קוטלר vs רגב: האם זו מחלוקת לשם שמיים?
בעיתות מחלוקת, רוממות ערכים נשמעת בפי כל צד, ולעיתים אותם ערכים עצמם מוחזקים תחת או מעל עמדות חלוקות. בין אהבת הארץ, חופש הביטוי, חופש הדת, זכויות וחובות. האם הלל ושמאי לפנינו או קרח ועדתו?
בימים אלו, כאשר אווירת מפלגות ופלגנות אופפת את העם, באה פרשת השבוע להתריע ולהרתיע מפני הסכנה הטמונה במחלוקת. פרשה זו הינה תמרור אזהרה מחד, וניווט מאידך; איך לזהות מחלוקת שלילית וכיצד להמנע ממנה.עוד כותרות ב-nrg:
- הרב הראשי גינה את ההצתה: "מסכן יהודים"
- חוזרים לקיים "שמיטת כספים" ומוחקים חובות לנזקקים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מחלוקת לכשעצמה אינה בהכרח דבר שלילי, המחלוקת מביאה לליבון נושאים עד לבירורם המוחלט והוצאת האמת לאור. חכמינו אף כתבו בפרקי אבות – איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי. אולם מצד שני ניצב לו קרח – איזוהי מחלוקת שאינה לשם שמים – זו מחלוקת קרח ועדתו.
''ולעיתים אותם ערכים עצמם מוחזקים תחת או מעל עמדות חלוקות''. מירי רגב ועודד קוטלר
צילום: מירי צחי ואמיר מאירי
המרד הפוליטי הראשון בעם ישראל פורץ מיד לאחר חטא המרגלים. כשנה וחצי לאחר שמשה מוביל את העם מיציאתם ממצרים, בקריעת הים ובמתן תורה. מאכילם מן, משקם מים ומנהיגם תחת ענני כבוד. קם עליו קרח ומערער על הנהגתו. לטענתו, מנהיגות משה אינה מתנהלת בשקיפות ראויה ולא על פי דין: משה מדלג על סדר הגדוּלה וממנה לנשיאים אנשים שלכאורה פחות ראויים. ובעיקר, מנוייו נגועים בנפוטיזם, הוא נשיא, אחיו כהן גדול ובני אחיו כהנים אף הם.
במבט ראשון, יש אמת בטענות, ומדוע נדחות הן על הסף ואף "זכו" לכינוי "מחלוקת שאינה לשם שמים"?
חז"ל מפנים אותנו למטבחן של שתי משפחות מראשי המרד, לשיחה שבין בעל ואשה.
בבית האחד מתנהל דיון על הדברים שנלמדו בבית המדרש באותו היום.
- אומר הבעל: כך לימד אותנו משה, הלובש בגד בעל ארבע כנפות (פינות) חייב בפתיל תכלת.
- שואלת האישה: והאם גם בגד שכולו תכלת חייב בפתיל שכזה?
- אשאל את הרב, עונה הבעל וממשיך, עוד לימד אותנו משה, שכל בית חייב במזוזה בפתחו שבתוכה קלף עם פרשת 'שמע ישראל'.
- ושוב שואלת: האם גם בית שכולו מלא ספרי קודש המכילים יותר מפרשה זו חייב באותו קלף?
- עונה הבעל: גם את שאלתך זו, אשאל את הרב...
ובבית השני מתנהל דיון פוליטי בעקבות המפגש עם ראשי המרד.
- מספר הבעל: מתארגנת קבוצה להדחת משה.
- ומה התפקיד שלך? שואלת האישה
- כמו היום, אני אמנם לא בראש, אבל חלק מהתנועה.
- ומה יצא לך מזה? ממשיכה האישה – בכל מקרה תישאר באותו מעמד. כדאי לעזוב את הקבוצה הזו.
- אבל כבר התפקדתי והתחייבתי...
- אל תדאג, כשהם יבואו לקרוא לך, יהא הדבר בטיפולי...
- קודם שבאו לקרוא לו, השקתה אותו יין עד שנרדם והתיישבה בחוסר צניעות בפתח הבית ולכן נמנעו מלגשת ולקרוא לו.
במבט ראשון, נראה כי הבית הראשון הינו בית חיובי העוסק בדברי תורה, בעוד בבית השני דנים באופורטוניזם ובפוליטיקה ואף צניעות חסרה בו. אולם מובא בדברי חז"ל שהראשון הוא ביתו של קרח וכל השאלות שנשאלו בו לא באו אלא למצוא דברים בהם אפשר לבוא לנגח ולשים את משה ללעג וקלס בעיני העם כדי להשיג את השלטון. ואילו בבית השני ישבה אשת און בן פלת שמוזכר בתחילת הפרשה כאחד ממובילי המאבק אך "נעלם" בהמשך – אשתו בשאלותיה ה"פוליטיות" הצליחה להרחיק אותו מהמחלוקת.
בעיתות מחלוקת, רוממות ערכים נשמעת בפי כל צד, ולעיתים אותם ערכים עצמם מוחזקים תחת או מעל עמדות חלוקות. בין אהבת הארץ, חופש הביטוי, חופש הדת, זכויות וחובות. האם הלל ושמאי לפנינו או קרח ועדתו?
עיון בפרשתינו מביא אותנו להסיר את הפרגוד שיוצרות סיסמאות, את השוחד המילולי החיצוני ולהתבונן במקור הטענות ובתכלית היוצאת מהם. אם המקור והתכלית נקיים הם, הרי שזו מחלוקת חיובית הבאה לברר, ללבן ולקדם את העם והאומה. אולם אם מתחת לסיסמאות נמצא רצון, לזלזול וביטול האחר, דעתו ושלטונו, נדע שהאדמה פעורה מתחת למחלוקת זו.
הכותב הינו מרצה ופעיל במרכז משמעות.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם