל שיהיה שקורא להחלת העונש התנ"כי לאנשי הלהט"ב. ישנו ויכוח רציני ואקדמאי כמה רחוק אפשר ללכת בהכרה בתופעה. ויכוח שיימשך כל עוד נטייה זו אינה גבוהה מ-10% באוכלוסייה.

תשאלו את הג'ינג'ים קהילה קטנה ונחמדה לכל הדעות שנמצאת בסכנת הכחדה עקב היותה מיעוט מזהיר באוכלוסיה. (טוב, חוץ מסקוטלנד). כל מהות הכינוסים והמצעדים היום הם "אנחנו קיימים ודורשים הכרה מכל העולם ואשתו שאנחנו לגיטימיים יותר מהרוב". טענה זו כשלעצמה לגיטימית. אבל כפיית מוסד מכובד בעל אג'נדה ברורה לערוך בחצר הפרטית שלו מפגן הזדהות זו כבר תעוזה.

גם לזה הסכימה האוניברסיטה. אולם ידידינו בתקשורת לא הסתפקו בכך ודרשו לקיים את המפגן במרחב הציבורי. דרישה המשולה לבקש מאיימן עודא לא רק לקיים חוג בבית של ברוך מרזל בביתו, אלא גם להכריז על כך בשלט על המרפסת.

ועוד מילה קטנה לנשיא המדינה שטרח להזכיר לנו, שאין אפשרות להנחיל תפיסה "מיושנת" של התנ"ך שנכתב לפני למעלה מ-3000 שנה בעולם מודרני. יפה מאוד אדוני. התפקדת הרגע לתנועה הפאן-ערבית בעולם. נשאר לך הרי רק לארוז את מיטלטליך ולחזור לארץ אבותיך ליטא. מאין לך מקור אחר, מלבד "תפיסה תנ"כית מיושנת" על זכות העם היהודי לנשל עשרות אלפי ערבים מסכנים שהיו פה הרבה לפניך ולהחיל קולוניאליזם.

ובכלל קולוניאליזם וציונות אלו תפיסות מה זה מיושנות. אדוני הנשיא, תצטרך להפסיק לשייך את עצמך לירושלים, מכורתך. הרי זו עיר כל כך מיושנת ותנ"כית. איך אמרת? בוא נכיר בהתפתחויות המודרניות, בוא נתקדם לעידן הפוסט מודרני. איך עושים את זה? תשאל את מנכ"ל אורנג'. מתנתקים מישראל.

הכותב מאסטרנט בתקשורת באוניברסיטת בר אילן

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח