מדוע עולה אחוז המתגרשים הדתיים?

דווקא בחברה שבה מדגישים חיי משפחה, זוגיות וכבוד הדדי בין איש לאישה ישנה עלייה גבוהה באחוז המתגרשים. הפתרון: אנשי חינוך יורידו את מינון דברי האמונה המנותקים מהמציאות וירחיבו את הידע הפרקטי לחיי משפחה יציבים

שעור המתגרשים בקרב הציבור הדתי נמצא בעלייה מתמדת, וזאת למרות היסוד הברור במסורת שלנו שהחיים האולטימטיביים הם החיים בזוגיות: "איש ואשה שכינה ביניהם". השאלה שאנו שואלים מעט אחרי חג האהבה, היא: למרות כל ההתרגשות סביב השידוכים והחתונות, חיי הקהילה המדגישה את המשפחתיות, ואורח החיים היהודי שמטפח זוגיות וכבוד הדדי, למה יותר ויותר דתיים מתגרשים, והאם יש דרכי פעולה למגר את התופעה?

עוד כותרות ב-nrg:
- "ליצמן דוס תותח": פתאום חרדים זה סבבה
- לוקיישן מפתיע: שוואקי תופס לסטלנים את הרחבה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

נכון שהיהדות נותנת לנו מעטפת ומסגרת לחיים זוגיים מאושרים, אבל כאשר חסרים הכלים הפרקטיים להתמודד עם אתגרי היום-יום, עוצמת המסגרת ככל שהיא מצוינת בפוטנציאל, מתפוררת. במקווה במקום מגורי נתקלתי בחוברת הסברה של ארגון בשם "טהרת הבית" שבה כתוב: "המקווה הוא רגע קסום שבו את נותנת לעצמך ולביתך, את מתפנה מהכל...גם מהמינוס בבנק..."

''דווקא ממקום של אמונה וערכים, החינוך הדתי יכול למגר את התופעה''. אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

אמירה זו משקפת עמדה שהחינוך הדתי די מקדם: קיום דיני הטהרה, יראת שמיים ואמונה הם המפתח להצלחת הקשר הזוגי. אבל לאחר הטבילה וההתייחדות בין בני הזוג...מה בדיוק אמור לקרות עם המינוס שבבנק? האם מסגרת חיי הטהרה תבטיח את קיימות הנישואין כאשר אוברדראפט מרחף מעלי ראשם של בני הזוג?

בדומה לכך נשאלת השאלה איזו תמונה של חיי נישואים מצטיירת בדמיון של בנות אולפנות ותלמידי החינוך הדתי? האם הפנמת מסרי כל השיחות על "בינו לבינה", "אהבה = נתינה" בונה ציפייה ריאלית או ציפייה דמיונית ללא כל בסיס במציאות? שכאילו אם נתפלל שלוש פעמים ביום, נתלבש בצניעות ונתמיד במסירות לאמונה שלנו – הכל יסתדר.

תלמידים רבים היום גדלים בבתים ללא מודל של זוגיות מאושרת, וחווים על בשרם מילדותם את הסכסוכים והמצוקות הכלכליות. לצערנו, הורים רבים אינם מסוגלים להכין את ילדיהם לחיים בוגרים עצמאיים וממומשים.

דווקא ממקום של אמונה וערכים, החינוך הדתי יכול להרים את הכפפה ולמגר את תופעת הגירושים בעתיד, על ידי העברת הכלים הפרקטיים לקידום חיי הזוגיות. כלים אלו כוללים התנהלות כלכלית נכונה, שקיפות ודו-שיח בין בני זוג, יישוב סכסוכים, התמודדות עם ההבדלים בין נשים וגברים.

מנהלים, ראשי ישיבות, רבנים, מחנכים, רכזות שירות לאומי ושאר מובילי דעה של הצעירים יכולים להוביל את השינוי בחשיבה מושכלת על התכנים המועברים למתבגרים שלנו. הגיע הזמן להוריד הילוך ברמת הקלישאות ודברי האמונה המנותקים מן המציאות, ולהרחיב את הידע הפרקטי שמקדם חיי משפחה נורמליים ויציבים. השילוב של רוחניות ואמונה פלוס כלים פרקטיים מגיל צעיר הוא המפתח לזוגיות באושר בעתיד.

כך הקהילה הדתית יכולה להיות המודל לחברה בכלליותה לזוגיות בר קיימא המבוססת על ערכים המחוברים למציאות בעולמינו.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת 'חיים בפלוס', עמותה לחינוך פיננסי לצעירים.

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg