
"בעלי תשובה": למי יש בעלות על התשובה?
המונח "בעל תשובה" מעורר תהייה - האם יש "תשובה אולטימטיבית"? בעולמנו הדבר בלתי נתפס. אנחנו חיים בדור של שאלות. מעל אמיתות שהיו פעם מובנות מאליהן מרחפים היום סימני שאלה גדולים. מה המקום של תשובה אחת בתוך מציאות כזו?
לחוזרים בתשובה יש שני שלבים בתהליך שהם עוברים. השלב הראשון הוא השלב הבודד, השלב בו הם מרגישים שאף אחד אינו מבין מאין הם הגיעו ולאן הם הולכים. אמנם הם מכירים גם אחרים שעברו את התהליך, אך מבחינתם, אין זה אומר שניתן להבין מה עובר עליהם.עוד כותרות ב-nrg:
- דתיים לאומיים, מתי תפסיקו להתרגש מהעיתונות החרדית?
- הציוניים הדתיים עלולים להפוך לחרדים ורפורמים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
השלב השני הוא שלב ההתרגלות והנוחות, בשלב זה הבעל תשובה מפתח תודעה קהילתית ומצטרף לקהילה והופך לחלק ממארג חברתי. למען האמת דבר זה נכון לא רק לחוזרים בתשובה בהגדרה היבשה, אלא לכל אדם שחזר בתשובה מכל חטא שהוא. למעשה לכל תהליך של תשובה יש את שני המרכיבים.

המונח "בעל תשובה" מעורר מספר שאלות - האם למישהו יש בעלות על התשובה? האם יש "תשובה אולטימטיבית"? נראה שבעולמנו הדבר כמעט בלתי נתפס. אנחנו חיים בדור של שאלות, כמעט אין נושאים שנשארו בגדר טאבו שלא מעיזים לשאול עליו, מעל אמיתות שהיו פעם מובנות מאליהן מרחפים היום סימני שאלה גדולים. בכלל דומה שהשאלה שולטת בכל. יש שיאמרו שבגלל שבתקופה כזו הכל מתנודד ולא ברור אנשים מחפשים אמת להיאחז בה. אמת חדה ועקרונית. האמת מאפשרת לחזור עם תשובה שפותרת ומעקרת את השאלות, ואז גם יש תשובה לכל שאלה.
על פי אותה תזה, אם יישאל החוזר בתשובה "למה שינית את דרכך?", ישיב: "כי אני מאמין". "ומדוע שינית את לבושך?", "כי אני מאמין". האמונה, כביכול, נותנת לחוזר בתשובה את האופציה להחזיר תשובה לכל שאלה, לכאורה, הדבר נכון הן לחוזר בתשובה דתית, והן לאדם שהחליט להיות צמחוני - גם הוא יצטרך לתת תשובות לשאלות שישאלו אותו וגם הוא יענה בביטחון רב.
אך האם זו באמת המשמעות של המונח ״בעל תשובה״? האם היכולת להחזיר תשובה היא ״בעלות על התשובה״? לדעתי, היכולת להחזיר תשובה היא היכולת להשתתף בפינג פונג של שאלה והחזרת תשובה. זה הפינג פונג שממנו מורכבות מערכת היחסים בעולם שלנו, כך נבנים קשרים בין אנשים שונים.
אבל בעל התשובה הוא טיפוס אחר לחלוטין. אחד מסיפורי התשובה המפורסמים ביותר בתלמוד הינו הסיפור על רבי אלעזר בן דורדיא. אותו רבי אלעזר בן דורדיא היה אדם חוטא ומושחת. יום אחד אחת מהזונות שפקד אמרה לו שאין כל סיכוי שיקבלו אותו מהשמיים בתשובה.
כאשר שמע אלעזר בן דורדיא דבר זה הוא הזדעזע ביותר והחל מבקש עזרה בחזרה בתשובה שלו מכל הסובבים אותו. הוא ביקש מכל הסובבים אותו שיבקשו עליו רחמים - בני אדם, השמיים, הים והארץ - אבל כולם סירבו. בתלמוד מסופר שכל מי שבן דורדיא ביקש ממנו עזרה ענה לו שיש לו את הבעיות שלו ואין לו יכולת לבקש עליו רחמים. כולם יכולים להגיש הדרכה, אבל לקחת החלטה על עצם השינוי, לשם כך לא תועיל בקשת רחמים על האחר.
דבר זה דחף את אלעזר בן דורדיא להבנה שאין הדבר תלוי אלא בו. בתלמוד מבואר שהוא התחיל לבכות עד שמת משברון לבו, באותו רגע יצאה בת קול מהשמים שאמרה שרבי אלעזר בן דורדיא מקובל לחיי העולם הבא. כששמע זאת רבי יהודה הנשיא אמר שיש כאלו שעובדים כל החיים בכדי להגיע לעולם הבא ויש כאלו שעובדים כל החיים בכדי להיות מכונים רבי. אך רבי אלעזר בן דורדיא שעה אחת הספיקה לו בכדי לקנות את שתי התכונות האלו.
ברור שלא מדובר כאן בחוזר בתשובה רגיל, רבי אלעזר בן דורדיא מבחינה מסוימת הוא האנטי תזה המוחלטת לחזרה בתשובה. החיים שלו לא הפכו ברורים יותר בעקבות החזרה בתשובה, הוא לא זכה לשיתוף פעולה חברתי או נכנס לקהילה תומכת, הוא לא מצא רב ולא החליף את לבושו.
רבי אלעזר בן דורדיא מוצג כאן כאדם בודד ביותר, שמת בבדידותו. מה שכן ייחד את רבי אלעזר בן דורדיא הוא שהוא הבין שאין הדבר תלוי אלא בו. זוהי הבנה שאינה פשוטה בכלל, התרבות שלנו מלמדת אותנו שהכל תלוי בהכל, ההתנהגות שלנו תלויה במה שעשו לנו ההורים שלנו בשנות הילדות, ביחסים החברתיים שלנו עם הסביבה ועוד. אך רבי אלעזר הבין אחרת, "אין הדבר תלוי אלא בי".
אין כאן התייחסות לחברה מסביב, אין כאן הכחשה של מי שאני, יש כאן הכרה שאף אחד לא יעזור לי - כי אף אחד לא מסוגל לעזור לי. הדבר תלוי בי, כל המציאות מסביבי תלויה בי, כל קיום העולם כפי שאני תופס אותו תלוי בי. רבי אלעזר בן דורדיא הבין את מקומו והשלים עמו, הוא הבין שהוא מה שהוא - ומכאן ואילך עליו מוטלת החובה לפעול מתוך המקום שלו ולא ביחס לאחר. זהו המקום המיוחד של אלו שהם ״בעלי תשובה״, המקום האישי של האדם שאף אחד חוץ מאותו אדם לא יכול להיות במקומו.
זוהי המשמעות של המונח ״בעל תשובה״, האדם מקבל בעלות מוחלטת על המציאות שלו, על הקיום שלו. על האדם נופלת מלוא האחריות, מלוא ההבנה שזה הוא והוא לבדו. ״בעל התשובה״ כבר נמצא מעבר לתחום היחסות לאחר, אין לו כל ענין במה חושב האחר עליו, מקומו הוא המקום שלו, מקום של בעל תשובה.
לאחר שלב ״הבעלות על התשובה״ מגיע השלב השני, שלב החזרה בתשובה, השלב בו התשובה הופכת להיות פומבית, מתנהלת ביחס לחברה, אך תשובה שתישאר רק בשלב השני, היא לא תשובה אמתית, תשובה אמתית זקוקה לבעלות- ״לבעלות על התשובה״.
זוהי המשמעות של המונח ״בעל תשובה״, האדם מקבל בעלות מוחלטת על המציאות שלו, על הקיום שלו. על האדם נופלת מלוא האחריות, מלוא ההבנה שזה הוא והוא לבדו. ״בעל התשובה״ כבר נמצא מעבר לתחום היחסות לאחר, אין לו כל ענין במה חושב האחר עליו, מקומו הוא המקום שלו, מקום של בעל תשובה.
הכותב הוא ר״מ במדרשת לינדלבאום, מלמד במתן השרון ובישיבת אמית ״אורות שאול״ וחבר ארגון רבני בית הלל
---
"החוזרים - מחפשים תשובה" הוא תת-ערוץ מיוחד של nrg יהדות ובו יתפרסמו כתבות שיעסקו בנושאים הבוערים בחייהם של חוזרים בתשובה ומתחזקים. למרות ריבוי כלי התקשורת בישראל, נדמה שמדובר בפלח חשוב באוכלוסייה שלא מקבל מספיק ביטוי כקבוצה. כאן נעניק להם במה ונעסוק בהתמודדותם עם קשיי אמונה, בהשתלבות בחברה, בחינוך, ביחסים עם המשפחה והחברים ועוד. רוצים לכתוב או להגיב על הכתבות? פנו אלינו במייל: nrgyahadut@gmail.com .
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg