למרות שהשוק מוצף עורכי הדין הדתיים מצליחים

שילוב של משפטנים חרדים במערכות השלטון והשיפוט במדינה מוכר בקרב מובילי הדעה במגזר הדתי כצורך אקוטי שיכול להשפיע על השיח המקצועי כל אימת שהוא מתחולל בשפה משפטית

חגיגת הבחירות של לשכת עורכי הדין הבוחרת את ראשיה בימים אלה, חרגה לראשונה ממגדלי הפרקליטים במדינת תל אביב וחצתה את דרך ז'בוטינסקי בדרכה אל מעוזי המיינסטרים של הציבור הדתי והחרדי בבני ברק ובירושלים. אתרי החדשות הדתיים כמו גם עיתוני המגזר, עמוסים כתבות תדמית ומצעי בחירות, כאילו על זהות יו"ר הלשכה הבא, יקומו או יפלו עיקרי הדת.

עוד כותרות ב-nrg:
- סירבו לקבור תינוק ומסרו את הגופה לאב בקופסה
- הרב בני לאו השווה בין קוטלר לרב עובדיה ז"ל והתנצל
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

יכולנו לפטור את העניין בהבנה כי מדובר בתהליך הגיוני לאיגוד מקצועי דוגמת הלשכה בו כל הנפשות הפועלות רוצות להשפיע על בחירת נציגיהם. אבל עוצמת העניין שהמדיה דתית מגלה מלמדת שהסיפור מרתק הרבה יותר. נראה כי קיימים לא מעטים בקרב הציבור הזה שזיהו את הפוטנציאל ומבקשים לנסות להשפיע על הציבוריות הישראלית בכל דרך.

''ככל שיותר חרדים שיוכשרו לתפקידים ציבוריים, יוכלו להגיע למקומות בהם יוכלו להשפיע, כן ייטב לכולנו''. עורכי הדין צילום: יותם רונן

בתפקידי, כסמנכ"ל קרן קמח, גוף התעסוקה הגדול בציבור החרדי, אנו אמביוולנטיים ביחס לסוגיית הצפת המקצוע בקרב עורכי הדין. סוגיה המדירה שינה מעיניהם של קברניטי הלשכה ומככבת בקמפיינים שנערכים בבחירות אליה.

מחד, תמכנו ואנחנו עדיין תומכים באמצעות מלגות לימודים נדיבות גם בלומדי משפטים, מאידך, אנו ערים לאפשרות שדרכם בשוק התעסוקה לא תסוגה בשושנים. בבדיקה שקיימנו, התברר כי אחוז גבוה מאד של בוגרי המשפטים השתלבו היטב בעבודה, וכיום הם עוסקים בתחום ומתפרנסים ממנו בכבוד. מה שהביא אותנו למסקנה שגם אם שוק הפרקליטים רווי, עדיין יש מקום לפרקליטים דתיים וחרדים נוספים.

כאשר ניסינו להבין את התוצאה העומדת ביחס הפוך למגמה הכללית, התברר שלא כולם עובדים כעורכי דין פרטיים – חלק לא קטן מהם מכוונים את תעסוקתם למגזר הציבורי, שבהסתכלות מערכתית נתפסת כצורך מגזרי חשוב ביותר. שילוב של משפטנים חרדים במערכות השלטון והשיפוט במדינה מוכר בקרב מובילי הדעה במגזר הדתי/חרדי כצורך אקוטי שיכול להשפיע על השיח המקצועי כל אימת שהוא מתחולל בשפה משפטית.

האינטרס הזה, ראוי שיהיה משותף לכל מי שאיכותו ורבגוניותו של השיח הישראלי חשובה בעיניו. ככל שיותר חרדים שיוכשרו לתפקידים ציבוריים, יוכלו להגיע למקומות בהם יוכלו להשפיע, כן ייטב לכולנו. השיח הישראלי היום, לוקה פעמים רבות בחוסר הבנה בסיסי של האחר והשונה, מיעוטים רבים מתהלכים בתחושה, שאין להם צ'אנס להשפיע על תהליכים אוניברסליים שאינם קשורים בהכרח לאינטרסים הפנים מגזריים. זה הפסד לשני הצדדים, קרבות משפטיים רבים, כמו תחושות אפליה והדרה, היו נחסכים אילו בעת ובמקום הנכון, היה את הנציג המגזרי המקומי הנכון, להסביר את שאינו ידוע תמיד ואת שאינו מובן לפעמים.

הורגלנו לחשוב שהמגזר החרדי נוטה לדאוג אך ורק לעצמו, זו מגמה שהולכת ונעלמת, במקומה אנחנו רואים יותר ויותר מעורבות כללית, יותר רצון גדל והולך להשפיע בכל דרך אפשרית. די אם נזכיר, את תרומתם הגדולה של יו"ר ועדת הכספים ח"כ הרב משה גפני וסגן שר הבריאות ח"כ הרב יעקב ליצמן, שפעילותם אינה מוכוונת בהכרח לטובת המגזר ממנו באו ומכוחו נבחרו, אלא הם רואים את עצמם כמי שנוטלים חלק אקטיבי בשלטון המרכזי וכמי שתפקידם לעצב מדיניות ולהשפיע על כלל אזרחי המדינה.

התמודדותם של אנשים דתיים וחרדים ללשכת עורכי הדין, מכוונת בין היתר גם היא להשפעה על המערכת השלטונית, ללשכה יש זכות עמידה וטיעון מול גורמי חוק חשובים. לא למותר לציין, שאנשי מערכת דתיים וחרדיים שיעבדו בכל משרד ממשלתי או מוסד משפטי עשויים לתרום להפחתת חוסר הידע, הבורות ולעיתים אף להפחתת העויינות. זהו אינטרס ציבורי ישראלי, ראשון במעלה.

שומה על כל נציג חרדי שייבחר ללשכת עורכי הדין, לכוון את מעשיו לטובת כלל עורכי הדין ולא לנצל את השפעתו לתחומי העניין של קהילתו בלבד. זו מתכונת ההשפעה – זו מתכונת ההצלחה.

הכותב הוא סמנכ"ל קרן קמ"ח ומתמודד בבחירות ללשכה ברשימת 'אמונה במקצוע'
avreymi@kemach.org

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg