בשר זה רצח? לא. אבל היהדות רוצה צמחונות

היהדות שואפת לחזור לימי גן עדן בהם נאסר לאכול בשר, כי "אכילת בשר עלולה להוביל לעכירות ואטימות בנפש". אולם רבותינו הזהירו מפני תופעות שליליות העלולות לנבוע מהצמחונות, כמו אי הבחנה בין בעלי החיים לבין בני האדם

בשנת תש"ך (1960) נערך לראשונה בירושלים "כנס צמחונים דתיים" והשתתפו בו כמה עשרות אנשים ונשים בגילאים שונים ומגוונים. בין המשתתפים בלטו כמה דמויות מוכרות, אשר בחוגים החברתיים נחשבו "חריגים" או "יוצאי דופן" בהתנהגותם המעשית ובהשקפת עולמם. אלו - היו קרויים "צמחונים" או "טבעונים".

עוד כותרות ב-nrg:
- שקד תמנע מינוי רב שאישר גט לצמח לביה"ד הגדול
- רבניות במקום רבנים: כך נמנע הטרדות מיניות
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הצמחונות – אף כי הייתה תופעה חברתית מוכרת ברחבי העולם המערבי, נחשבה תמיד כשייכת אל מחוץ למעגל ההסכמה הכללית. לרוב – היה דימויה של ההתנהגות הזו קשור לתופעה הקרויה בתורה בשם "נזירות" (הגם שבספר במדבר "נזירות" עיקרה מן היין ומפרי הגפן).

הר''י אלבו תמך בצמחונות כדי למנוע ''אכזריות חמה ושטף אף שבהריגת בעלי חיים...'' שאטרסטוק

בספרות המחשבה היהודית של ימי הביניים, בא היחס לצמחונות לידי ביטוי בפרק מיוחד ב"ספר העיקרים" לרבי יוסף אלבו (1380-1444). לדבריו, שהיה בהם חידוש , אף שהתורה התירה אכילת בשר, הרי היה זה רק היתר של בדיעבד, שאינו משקף מציאות אידאלית.

הר"י אלבו תמך בצמחונות כדי למנוע "אכזריות חמה ושטף אף שבהריגת בעלי חיים..." ולדעתו, "אכילת בשר עלולה להוביל לעכירות ואטימות בנפש". יחד עם זאת הוא הזהיר מפני תופעות שליליות העלולות לנבוע ממנה, כגון אי הבחנה בין בעלי החיים - בהמות ויצורים אחרים לבין בני האדם. והשוואה פסולה ביניהם בהיות אלו כאלו יצורים חיים, בשעה שקיים הבדל ברור בין איכות ומהות חיי בני האדם לשאר היצורים החיים.

הבחנה ברורה במשמעותן של עובדות אלו והבנת הרעיונות המוסריים שבהם, עדיין הותירה את הנוהגים בדרך ייחודית זו מחוץ לחיים השגרתיים. חיים של התנהגות 'נורמלית' משמעותם חיים שדווקא אין בהם הינזרות מאכילת בעלי חיים. זו היא השגרה וכל הפורש ממנה הוא בבחינת "שונה וחריג".

נשוב אל אותו כנס שהוזכר בראשית הדברים. אחד המשתתפים הבולטים בכנס היה ד"ר אדם נח בראון, מזרחן, איש אשכולות, מבאי ביתו של הרב דוד הכהן "הנזיר הירושלמי".

ד"ר בראון הקריא בכנס סדרת קטעים מתוך כתביו של מרן הראי"ה קוק, אשר נערכו ע"י הרב דוד כהן (עורך סדרת 'אורות הקודש' של הראי"ה) ואשר כותרתם היא "חזון הצמחונות והשלום". (בשנת תשכ"א יצאה לאור מהדורה נוספת של לקט זה בתוך הספר 'לחי רואי' לזכר נכדו הצמחוני של מרן הראי"ה שטבע בים).

הקטעים הללו בעריכתו הקפדנית של הר"ד כהן , לקוחים מתוך כמה ממאמריו של הראי"ה שכבר התפרסמו, וכן מתוך כתביו הגדושים המצויים עדיין בכתבי-יד וערוכים בלוויית כותרות. לתועלת הקוראים, יובאו להלן עיקרי הדברים:

• האנושות הייתה כבר בגן העדן בעידן של אי-אכילת בשר. לאדם ולחוה הותרה רק אכילה מן הצומח, וכידוע גם בזאת נכשלו.
• שאיפת השאיפות של האנושות היא לשוב לעולם שהוא בבחינת עולם "טרום החטא", עולם גן-עדני. בעולם זה יחזור כמובן איסור אכילת בשר החי.
• התפיסה המוסרית הבסיסית אינה יכולה לסבול אפשרות של חיים מוסריים המבוססים על 'לקיחת חיים' (כגון שחיטת בעלי החיים) בשביל טוב החיים (האנושי) השיטות הפילוסופיות השונות בבואן לתת אופי ותוכן לחיי האדם 'החליקו' והתעלמו מן העיסוק בסוגיה המוסרית הזו.
• על כן, תפקידן של כל המצוות בתקופה זו הוא לחנך את האדם עד להתגשמות האידיאל העליון של שלום עולמי, שלום בין האדם, העולם וכל הטבע.
• משום כך, ישנן במצוות המיוחדות כגון 'כיסוי הדם' אחרי שחיטת חיות, ביטוי מוסרי-זמני של בושה מסויימת, איסורי 'שעטנז' כהבחנה בין הצומח (פשתים) ובין בעלי החיים (הצמר) ועוד ועוד.

רבות עוד יש להגות בשיטה מוסרית פילוסופית זו ובעזרת השם כאשר נסייר בשמורת החולה נביא את הטבע לפתחה של נפש האדם, ולפתחו של היהודי שומר המצוות. הסיור מאפשר לראות את הטבע ואת הנפלאות שבו על כל רבדיו.

תפיסתו של הרב קוק היא שהעולם צריך לחזור למצב שהיה בגן עדן, מצב שלא אכלו בשר, ולכן צריך להיות היחס לטבע - יחס של חמלה ושל אהבה. באגם החולה יש אווירה של טבע קסום ונקווה שיהיה בו גורם מזמן לדיון על המשמעות לא רק האסתטית, אלא גם המוסרית של הטבע.

הרצאה של הרב יוחנן פריד תתקיים ביום חמישי הקרוב באגמון החולה במסגרת פסטיבל "לא בשמיים" בגליל העליון. יציאה ממכללת תל חי לבאי הפסטיבל

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg