התיישבות בכל מחיר? הלקח שלא נלמד מרצח רבין

ההדגשה של חשיבות ההתיישבות בארץ ישראל, גם במחיר של קרע לאומי, היא שיצרה בתוכנו ניכור וגם שנאה למחנה השני. הגישה הזו, תאפשר גם כיום למקרה דומה להתחולל שוב

עברו 20 שנה מאז רצח רבין והאירוע הטראומטי נדחק אל השוליים. מקרה שמקביל בעוצמתו לרצח גדליה בן אחיקם וככל הנראה גם למעשי הרצח של הסיקריקים בבית שני, נמחק מהתודעה של רובנו והפך בעיקר לאירוע המציין את יום פטירתה של רחל אימנו.

עוד כותרות ב-nrg:
- התמונות של צוקרברג שעדיין לא ראיתם
- "אם רבין לא היה נרצח, גוש קטיף היה נותר"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

למרבה הצער, המצב הזה מביא לכך שהלקח הכואב מהרצח גם מבחינה דתית ורוחנית, לא נלמד. ההדחקה הזו התחוללה אמנם גם בגלל שגורמים בשמאל החילוני ניסו לכפות את עמדתם על שאר העם בגלל הרצח, אבל גם בגלל קושי רוחני אמיתי של הציונות הדתית לעכל את האחריות שלה לנעשה.

''פתאום ההבנה שעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל הם אחדות אחת, נסדקה''. העצרת בכיכר מלכי ישראל קודם הרצח צילום: נועם וינד

לא, לא מדובר בהסתה לרצח, גם בזמן אמת רוב מוחלט של כלל הציבור וכל המורים הרוחניים לא העלו בדעתם שיקום מנוול שיירה בראש ממשלה בישראל. אולם למרות זאת חייבים לומר שההדגשה של חשיבות ההתיישבות בארץ ישראל בכל מחיר, גם במחיר של קרע לאומי, היא שיצרה בתוכנו ניכור וגם שנאה למחנה השני.

פתאום ההבנה שעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל הם אחדות אחת, נסדקה. הסדק הזה, אפשר לרוחות זרות ונוראיות לחדור אלינו. רוחות שיכלו למרבה הזוועה לא להוסיף אהבת חינם אלא לראות בחלקים מהשמאל הישראלי כגורמים מחוץ לעם ישראל, ערב רב, או חלילה עמלק.

כך נבט הזרע שגרם באופן עקלקל ומרוחק לאדם טמא לבוא ולעשות מעשה. השקפות אלו, שצמחו לאורך שנים רבות, קיימות בתוכנו עד היום ומייצרות מחשבה שהציונות הדתית תתפוס הנהגה בעם ישראל, לא מתוך העם אלא במקום העם. שמדינת ישראל החילונית תדעך ותעלם ובמקומה תקום מדינת יהודה.

גישה זו, שמלאה בייאוש היא שאפשרה בשעתו לרצח לקרות והיא שתאפשר גם כיום למקרה דומה להתחולל שוב. כמובן שיש כאן חזרה על האווירה בסוף בית שני שאז כנופיות פושעים לחמו זו בזו בתוך ירושלים כשהצבא הרומאי צר על החומות מבחוץ. פושעים קדומים אלו היו משוכנעים שהם מייצגים את דבר ה', העמדה הזו שלהם אפשרה להם לזלזל בכל מנהיג רוחני, בכל שיקול מעשי וגם בחיי אדם. הסוף אז היה חד משמעי: הרומאים רצחו את כל תושבי ירושלים והחריבו את בית המקדש.

הלקח הקדום ההוא, הוא גם הלקח שיש ללמוד מרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. כלומר, האחדות הלאומית, הלכידות החברתית, היא הדרך היחידה שתאפשר לעם ישראל לחיות בארץ ישראל ולפרוח בה. כן, ברור שדרך כזו יותר קשה לביצוע, ברור גם שחלקים מהשמאל הישראלי מנצלים את הרגישות הזו שלנו כדי לנסות לקדם עמדות שלהם מתוך חוסר התחשבות בדמוקרטיה או בכל רגש של הימין בישראל.

ולמרות זאת המשפט "בניין האומה באהבת חינם" אינו קלישאה אלא הדרך היחידה שלנו לשוב לארץ. מושגים כמו "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" הם לא סתם סיסמאות אלא בראש ובראשונה סימני דרך שמלמדים אותנו גם על האור שנמצא בחולקים עלינו.

זה הוא הלקח שיש להדגיש ביום הנורא של רצח רבין. זה גם הלקח שרחל אימנו הייתה רוצה שנחזור ונשנן ללא סוף. ללא הפנמה של הרעיון הזה, הניכור לא רק שלא יקדם אותנו קדימה, אלא הוא גם יחזיר אותנו אחורה וינתק מאיתנו עוד חלקים מעם ישראל ומארץ ישראל.

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg